עכשיו זה רשמי: ניתן לאבחן שחיקה בעבודה כמחלה

מה מאתגר אותנו וגורם לנו אושר? שחיקה בעבודה גורמת לשעמום ואז מגיע התסכול, החוסר תגמול ואיתה שגרה שוחקת במקום העבודה. אפשר להתמודד עם זה, ולהימנע מ"סכנת הידבקות".

כשאנחנו נכנסים לחיי השגרה של מקום העבודה שלנו, אנחנו מתחילים לעשות דברים מתוך הרגל ולא מתוך התבוננות. המשמעות המיידית של זה היא שאנחנו מפסיקים להיות "בתוך הרגע" וככל שעובר הזמן, עוברים ל"אוטומט" ומפסיקים לחשוב כל פעם על העשייה עצמה, ואז באופן טבעי, מפסיקים להרגיש את האושר שבעשייה.

סקירה של מאות מחקרים שפורסמו במשך ארבעה עשורים זיהו כבר את המצב כ"אחת הבעיות הבריאותיות הנפוצות ביותר בימינו", למרות שהוא לא הוכר במלואו. כבר בשנת 2017, הזהיר ארגון הבריאות העולמי כי עד שנת 2020, השחיקה הזו תהיה הגורם השני לפגיעה באיכות החיים, מקום אחד אחרי בעיות לב.

בחודש האחרון הכיר ארגון הבריאות העולמי את השחיקה כתוצאה מעבודה כסטטוס רפואי. "שחיקה היא תסמונת שנגרמת מסטרס כרוני במקום העבודה שלא מטופל כראוי".

המדריך של ארגון הבריאות העולמי מציין כי לפני אבחון של אדם כסובל משחיקה, יש לשלול הפרעות אחרות עם סימפטומים דומים, כגון הפרעת הסתגלות, חרדה או דיכאון. בעבר, הכריזו חוקרי שחיקה כי הקושי הטמון בהבחנה זו עלול למנוע את ההכרה בשחיקה כמחלה.

ההתמודדות עם שחיקה מלווה חוקרי חברה רבים כבר משנות ה-70. במחקר מ-2017, דנים החוקרים לינדה וטורסטן היינמאן בהעדרה של שחיקה כמחלה מוכרת, למרות הדיון המתמיד בה כחלק מהדיון בבריאות הנפש של החברה בה אנו חיים כיום. בעולם שלנו, על אחת כמה וכמה בעיר שבה כל עסק קורא לעצמו "משפחה" כדי שתעבדו בו תמורת שכר מינימום, אתם יכולים לתאר לעצמכם ששחיקה תיחשב במהרה לאבחנה הנפוצה ביותר, כשהיא משאירה אבק לדיכאון, חרדה ואולי אפילו הפרעות קשב וריכוז. בין אם נקרא לזה איבחון יתר או מציאות עצובה, רובנו המכריע עונה על הקריטריונים של אירגון הבריאות העולמי.

איך האבחנה החדשה תשפיע בפועל? את זה עוד קשה לומר, אבל רבים וחכמים כבר אמרו לפנינו שהצעד הראשון להחלמה הוא מודעות. אז עכשיו, שתדעו – אתם תשושים.