חברי יהדות התורה המאוחדת. ואיה הנציג לחרדים העובדים?
הדור הקודם היה שייך לעטיפה המליצית של ה"צאינה וראינה". כשהיו פותחים ארונות הזזה היה מתפשט באוויר ניחוח כדורי נפטלין ועוגת לעקעך הייתה הדובדבן שבקצפת.
אך בעידן של היום, ניחוח ה"נפטלין" הוחלף בסלוגן: "העולם שייך לצעירים". ניחוח נינה ריצ'י המיושן התחלף בניחוחות של שאנל וכדומה, בשפת המשל והנמשל.
האמנם?
בעבר, הקהל הצעיר היה שותה בצמא את הדברים שהמבוגרים היו "משקים" אותם. מוצא פיהם היה בבחינת "קודש קודשים".
היום, אנשי הדור הקודם חוששים מהדור הצעיר ופוסעים בזהירות בין הטיפות, או כלשון הסלנג – "הולכים באותו ראש" של הצעירים, כי אין ברירה, אחרת יכולים לאבדם וחשוב מאד לשמרם.
מערכת הבחירות הקרבה חוגגת עדלידע. המפלגות חייבות לבסם את הציבור בדברי שכנוע בכדי לקנות את ליבותיהם, על מנת שיבחרו בהם ביום הרת מדינת ישראל של הבחירות לכנסת. ביום זה ייחרץ דינם של כל באי מפלגה ומפלגה. מי יעבור עם מספר מנדטים כזה, ומי לא יעבור אחוז חסימה. מי ישלוט בכיסא מלכותו ומי יכלם.
אם העולם שייך לצעירים, הרי הגיוני שהרוח המנשבת הזו תדביק בסערתה גם את המפלגות השונות בכדי ללכוד את ליבם על מנת שיבחרו בהם, שהרי ה"קולות" חשובים, השאלה עד כמה חזקים אנשי המפלגה בכדי להילחם נגד הרוח.
בימים האחרונים אכן נראה שמפלגת "יהדות התורה" החליטה לרענן את שיער השיבה שלה ולהתאימו לדור ה-2000.
אגודת ישראל הוקמה בשנת 1912. מטרת הקמתה היתה לשמש כלי פוליטי שישמר את הצביון החרדי החזק מול רוחות הקידמה והציונות שנשבו באירופה אז. היא גם זו שהביאה לימין להסדר "תורתו אמונתו".
מפלגת יהדות התורה היא מפלגה סקטוריאלית הדואגת למען מצביעיה, בין היתר למוסדות חינוך טובים, נלחמת על שמירת היהדות החרדית לשם ולתפארת. אין ספק שהיא עושה עבודת קודש בציבור שלנו.
לפני כל מערכת בחירות, העולם נעשה כמרקחה. מערכת השכנוע של כל מפלגה משמנת מנועיה בכדי לגרום למספר מנדטים גבוה יותר. דבר זה חשוב, משום שכמות המנדטים שתושג תיתן השפעתה גם על כוחם של נציגיה בכנסת בהשגת יעדים ומטרות כאלו ואחרות. זו אולי הסיבה שמפלגת יהדות התורה פנתה לשכבת ציבור שלא פנתה אליה עד היום. מדובר בקהל החרדי-מודרני, בעל החשיבה הפתוחה יותר, או בשפה המליצית שהדביקו לכך: "החרדים העובדים".
אלא שנדמה שבשטח המציאות, אולי עטפו את הפנייה הזו בעטיפת צלופן מרשרשת – אך תוכן קופסת המתנה נשאר ריק. זאת משום שבהתבוננות ברשימת נציגי המפלגה ניתן להבחין שאת נציג החרדים המודרניים, הלא הוא עו"ד משה מורגנשטרן, שמו במקום 26 ברשימה. במילים אחרות: "פטה מורגנה".
בעבר, מפלגת יהדות התורה הייתה מארגנים עצרת גדולה טרם הבחירות בכדי לחזק את הציבור לבחור בה. היו נעזרים גם בעיתונות החרדית ומפרסמים מודעות ענק המסבירות לציבור למה חשוב להצביע עבורם. בהחלט היה שם חומר משכנע ששכנע גם אותי, הקטנה.
אך לאחרונה קרה משהו שונה. כחודש פלוס לפני הבחירות, נותנת המפלגה לגיטימציה למדיה הדיגיטלית לדוגמא: טלגרם, ציוצי טוויטר, ואף הגדילו לעשות בשליחת סרטונים לסטטוסים, וזה אכן מהווה פניה ישירה וטובה לציבור המודרני הפתוח, אך לא די בזה, כי הציבור המודרני חפץ בשינוי משמעותי עבורם, בהשגת יעדים שיהיו טובים עבורם – לדוגמא: תקציבים למוסדות לימוד בדרכם, ועוד ועוד. ובשביל זה יש צורך ביותר מסרטון בסטטוס: הענקת מקום בקדמת הרשימה לנציג מהסגנון הזה.
אז מה קורה פה?
נדמה שהמהות אותה אולי רצו לשנות בפנייה לציבור המודרני, לא מהווה שינוי משמעותי עבור ציבור זה. השינוי נראה בעיניי הציבור המתבונן רק כהחלפת קולקציית המעטפת למותגים "אופנתיים", של הפצת תעמולה ברשת המדיה הדיגיטלית, שהוא שינוי מעטפת שאכן פונה לציבור בסגנון זה.
אבל מה מחפש אותו ציבור – מהות אמיתית או מעטפת?
תגובות