צריך לסגור את כל הכוללים והישיבות • דב הלברטל

החרדים מובילים גם בגל השני בשיעורי ההדבקות בקורונה, באופן שהוא חסר פרופורציה למספרם באוכלוסייה. המספרים מבהילים. אלפי חרדים, ובהם בני ישיבות רבים, נדבקים ומדביקים. נדבקים במגזר, ומדביקים את האומה. אבל הבכיינות ותחושת הנרדפות החרדית, לא פוסקת. העסקנים עוסקים כל היום בתלונות למה מצמצמים את בתי הכנסת ועושים סגרים. שכחנו שאנחנו הפריץ.

זה לא שהחרדים פחות צייתנים מאחרים. לא בגל הזה. אבל מילת המפתח היא צפיפות. צפיפות בבתים. צפיפות בבניינים ובשכונה. צפיפות בבתי הכנסת. צפיפות בכוללים. צפיפות באולמות האירועים, חתונות, בר מצוה. צפיפות בשלום זכר, ובכל דבר. גם אם מבקשים לשמור מרחק, זה לא הולך . זה גם לא הולך להיות במסכה שעתיים בבית הכנסת במשך היממה.

אני עצמי זכיתי לערוך חתונת קורנה לביתי. הכול היה בחוץ. מספר מצומצם של חמישים איש בשני סבבים. בשני, היו הבחורים. אתם חושבים שנזהרו בריקודים מעניין הקורונה? שמרו על מרחק? שמרו על מסכות? והמוזמנים שמרו?

הגיע הזמן שהיהדות החרדית תתבגר. המשמעות היא, שלא יחכו להוראות משרד הבריאות. שלא יתבכיינו כשמגבילים אנשים באירועים ובבתי כנסת.

כי הגיע הזמן לסגור את בתי הכנסת ביוזמתנו. הגיע הזמן לסגור לחלוטין את אולמות האירועים ביוזמתנו. הגיע הזמן לבטל את הזימון לשמחות, ולעורכם בחוג המשפחה המצומצמת. גם בריתות מילה. לא לערוך שלום זכר.
הגיע הזמן לסגור כוללים צפופים. שילמדו בחוץ. הגיע הזמן לסגור ישיבות שאינן יכולות לעמוד במסגרת של קפסולות מוקפדת ביותר. וכך גם בחדרים וכך גם חדרים וישיבות קטנות. הסיכון הרוחני ברור. אבל הפיקוח נפש לפנינו, וזה בכל זאת זמני, גם אם יקח שנה.

לאותן חסידיות שבזות להוראות משרד הבריאות, הן מתוך אידיאולוגיה אנטי ציונית, או משיקולים אחרים, צריך לסגור על מנעול ובריח את בתי המדרשות ובתי הכנסת. אפילו לרתך את המנעולים. צריך להפסיק את הטישים.
צריך לבקש ביוזמתנו מרשויות המדינה להטיל סגרים על שכונות חרדיות. בירושלים לדוגמא, רק ביומיים האחרונים נדבקו חמש מאות וחמישים איש, רובם המכריע בשכונות חרדיות. בצאנז, בקרית בעלז, ברמות ועוד. האדמו"ר מבעלז, ביטל את הוראות משרד הבריאות, כבר מתחילת הגל הראשון של הקורונה. כך גם סלונים, בתחומי החסידות.

צריך לאסור כליל התקהלויות של מעל לשלושה אנשים. צריך לאסור התכנסויות בבתים באופן גורף. כי המצב הוא פיקוח נפש. יש חרדים רבים המזלזלים בעצם ההדבקות, בטענה שרובם חולים קל. זו גישה חמורה. כי נגיף הקורונה משפיע על מערכות הגוף, באופן שהמדענים והרופאים עדיין לא יודעים לאבחן בוודאות. גם נדבק קל, אפילו אם החלים לגמרי, יכול להיות מושפע מהנגיף לטווח ארוך. ויש כבר אלפים כאלה במגזר החרדי.

אבל בכלל, איפה אנחנו? למה לא אנחנו לא מובילים את הקו המיליטנטי, המסתגר והנאבק בנגיף? מה עם הערבות כלפי האחר במצב של פיקוח נפש. מה עם חולים קשים? מה עם חולים בינוניים? מה עם הנפטרים? מה עם הנדבקים? מה קורה איתנו, מגזר השוחר את פיקוח הנפש בדקדוק בעולמה של הלכה.

מגזר שהמסורת ההלכתית שלו עיצבה לדורות את האחריות והרגישות כלפי האחר. דווקא כאן יש רבבות (בעיקר חסידים) שבזים להוראות משרד הבריאות? לא רק שאין שום תירוץ שלא להישמע להוראות מומחי הרפואה, וזאת על פי ההלכה, אלא שצריך להקדים אותם.

אם לא יסגרו את בתי הכנסת, את אולמות האירועים, את הכוללים וחלק מסגרות הישיבתיות, יום יבוא ונעמוד למשפטה הפלילי של המדינה נגד החרדים, ואז יבואו איתנו בחשבון חמור וצודק. אבל עד אז, מי שישלם את המחיר הכבד זו לא רק החברה הישראלית, אלא בעיקר המגזר החרדי לאלפיו ואולי לרבבותיו.