“עובדות במשרדים ממשלתיים הפכו למנקות בגלל החד פעמי”

בדיון הועדה לניתוח מגדרי לתקציב המדינה חשפה היו”ר תומא-סלימאן את השפעות המס על כלים חד פעמיים: “קיבלתי תלונות של עובדות במשרדים ממשלתיים שמספרות שהן הפכו למנקות”.

הוועדה לקידום מעמד האישה קיימה הבוקר (ב׳) דיון בנושא הניתוח המגדרי של הצעת תקציב המדינה לשנים 2021-2022. יו”ר הוועדה ח”כ עאידה תומא-סלימאן: “החלטת הממשלה קבעה שכל תקציב מדינה שמגישים צריך לכלול ניתוח מגדרי כך שנדע באיזה סעיפים אנחנו בתת תקצוב, מה מצב השוויון המגדרי כשמגעים לחלוקת התקציבים. תקציב זה שיקוף של מדיניות ואם יש תת תקצוב לנשים בצוותים העובדים או במענה על צרכי נשים זה אומר שמדיניות הממשלה היא לשמר את המצב הקיים ולא לשפר אותו. זהו אחד מהכלים החשובים ביותר לבחינת המציאות שלנו. ממה שראינו לא רק שלא התקדמנו, לא שנעצרנו איפה שהיינו אלא יש נסיגה משמעותית בניתוחים שהציגו המשרדים. לא מצאנו כמעט 40 אחוז ניתוח בתקציב שהיה צריך להיות 100 אחוז”.


מנכ”לית הרשות לקידום מעמד האשה, אוה מדז’יבוז’: “הרשות קיבלה את האחריות לאסוף את הנתונים מהמשרדים אבל לא קיבלה שום סמכות משום היבט. יש לנו שיתוף פעולה של 70 אחוז מהמשרדים. רצינו אומדן השוואה שלא יסתכם רק בהשוואות שכר ואנו יודעים שפערי השכר הם לא מהטובים בעולם. ישראל נמצאת במקום השלישי מלמטה בפערי השכר כאשר רק יפן וקוריאה במצב גרוע יותר. אומרים שבעל תפקיד במגזר הציבורי -אישה או גבר מרוויחים אותו דבר ואנחנו רואים פערים של 21 אחוזים גם בשירות הציבורי. ככל שעולים בדרגות הניהול יש פחות נשים”.

במצגת של הרשות לקידום מעמד האישה התברר כי ישנם כ – 115,000 עובדים במגזר הציבורי אשר מתוכן כ – 59,000 נשים, המהוות 51% מכלל העובדים. במגזר הציבורי לא כולל משטרה ושב”ס יש כ – 78,201 עובדים מתוכן כ – 49,135 נשים, המהוות 63% מכלל העובדים. המצגת גילתה כי סה”כ העובדים במגזר הציבורי בדרג הבכיר עומד על כ – 2,548 מתוכן נמצאות כ – 899 נשים, המהוות 35% מכלל העובדים בדרג זה.

סה”כ עובדים במגזר הציבורי לא כולל משטרה ושב”ס בדרג הבכיר כ – 1,414 מתוכן נמצאות כ – 618 נשים, המהוות 44% מכלל העובדים בדרג זה עפ”י הנתונים מהצעות התקציבים לשנים 2021-2022. בדרג הבכיר המוביל נמצאות כ 356 נשים, המהוות 36.9% מכלל העובדים בדרג זה כ – 966 לא כולל משטרה ושב”ס וזאת עפ”י הנתונים מנציבות שירות המדינה. “יש 80 חברות ממשלתיות ומנכ”לית אחת פה הבעיה”, הדגישה מדז’יבוז’.

ח”כ נירה שפק: כחברת ועדת כספים זה נושא שלא צריך להיות רק בחלקת עולם הנשים. זה נושא שהוא בעיה של כל החברה הישראלית ואדאג שנדון עליו גם בועדת הכספים. נושאי העלאת גיל הפרישה, קידום נשים צריכים להיות בשיח וגם כשדיברנו על תקציב הרמטכ”ל אני רוצה לבדוק איך זה נעשה בין גברים לנשים ואני אבחן איך זה חולק. אני אלחם על ‘זוז זה המקום שלי'”.

ד”ר יעל חסון מנהלת תחום מגדר במרכז אדווה: “המצב בתקציב הנוכחי שגם איסוף הנתונים הוא ממש לא טוב ורוב משרדי הממשלה לא עומדים בחובתם להגיש ניתוח תקצוב ראוי. אנחנו לא יודעות כמעט שום דבר על חלוקת תמיכות ורכש. הניתוח הוא לא עקבי. אי אפשר לעשות השוואה על פני שנים ואז אי אפשר לדעת אם פערים התרחבו. בחלק מספרי התקציב נעלם מידע שהיה לו ערך. אין ניתוח של נשים וגברים כמקבלי מקבלי קצבאות, משתתפים בתוכניות להכשרה מקצועית וזה הופך את התהליך לשטוח מאוד וחסר ערך. אנחנו רוצות לקבל תמונה על אי השוויון המגדרי ולתקן בהתאם”.

יואב הכט רפרנט תקציבים ממשרד האוצר: “לאור הערות שהועלו בדיוני קודמים התמקדנו השנה בהנחיות מאחדות לפורמט אחיד מהמשרדים. יכול להיות שבחלק מהמקרים, חלק מהניתוחים הם ירדו אבל אין כוונה להסיר. אנחנו דרשנו מהמשרדים לנתח 100 אחוז מהתקציב שלהם אבל יש סוגיות מתודולגיות שמקשות על הניתוח. ח”כ סלימאן: “לא מצאתם פתרון לבעיות המתודולגיות?” הכט השיב: “בסוגית כספי התמיכות אז כאן יש קשיים ממשרדים שלא יודעים איך לנתח את זה. אנחנו לא יכולים להציג את עצמנו כמומחים לכל משרד ומשרד. יש סוגיות שמעוררות קושי בחלק מהתקציב. יש משרדים שהתקשו לבצע את המשימה כמו משרד הפנים, תרבות וספורט ואם היה יותר זמן כמובן שהיינו מצליחים לשפר את איכות המוצר”.

ח”כ שרון רופא אופיר: “כשאני מסתכלת על 7 השנים שחלפו מאז קבלת ההחלטה לנתח את תקציב המדינה ולהנגיש אותו בראייה מגדרית ושואלת את עצמי מה למדנו ב-7 השנים הללו? אני חושבת שלא למדנו. החצי הזה של השולחן מדברת את אותה השפה ומבינות מה הכוונה בהטמעת תקציב מגדרי. בעוד שממשלת ישראל כוונותיה טובות אבל ההבנה שלהם לא חלחלה למטה מה זה תקציב מגדרי”.

יפית אלפנדרי ראש תחום בכיר משקי בית בלמ”ס התייחסה למס על כלים חד פעמיים: “תחשבו על השפעת המס על נשים, ברגע שמטילים מס על כלים חד פעמיים, מי שעושים את רוב עבודות הבית אלו הנשים וברור שהמס הזה ישפיע בוודאות על עבודות הנשים הבית. היו”ר תומא-סלימאן: “קיבלתי תלונות של עובדות במשרדים ממשלתיים שמספרות שהן הפכו למנקות ברגע שיש ישיבות גדולות שמשתמשים בהם בכוסות רב פעמיות ומבקשים מהם לשטוף את הכלים. איך משפים את אלו שנפגעים מהמס הזה, האם יהיה שיפוי לנשים שמבקשים מהן עבודות נוספות. אני לא שוללת על הסף את שלילת השימוש בכלים חד פעמיים בעיקר בגלל סיבות סביבתיות ובריאותיות אבל מי שחושב על הסביבה שיחשוב גם על אלה שחיים בסביבה”. אלפנדרי: “בסופו של דבר המס הזה משפיע על נשים”.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.