תושבת ירושלים בת 74, נציגת וועד הבית בבנין מגוריה, ביקשה מדיירי הבניין את כספי הוועד. לאחר שקיבלה את השטרות, חששה להידבק בקורונה באמצעות השטרות – ועל כן החליטה לחטא אותם באמצעות אקונומיקה וחימום במיקרוגל. בעקבות כך נשרפו יותר מ-70 שטרות בשווי של 10,000 שקל.
במכתב ששיגרה לבנק ישראל, גוללה האישה את המעשה: "השבוע אספתי את כל השטרות בסך אלפי שקלים. מחשש לקורונה נגעתי בשטרות עם כפפות ובתמימותי קיבלתי עצת חברה, הכנסתי אותם לקערת פלסטיק עם אקונומיקה וחיממתי אותם במיקרוגל כדי לחטא אותם. יצאתי מהמטבח, ומיד חזרתי כשאני מריחה ריח שרוף והכסף נשרף.
“אני מרגישה אשמה גדולה בגלל שזה כסף שלא שייך לי. אני אזרחית נאמנה ומעולם לא גרמתי להשחתת כסף. אני מתכוונת לשים בקופת הוועד צ’ק מחשבוני בסכום הנ”ל, ולהחליף את השטרות הפגומים. זה גורם לי לתסכול ומקשה עלי עוד יותר להעביר את הימים הקשים האלה ספונה בבית, שלא לדבר על העניין הכלכלי. הכנסתי החודשית שהיא פנסיה לא גבוהה", הוסיפה האישה במכתבה.
"אני את הלקח למדתי", הוסיפה במכתבה הכנה. "אמשיך להיות בוועד הבית, אבל לא אחמם השטרות במיקרוגל או בכל צורה אחרת".
בבנק ישראל בדקו את השטרות והוחלט לזכות את חשבונה של האישה בכל סכום הכסף שנשרף והם הופקדו בחשבון ועד הבית.
אמיר ספרנוביץ’, מנהל אגף המזומנים במחלקת המטבע בבנק ישראל, אמר: “הבנק מעניק שירות לציבור של החלפת שטרות או מטבעות שנפגמו אגב שימוש, וזאת באמצעות פנייה לבנק ישראל והצגת השטרות או המעות שנפגמו. השירות לציבור ניתן בקופת בנק ישראל בירושלים בכל סכום או באמצעות שליחת בקשה בדואר. חשוב לציין כי נגיף הקורונה אינו מועבר על ידי שטרות או מטבעות, ומיותר לציין כי שטרות הכסף בישראל מכילים חוטי ברזל העלולים להתלקח”.
נורית פלתר-איתן, ראש מחלקת התקשורת בבנק ישראל, מסרה: "במסגרת השירות לקהילה, אנו מחליפים אלפי שטרות בשנה, שניזוקו, נקרעו, התבלו ועוד. אבל מקרה של הרתחת שטרות במיקרוגל עוד לא היה לנו, גם בבירור בקרב בנקים מקבילים בחו"ל, לא נתקלנו במקרה כזה, ומצאנו לנכון ליידע את הציבור שלא יעלה על דעתו של מישהו נוסף לחמם שטרות במיקרוגל".
תגובות