עשור לתכנית 360 – התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון

תוך שלוש שנים: זינוק של 30% במספר משתתפי התכנית שיצאו מסיכון

20% מהילדים ובני הנוער בסיכון שטופלו ב-2018 במסגרות במימון 360 יצאו מכלל סיכון, ואצל 50% מהמשתתפים פחתה מורכבות הסיכון. כך עולה מנתונים שמפרסם משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים אשר מוביל את התכנית בשותפות עם ארבעה משרדי ממשלה נוספים.
מהנתונים עולה כי במשך ארבע שנים חלה עלייה רצופה בשיעור הילדים ובני הנוער אשר משתתפים במסגרות במימון 360 שיוצאים מסיכון. בשנת 2015 יצאו מסיכון 15% מהילדים ובני הנוער במסגרות 360, ב-2016 יצאו 17%, ב-2017 יצאו 18% ובשנת 2018 יצאו 21% מהילדים ממצבי הסיכון. זינוק של כ-30% בתוך שלוש שנים.
מגמת שיפור נרשמה גם במורכבות הסיכון של הילדים שטופלו במסגרות שבמימון התכנית. בשנת 2015 ירדה מורכבות הסיכון וחל שיפור במצבם של 40.30% מהילדים ובני הנוער במסגרות שבמימון התוכנית. בשנת 2016 ירדה מורכבות הסיכון של 43.4% מהם ובשנת 2017 היה שיפור במצבם של 42.9% מהילדים ובני הנוער שנהנו מתוכניות של 360. ב-2018 ירדה מורכבות הסיכון של 47.7% מהילדים ובני הנוער שהשתתפו בתכניות במימון התכנית הלאומית. עלייה של 18% בשלוש שנים באחוז הילדים שמורכבות הסיכון שלהם ירדה.
התוכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון הוקמה בשנת 2009 בעקבות מסקנות ועדת שמיד, כשותפות של חמישה משרדי ממשלה בהובלת משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ומטרתה לחולל שינוי בהתמודדות החברה הישראלית עם מצבי הסיכון של ילדים ונוער ובני משפחותיהם . 42% מהילדים ובני הנוער שמשתתפים בתכניות 360 באים מיישובי החברה הערבית, 17% מהחברה החרדית, 32.5% הם מסורתיים / חילונים ו-7% דתיים.

בעשור מאז הקמתה טופלו כ 250 אלף ילדים ובני נוער בסיכון במענים שבמימון התכנית. כ 16% מהם יצאו מסיכון ובקרב 41% מהם פחת הסיכון כ 46% מהילדים שקיבלו מענה במסגרות במימון התכנית הם מהמגזר הערבי ו 17% מהמגזר החרדי. כחלק מהתפיסה המניעתית של התכנית 47% מהילדים שטופלו הם בגיל הרך, 27% בגיל היסודי ו 26% בני נוער.
המשרדים הנוספים ששותפים בתכנית הם משרד החינוך, משרד הבריאות, משרד העלייה והקליטה והמשרד לביטחון הפנים. מטרת התכנית היא לייצר שפה אחידה לכל משרדי הממשלה בנוגע לשאלה מיהו ילד או נער בסיכון, ולהביא שיטות עבודה וכלי מדידה ייחודיים המאפשרים ליישובים בהם פועלת התכנית לקבל מידע עדכני ומקיף על מצבם של הילדים ובני הנוער בסיכון בעיר ב'לחיצת כפתור'.

התקציב השנתי של התכנית הוא כ 250 מיליון שקלים, והיא פועלת ב-185 רשויות מקומיות בהן כל הרשויות באשכולות 1-5 (של הלמ"ס) וכן שכונות מסוימות בערים שבהן יותר מ-100 אלף תושבים. על פי נתוני התכנית, 16% מהקטינים ברשויות שמשתתפות בתכנית מוגדרים ילדים ונוער בסיכון.
מיהו ילד בסיכון?
מורכבות הסיכון של ילדים ובני נוער נגזרת משבעת תחומי החיים שמוגדרים באמנה הבינלאומית לזכויות הילד: מצב פיזי, השתייכות למשפחה, התפתחות ורכישת מיומנויות, רווחה ובריאות רגשית, הסתגלות, הגנה מפני אחרים והגנה מפני מצבי סיכון.
בתוכניות שבמימון 360 ממלאים אנשי המקצוע שאלונים על הילדים עם הכניסה למסגרת ובסופה, (או בסוף השנה כאשר מדובר בתכנית רב שנתית). שתי נקודות המדידה מאפשרות לבחון את השיפור במצבו של הילד או הנער בשורה של תחומי סיכון.
מהשאלון ניתן ללמוד מהו הפרופיל של הילד, ומהי מורכבות הסיכון שלו (הצטברות של מצבי סיכון מתחומי חיים שונים). במדידה השנייה ניתן לראות האם ירדה מורכבות הסיכון או האם הוא יצא בכלל מסיכון.
על סמך ההגדרה של ילד בסיכון שאימצו משרדי הממשלה השותפים והשפה המשותפת, התכנית בונה ביישובים בהם היא פועלת תכנית עבודה אינטגרטיבית ומנגנוני עבודה משותפים לכל הפרופסיות, כך שאנשי המקצוע מהתחומים השונים יעבדו ויקבלו החלטות מתואמות.
אחיה קמארה, מנהל התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון: "מאחורי המספרים של יציאה מסיכון נמצאים ילדים וילדות שמצבי סיכון כגון הזנחה, בדידות, קשיים רגשיים ואלימות אינם מנת חלקם עוד. העלייה ההדרגתית העקבית במספר הילדים והנוער בסיכון היוצאים ממצבי סיכון משקפת את ההתגייסות של אנשי המקצוע ממשרדי הממשלה השונים לטובת מניעת פגיעה בזכויות הילדים הללו וקידומם וקידום החברה הישראלית לעתיד טוב יותר. 360 מאפשרת עבודה משותפת של אנשי מקצוע מהתחומים השונים וקבלת החלטות על בסיס נתונים ותוך מעקב אחר מצב הילדים ובכך מסייעת לאנשי המקצוע לבצע עבודה מיטבית מבוססת נתונים".

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *