"אין לערער אחריו": הצוואה האמיתית של האדמו"ר מסדיגורא?

בחסידות סדיגורה פרסמו בצהרים חלק מצוואת כ"ק אדמו"ר מסאדיגורה זצ"ל בו הוא קורא למנות את בנו הצעיר, "בני הרה"צ רבי יצחק יהושוע העשיל יהיה 'ממלא מקומי' וינהיג את החסידים בכל העניינים ואין לערער על זה"

בחסידות סדיגורה פרסמו בצהרים חלק מצוואת כ"ק אדמו"ר מסאדיגורה זצ"ל בו הוא קורא למנות את בנו הצעיר לאדמו"ר. הצווואה המקורית עצמה לא פורסמה אלא רק קטעים ממנה בפורמט לא מוכר, והיא עדיין לא הוכחה ניצחת לצד של רוב החסידים המצדדים באח הקטן, ר' יצחק יהושע פרידמן.

בסעיף ה'  נכתב בצוואה: "הנני ממנה בזה את בני הרב יצחק יהושע העשיל פרידמאן שליט"א, שיהא לאחר אריכות ימי ושנותי ממלא מקומי, שישב על כסאי, כממשיך האדמורו"ת "אדמו"ר-מסאדיגורה" ויעמוד בראש אנשי שלומינו חסידי רוז'ין-סאדיגורה וינהיג אותם בכל הענינים כפי שהי' אתי-עמי, אליו יבואו במשאלותיהם והוא יעתיר בעדם לטוב להם, ואני בטוח בזכות אבותי ואבות אבותי הק' שתפילותיו תתקבלנה לרצון וברכותיו תפעלנה ישועות, ועצותיו תהיינה בחכמה בבינה ובדעת, כפי שידעתיו שהוא ראוי להיות איש על העדה, לחלות פני כל ולקבל כל אדם בסבר פנים יפות, עפ"י הדרך שהי' מקובל בבית אבותי ואבות אבותי הק' ובטוחני בעז"ה שימצא חן בעיני אלקים ואדם".

ובסעיף ו' מבקש הרבי שלא לערער אחר דבריו, "אני מבקש בכל לשון לבל יהין מאן דהו לערער על צוואתי זו, ואבקש מכל אנ"ש וכן מבני, חתני וכל הנלוים עליהן ויוצ"ח שיחיו, להיות עם בני הרב יצחק יהושע העשיל פרידמאן שליט"א, לדבוק בו כמו שדבקו באבותי הק' ובי, לסייע בידו ולתמוך בו בכל העניינים למען תמשך השלשלת כפי שהי' מאז, ואכיר טובה לכם על כך כל הימים."

בחסידות עצמה רוב החסידים נסחפו כפי התיעודים האחרונים אחרי הרבי הצעיר אך ישנם ששוקלים ללכת אחר הבן הגדול שנותר ללא תפקיד, וכעת ייתכן ויתמנה לאדמו"ר בירושלים.

3 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  1. אני גם זרקו מהבית הדיס יוסף שטיגליץ מקרית צאנז השתלט על אמא והבית רחוב קובלבקי 2 בני בנק זרק אותי לרחוב הסיתאת כל המשפחה נגדי בבית הדין זייף חתימות ובמשטרה שיק3 לא עשו כלום

    אני גם זרקו מהבית הדיס יוסף שטיגליץ מקרית צאנז השתלט על אמא והבית רחוב קובלבקי 2 בני בנק זרק אותי לרחוב הסיתאת כל המשפחה נגדי בבית הדין זייף חתימות ובמשטרה שיק3 לא עשו כלום

    דוב ליבוביץ |
    הגב
  2. כלום

    נראה שהדרמה בסא״ג הגיעה לסיום הפרק הראשון לפחות, עם פשרה סבירה למדי.

    לסיכומו של אירוע:
    זה היה תעלול יחצני מבריק במיוחד של הרבי המנוח, ר׳ ישראל משה. מדובר בחצר חסידית אפורה במיוחד, שכבר כמה וכמה דורות שיש להם אדמו״רים לא יוצלחים, חסרי מעוף וכריזמה, שמספר חסידיהם פחות מהגידול הטבעי של שתי משפחות חרדיות ממוצעות מהשואה ועד היום, ולא הצליחו לעשות שום דבר מוצלח.

    מטבע הדברים, החצר היתה ממשיכה עם בחור בגיל 40, ממשיך טבעי לכלום שהיה עד היום, או מתחלקת לשברי רסיסים והופכת לכמה כלומים קטנים.

    המשך סביר למדי לאדמו״ר שרק לפני שנים ספורות כל העולם החסידי צחק עליו שהוא מנסה להגדיל את האותיות בקוויטל עם האצבעות, מחמת הרגל האייפון שבידיו…

    ועכשיו, חצי מהעולם החסידי משוכנע שיש כאן ממשיך ״ראוי״ ו״לא ראוי״, שיש כאן איזו צוואה מקודשת שמותר או אסור להפר אותה, ואלפי אנשים מחכים ברטט קודש לראות את הפלא הגדול של ינוקא זעיר שלא הספיק עדיין לעשות כלום, ואפילו שטויות הוא עוד לא הספיק לעשות.

    אין ספק, ר׳ ישראל משה היה רבי גדול, ביחצנו״ת.

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב
  3. הרמבם יציל את המצב

    "כְּשֶׁמַּעֲמִידִין הַמֶּלֶךְ מוֹשְׁחִין אוֹתוֹ בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה. שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶת פַּךְ הַשֶּׁמֶן וַיִּצֹק עַל רֹאשׁוֹ וַיִּשָּׁקֵהוּ". וּמֵאַחַר שֶׁמּוֹשְׁחִין הַמֶּלֶךְ הֲרֵי זֶה זוֹכֶה לוֹ וּלְבָנָיו עַד עוֹלָם. שֶׁהַמַּלְכוּת יְרֻשָּׁה שֶׁנֶּאֱמַר: "לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל". הֵנִיחַ בֵּן קָטָן מְשַׁמְּרִין לוֹ הַמְּלוּכָה עַד שֶׁיַּגְדִּיל. כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה יְהוֹיָדָע לְיוֹאָשׁ. וְכָל הַקּוֹדֵם בְּנַחֲלָה קֹדֶם לִירֻשַּׁת הַמְּלוּכָה. וְהַבֵּן הַגָּדוֹל קוֹדֵם לְקָטָן מִמֶּנּוּ. וְלֹא הַמַּלְכוּת בִּלְבַד אֶלָּא כָּל הַשְּׂרָרוֹת וְכָל הַמִּנּוּיִין שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל יְרֻשָּׁה לִבְנוֹ וּלְבֶן בְּנוֹ עַד עוֹלָם. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה הַבֵּן מְמַלֵּא מְקוֹם אֲבוֹתָיו בְּחָכְמָה וּבְיִרְאָה. הָיָה מְמַלֵּא בְּיִרְאָה אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ מְמַלֵּא בְּחָכְמָה מַעֲמִידִין אוֹתוֹ בִּמְקוֹם אָבִיו וּמְלַמְּדִין אוֹתוֹ. וְכָל מִי שֶׁאֵין בּוֹ יִרְאַת שָׁמַיִם אַף עַל פִּי שֶׁחָכְמָתוֹ מְרֻבָּה אֵין מְמַנִּין אוֹתוֹ לְמִנּוּי מִן הַמִּנּוּיִין שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל".

    הרמבם |
    הגב