עמית סגל במתקפה נגד רפורמת הבגרויות: "עושים צחוק מדוד המלך ומהתנ"ך"

כאיוב בשעתו, השבוע הונחתה על מקצוע התנ"ך מכה נוספת. רפורמת הבגרויות של שרת החינוך, יפעת שאשא-ביטון, מבטלת את בחינת הבגרות בתנ"ך, וממירה אותה בעבודה מסכמת שתוכן בקבוצות קטנות. אם להשתמש בביטוי תנ"כי: מה העבודה הזאת לכם?

פרשן חדשות 12 עמית סגל מותח ביקורת חריפה על רפורמת הבגרויות של שרת החינוך יפעת שאשא ביטון, במסגרתה יבוטלו בחינות הבגרות בספרות, היסטוריה, תנ"ך ואזרחות. את בחינות הבגרות שיבוטלו תחליף עבודה מסכמת רב-תחומית שתוערך על ידי בוחן חיצוני.

עמית כתב בטורו השבועי בידיעות: בעיני בוגרי התיכונים בישראל, דוד מלך ישראל חי וקיים. לא רק בגלל השיר העממי, באמת: ספר שמואל ב' נגוז כבר לפני עשור מתכנית הלימודים לבגרות, בעקבותיו גם מלכים א'. בשנות השישים נבחנו תלמידי י"ב בבגרות על קרוב ל-400 פרקים, כמעט מחצית התנ"ך. נכדיהם נבחנים היום על שישים ואחד פרקים בלבד, אף שספר הספרים לא קוצץ.

ולכן, מי שמכיר את התנ"ך רק מבית הספר לא יידע שדוד מת או ששלמה ירש אותו. מיציאת מצרים נותרו פסוקים בודדים, מאהבת יעקב לרחל לא נותר דבר. את ספר איוב מריצים כמו הודעה בווטסאפ, במהירות כפולה ומשולשת: איוב סובל, איוב מתלונן, הקל מתגלה אליו, ביי. שישה פרקים מתוך שלושים ושמונה שנלמדו במקור.

תכנית הלימודים הנוכחית כוללת כמה עשרות של קטעי ניבים סתומים מהתנ"ך וקומץ סיפורי מעשיות נטולי הקשר. מדינת ישראל מגדלת בגאווה דורות של בורים, במסגרת הסגידה הכללית להייטק וסילוק מהדרך של כל מקצוע בתכנית הלימודים שלא יסייע לאקזיט.

כאיוב בשעתו, השבוע הונחתה על מקצוע התנ"ך מכה נוספת. רפורמת הבגרויות של שרת החינוך, יפעת שאשא-ביטון, מבטלת את בחינת הבגרות בתנ"ך, וממירה אותה בעבודה מסכמת שתוכן בקבוצות קטנות. אם להשתמש בביטוי תנ"כי: מה העבודה הזאת לכם? הרי גם מי שסיים את חוק לימודיו במילניום שעבר יודע שהלימוד האפקטיבי היחיד – בוודאי של טקסטים עתיקים בעברית לא קלה – הוא שינון ובחינה. שאשא-ביטון לימדה בתיכון תנ"ך וספרות ועל בסיס ניסיונה היא משוכנעת שזו הדרך הנכונה למאה ה-21. החשש הוא שהחוויה תבוא על חשבון התוכן.

גזירות דומות פקדו השבוע גם את לימודי הספרות, האזרחות וההיסטוריה. עגנון, המהפכה הצרפתית ומגילת העצמאות, כל אלה יידחסו יחד עם ספר הספרים יחד אל הסד של "עבודה בינתחומית" ב"למידה משמעותית" תוך הפגנת "אוריינות דיגיטלית", וימותגו מחדש כ"תחומי דעת".

על כל התחומים האלה כואב הלב, אבל במיוחד על התנ"ך: משש שעות שבועיות בראשית המדינה נותרו לתלמידי היסודי בחינוך הכללי שתיים בלבד. הרפורמה החיונית באמת היא הרחבת הלימודים , ולא לגזול גם את כבשת הרש. אם לא תחול תפנית, תלמידי שנת 2023 ואילך לא יבינו מה חמש המילים האחרונות במשפט הקודם באו לבטא.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *