עדות מכלי ראשון על מעשה מופלא שאירע בטהרן לפני כארבעים שנה

עדות מכלי ראשון על מעשה מופלא שאירע בטהרן לפני כארבעים שנה: “אך יצאה המלשינה מבית המשפט, הגיח אוטובוס מולה, סטה ממסלולו ועלה על המדרכה שבה צעדה…”

מספר הרב נפתלי שמואל רייך שליט”א, משפיע דישיבת ‘תורת דוד’, מונסי ניו יורק, במדורו הנפלא ‘לנפש תדרשנו’ באספקלריא:

אחד מתלמידיי היקרים, הר”ר מתתיהו חדוות הי”ו, יליד טהרן, סיפר לי מעשה מופלא שארע עם אביו הר”ר רחמים הי”ו.

היה זה באירן, בתקופה הראשונה לאחר המהפכה האיסלמית במדינה, לפני כארבעים שנה.

בימים ההם התפשטה השמועה כי האייתולה חומייני ימ”ש חולה מאוד. שמועה זו עברה מפרה לאוזן בלחישה ובזהירות יתירה. ידעו הכל, כי מי שמדבר על מצב בריאותו של האייתולה, מסתכן במעצר על הבעת התנגדות למשטר, וצפוי לו עונש חמור ביותר.

בבעלותו של רחמים היתה חנות אריגים בעיר טהרן. באחד הימים, בעודו בחנותו, שמע אחד מקרובי משפחתו כי האייתולה מת, והלך לשתף את רחמים בבשורה המשמחת. הוא פתח את דלת החנות, וצעק פנימה בהתרגשות: “רחמים, חומייני מת!” ותיכף ברח.

לקוחה מוסלמית ששהתה אז בחנות שמעה את הצעקה, ופנתה תכף להזעיק את המשטרה נגד בעל החנות שדיבר נגד האייתולה.

המשטרה הגיעה, ולא הועילו כל תחנוניו שלא הוא צעק את הצעקה אלא אדם אחר שנכנס לחנות. הוא נעצר, ונקבע תאריך בו יועמד למשפט.

יום המשפט הגיע, כולם ידעו שהמשחק מכור מראש, אין מי שמעוניין בכנות להגיע לחקר אמת, וההכרעה כבר צפויה.

טרם החל המשפט, ביקשה האם רשות לדבר עם בנה. היא ניגשה אל רחמים ושאלה אותו: “תגיד לי את האמת, האם אמרת את זה או לא?” רחמים ענה לה ברצינות, “אמא, אני מבטיח, זה לא היה אני!”.

המשפט החל. השופט שמע את גירסת המלשינה, קיבל את הדברים, ואמר שלפי דבריה על הנאשם לשאת בעונש מוות!

אז פנה אל רחמים ושאל “האם יש לך מה לומר?”. כעת קמה האם ממקומה וביקשה את רשות הדיבור.

“כבוד השופט! בני מבטיח לי שהוא לא דיבר את הדברים המיוחסים אליו, אני מאמינה לו ואני בטוחה שהוא דובר אמת. ברשותך, אדוני השופט, אני רוצה להציע כאן הצעה כלשהי. שנינו הרי מאמינים באללה. אמנם אני יהודיה ואתה מוסלמי, אבל שנינו מאמינים באלקים אחד. הבה ניתן לאללה להיות השופט! אם בני משקר בהכחשה שלו, אני מקבלת על עצמי עונש מוות. תוך שבוע מהיום הזה אללה ימית אותי. אבל אם בני דובר אמת, והוא לא אמר את הדברים שמייחסת לו הגברת, אזי תוך שבוע תמות היא!”.

השופט שמע את ההצעה, פנה אל האישה שהלשינה, ושאל אותה: “האם הנך מוכנה לקבל את העסקה המוצעת?”.

“כן” היא אמרה, “אני עומדת מאחורי הדברים שלי, ואיני חוששת שאמות”.

שאל השופט את רחמים: “האם הנך מוכן שאמך תמות אם אתה משקר?”.

ענה רחמים: “כן, אני יודע שאני לא משקר והיא תחיה!”.

“בסדר!” אמר השופט, “החזירו את הנאשם לכלא לעוד שבוע, ונראה איך יפלו הדברים”.

וראו זה פלא, אך יצוא יצאה הגברת המלשינה מבית המשפט, והנה פתאום, ללא התראה מוקדמת, קרתה תאונה, אוטובוס עלה על המדרכה שבה צעדה, ודרס אותה למוות!

מיד כאשר שמע השופט את הדברים, הורה השופט הנדהם לשחרר את רחמים מהכלא.

זמן לא רב אחרי הסיפור הזה, הצליחה משפחת חדוות לברוח לווינה בסייעתא דשמיא מופלאה. משם המשיכו לארה”ב בעזרת אח שכבר השתקע שם, וכאן הם גרים עד היום הזה.

*

כששמעתי את הסיפור הזה, יצאתי מהתפעלות. הרי הסיפור הזה נשמע ממש כמו מה שמכנים “א בעל-שמ’סקע מעשה”. העובדה שהשופט בכלל הסכים להתייחס להצעה לא שגרתית ומקובלת שכזאת, ובפרט זה שהמלשינה נהרגה במקום, זה נשמע בדיוני.

ביקשתי מתלמידי היקר שיספר לי קצת על סבתו, ומתברר כי לא מדובר באיזו רבנית דגולה. גילה של הסבתא מתקרב כבר למאה, בלעה”ר, והיא חיה עד היום אצל אחד מילדיה בלוס אנג’לס. בית-ספר של “בית יעקב” מובן שלא היה בעיר טהרן בה גדלה, קל וחומר שלא למדה בסמינר. הידיעות שלה ביהדות לא מתקרבות למה שיודעות הבנות הצעירות שלנו… אבל מה שהיא יודעת היא שומרת באדיקות, וגם מקפידה לסיים את כל ספר תהלים פעמיים בכל יום… זה מה שהוא סיפר לי עליה.

מה באמת הסוד? איך אישה פשוטה מחוללת מופתים כמו צדיק?

אין זה אלא כח התמימות! לאשה הזאת היתה אמונה תמימה שהקב”ה ידון דין אמת. לא היה לה ספק בדבר! השכל שלה כלל לא חשב מחשבות, האם ישמע לה השופט, והאם יתקיימו דבריה. היה ברור לה שהקב”ה ראה מה שקרה, ואם היא מבקשת ממנו להיות השופט, הרי שהוא באמת יוציא לאור את משפטו של בנה. ולכן זה קרה! כי אמונה פשוטה היא מפתח שפותח את כל השערים עד כיסא הכבוד, אין דבר שעומד בפניה!

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.