מירי גפן
בעולם של טרוף.
בעולם של חוסר נודע.
בעולם של מבודדים.
בעולם של כפפות ומסיכה.
בואו נחשוב.
נגלה רגישות, אמפתיה כה חשובה.
לא נחשוב ש..
אלא נחשוב כי האנושיות מחייבת.
נחשוב על סביבתנו הקרובה. זו שמעבר למרחק 2 מטר. על המבודדים ולא מקורונה. העריריים, הזקנים, אלו שלא יודעים את שפת העברית וזקוקים להסבר, נחשוב על מעוטי היכולת, נחשוב על אלו שנותרו מחוסרי עבודה, נחשוב על חד הוריים, נחשוב על הורים למשפחות ברוכות ילדים שצריכים להתמודד עם הסגר, נחשוב על מבודדים בביתם, נחשוב על בעלי העסקים, על בעלי המשכנתאות, נחשוב על העצמאים, נחשוב על צוותים רפואיים שמוסרים נפשם עבור כולנו, נחשוב על ראש הממשלה, על שר הבריאות וגם על שר האוצר שצריכים לקבל החלטות לא פשוטות עבור שלומנו, נחשוב על הקופאיות/ים במרכולים שנאלצות/ים לסכן עצמם בשביל לספק לנו מזון, נחשוב על חולי הקורונה וכל אלו שמחכים לתשובה מהבדיקה, נחשוב על הטף שלא בדיוק מבינים מה קורה. נחשוב על תינוקות שנולדו לעולם כה מוזר ומרוחק. נחשוב על…ונחשוב!
נגלה חשיבה אנושית!
נחשוב…אבל בעיקר נזכור כי גם מאחורי הדברים הקשים נמצא אבא אחד והוא אבא של כולם!
תינוקת קטנטנה
תינוקת בת יומה.
בחרו משמים להביאך אל עולם משוגע.
שֶׁחושש מִכָּל נקודת מַגָּע
אין יוצא מֵהַבַּיִת, זה רחוק מבדיחה.
הַחַיִּים עַצְמָם – מְצִיאוּת הזויה.
תינוקת בעריסה.
אֵיךְ זֶה לָצאת לעולם בלתי מוגן
ששוטף, מתעטף, מתמגן
וַעֲדַיִן נִדְבַּק בקצב בלתי נשלט.
וְהַשגרה מי חושב עליה לעת עתה.
תינוקת בת יומה.
אֵיךְ זֶה לָהגיע אֶל עוֹלָם מוזר
שמסתכלים עליך דרך מסכה
נוגעים בך בכפפה ולא של משי
חוששים עבורך, שומרים מרחק.
תינוקת בעריסה
איך זה להרגיש בעולם מבודד
סבא, סבתא ודודים שעדיין לא יכולים לראותך.
מחבקים אותך בדמיונם, שולחים אהבה מרחוק
חיים בעולם של שמירת נגיעה.
תינוקת בת יומה.
איך זה שאת כה רגועה, נמה שנת ישרים בעריסה
האם אינך יודעת שבזכות תפילת תינוקות של בית רבן עתידין להגאל ישראל? אולי גם כל העולם?
מירי גפן היא אשת תקשורת – מנהלת משרד 'בקול ברמה'
1 תגובות