תמונות ההרס בערי ישראל והיומנים נחשפים

קרוב לעשרה ימים אנשי פיקוד העורף נמצאים שם בשטח – מזירה לזירה ומנפילה לנפילה • כעת, בכתבה שתפורסם מחר במגזין ‘כפר חב”ד’ נחשפים לראשונה יומני המלחמה של אנשי פיקוד העורף • וגם: אלפי טילים, לא מעט פגיעות ישירות ובחסדי שמים כמעט ללא נפגעים – זו הסיבה • “אם השם לא ישמור עיר, שווא שקד שומר”

יומני המלחמה של פיקוד העורף נחשפים

 

 

קרוב לעשרה ימים אנשי פיקוד העורף נמצאים שם בשטח – מזירה לזירה ומנפילה לנפילה • כעת, בכתבה שתפורסם מחר במגזין ‘כפר חב”ד’ נחשפים לראשונה יומני המלחמה של אנשי פיקוד העורף • וגם: אלפי טילים, לא מעט פגיעות ישירות ובחסדי שמים כמעט ללא נפגעים – זו הסיבה • “אם השם לא ישמור עיר, שווא שקד שומר”

 

 


 

יום שני, 18:00. 

 

אזעקות עולות ויורדות החרידו את שמי ירושלים, במה שסימן את תחילתו של מבצע “שומרי החומות”. שבעה טילים נורו לכיוון הבירה, אחד מהם נחת מטרים ספורים מבית פרטי ביישוב בית נקופה הסמוך לירושלים.

 

בני המשפחה שמיהרו למרחב המוגן עם הישמע ההתרעה, הצילו בכך את חייהם. כפשוטו. הרסיסים מילאו את הבית וחדרי השינה, חוררו את הקירות והרהיטים. “זה ברור לי. אם לא היינו נכנסים למרחב המוגן לא היינו פה עכשיו”, אמר בעל הבית.

 

הייתי שם. יחד עם אנשי פיקוד העורף הייתי בעשרות זירות של נפילות בשבוע האחרון. בדרום ובמרכז, בעוטף עזה ובשרון. ראינו בחוש פעם אחר פעם כיצד השמירה על ההנחיות הצילה את חייהם של האזרחים. אלפי טילים נחתו על ערי ישראל בשבוע האחרון, התרגלנו לשמוע על “פגיעה ישירה ללא נפגעים”. אבל זה לא סתם. אלו הם ניסים מוחשיים לצד שמירה מתמדת על ההנחיות, שהיא זו שמפרידה בין נפילה שגרתית לטרגדיה. שמירה על ההנחיות וניסים. כל כך הרבה ניסים.

 

האמת היא שלא תכננתי לכתוב, אבל אחרי שבוע שבו ביקרתי בכל כך הרבה זירות, ראיתי כל כך הרבה מקרים ודיברתי עם מאות אנשים – הבנתי את זה. התרגלנו כל כך לשמוע על מקרה נוסף של “נפילה ללא נפגעים”, חייכנו בסיפוק מכל פעם שסיפרו לנו על התושבים ש”בדיוק נכנסו למרחב המוגן”, התרגלנו לניסים. אבל כמי שהיה בשטח חשוב לי להבהיר: מדובר באנשים שנשמעו להנחיות ובכך הצילו את חייהם ואת חיי בני משפחתם. נפילה אחר נפילה, פגיעה ישירה אחת אחרי השנייה, והניגון חוזר על עצמו. בני הבית נשמעו להנחיות וחייהם ניצלו.

 

יום שני 22:03, כרמיה

 

“כבר בשעה 20:00 התחילו האזעקות והכנסתי את הילדים לממ”ד”, סיפרה אודליה שביתה בקיבוץ כרמיה שבעוטף עזה – או “עוטף ישראל” כפי שמתעקשים לקרוא לו התושבים, ספג פגיעה ישירה של רקטת גראד. “סגרנו את החלונות והילדים התארגנו לשינה בממ”ד מתוך הבנה שנעביר שם את הלילה. בסביבות השעה 22:00 נשמעה אזעקה נוספת ולאחריה פיצוץ. הבנו שזו נפילה קרובה ואולי אפילו אצלנו בבית. כשיצאנו החוצה ראינו שהרקטה נפלה אצלנו בחדר השינה”.

 

“זה זמן שאנחנו נמצאים בחדר בדרך כלל”, היא אמרה. “אני לא רוצה לחשוב אפילו מה היה קורה אם לא היינו נכנסים לממ”ד”.

 

יום שלישי, 10:30, אשקלון

 

הבית אליו הגענו היה נראה כמו אתר בנייה נטוש. ערמות של לבנים, ברזלים ושברי קירות, ספק בית ספק אתר הרס. אי אפשר היה להאמין שעד לפני מספר דקות זה היה בית שליו כשאר הבתים פה ברחוב. “איך ששמענו את האזעקה מיהרנו לממ”ד למטה”, אמרה יוליה חזין. שניות אחרי שסגרנו את דלת הממ”ד שמענו פיצוץ אדיר והבנו שזה פה בבית. חיכינו מספר דקות בפנים בשביל לוודא שאין יותר טילים, פתחתי את הדלת והבנתי שהממ”ד הציל לנו את החיים. בעוד שבממ”ד הכל נשאר שלם, הבית כולו נהרס מפגיעת הטיל. ראיתי בחוש איך הממ”ד שמר עלינו. הממ”ד ואלוקים”.

 

יום שלישי, 21:30, חולון

 

דליה לוי ובעלה היו בדרכם הביתה כשהחלה האזעקה. הם חשבו להמשיך ולנסוע, כשלפתע ראתה בצד הדרך את ליאן בן משה, הספרית שלה, מנסה לצאת מהרכב יחד עם הילדים ובהחלטה של רגע עצרה את הרכב ויצאה לעזור לה. למרחב המוגן הם הגיעו ברגע האחרון ושנייה לאחר מכן נחת הטיל מטרים ספורים מהם. הרסיסים העלו את הרכבים באש. “אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם היינו מתמהמהים עוד רגע אחד”, אמרה דליה בדמעות. “אם היינו נשארים ברכב היינו נשרפים חיים. באמת, זה לא צחוק. בהתחלה זלזלתי בהנחיות, רציתי להמשיך לנסוע, אם הייתי ממשיכה הלאה הטיל היה פוגע לי ברכב. עצרתי בשביל לעזור לליאן והצלתי את חיי ואת חייה. הקב”ה פשוט שמר עלינו. הסיט לי את העיניים לכיוונה של ליאן. אם לא הייתי רואה אותה לא הייתי עוצרת. זה נס שאי אפשר בכלל להסביר במילים”.

 

“שנייה אחרי שנפל הטיל שני הרכבים עלו באש. אש, גחל, הם פשוט נהיו גחל. זה לא צחוק. אם לא היינו יוצאים משם בזמן היינו פשוט נשרפים”, אמרה גם ליאן.

 

הטיל פגע פגיעה ישירה באוטובוס של חברת אגד. אלכס, נהג האוטובוס, הציל את חייו ואת חייהם של הנוסעים כשעצר את האוטובוס עם הישמע ההתרעה ופינה את הנוסעים למרחה מוגן. מספר שניות של התמהמהות וכותרת האירוע הייתה עלולה להפוך מ”אירוע ללא נפגעים”, ל”אר”ן” – אירוע רב נפגעים.

 

פחות מארבעה מטרים ממקום נפילת הטיל שוכנת המסעדה הותיקה “הפלודיה”. מיכאל בן ה-17 ששירת את הלקוחות במקום, נשכב על הרצפה עם הישמע האזעקה. לאחר היירוט הראשון הוא נעמד בחזרה. “חשבתי שזה נגמר אחרי שהיה יירוט, הוא אמר לאחר מכן. שניות ספורות אחרי שנעמד נשמע פיצוץ אדיר והטיל נחת לידו. רק בנס ההדף מהפגיעה הישירה הגיע לפני הרסיסים.

 

מיכאל עף לאחור והדלפק הגן עליו מפני מאות הרסיסים. “אני את הלקח שלי כבר למדתי, הוא אמר. “עשיתי טעות. לא הקשבתי לפיקוד העורף שהנחו להישאר במרחב המוגן 10 דקות לאחר הישמע האזעקה. אני לא רוצה לחשוב אפילו מה היה עלול לקרות לי אם לא היה פה את הדלפק. כל החנות נהרסה מהרסיסים, אני עומד פה בנס”.

 

21:33, יהוד

אחד מעשרות הטילים שנורו לכיוון גוש דן, פגע פגיעה ישירה בבית ביהוד. הבית נחרב עד היסוד, ובתי השכנים ספגו מטר של מאות רסיסים. ולמרות שהבית כולו נהרס, חדר אחד נשאר שלם ללא פגיעה ולו הקלה ביותר – חדר הממ”ד בו שהו בני הבית. “אם לא היינו נכנסים לממד” בזמן – לא היינו פה בין החיים”, אמרו דבורה ומאיר בינשטוק שביתם נפגע מרסיסים שחדרו דרך החלונות והקירות לסלון הבית ולחדרי השינה. “גם השכנים שהבית שלהם נפגע אמרו לנו שאם הם לא היו נכנסים לממ”ד בזמן הם לא היו שורדים. אתם יכולים לראות בעצמכם שלא נשאר שום דבר מהבית חוץ מחדר הממ”ד. הם פשוט הצילו את החיים שלהם. אי אפשר לחשוב בכלל מה היה קורה אם הם היו נשארים אדישים”.

 

באותו הזמן בדיוק טיל נוסף נחת בחצר בניין בגבעתיים. ביתו של תמיר בן עמי נפגע מההדף והרסיסים. סלון הבית, המטבח וחדרי השינה נהרסו לחלוטין, וגם פה, הממ”ד הציל את חייהם. “זה מטורף לגמרי” אמר תמיר כשהוא עדיין נסער כולו. מי שלא רואה את זה לא יכול להבין עד כמה השמירה על ההנחיות הצילה את חיינו. זה עניין של שניות שהפרידו בינינו לבין האסון. אני לא מסוגל אפילו לחשוב מה היה קורה אם היינו מתמהמהים עוד 3 שניות. 3 שניות, לא יותר”.

 

חשוב להקשיב, זה לא צחוק”, הוא הוסיף. “אני רואה אנשים שמעלים סרטונים כשיש אזעקה, הם מצלמים את הטילים, חשוב לי להגיד: אתם מסכנים את החיים שלכם, אתם משחקים בחיים שלכם ושל המשפחה שלכם, הרי זה חד משמעי” – הוא אומר ומצביע על ההרס שמסביב – “הרי אם לא היינו שומעים להנחיות ולא נכנסים לממ”ד ונשארים שם כמו שציינו וכמו שאמרו, האירוע הזה היה אחר לגמרי, אירוע שיש בו הרוגים”.

 

יום רביעי, 02:12, פתח תקווה

זו אולי הזירה הקשה ביותר שהיינו בה מבחינה ויזואלית. טיל פגע פגיעה ישירה בקומה ראשונה בבניין מגורים בעיר וההרס היה עצום. למעלה מששה בניינים נפגעו מהרסיסים, חלקם נהרסו כמעט לחלוטין. עשרות רכבים נשרפו, מאות חלונות התנפצו, ולמרות הכל האירוע הסתיים עם שני נפגעים בלבד, שניהם לא שהו במרחב המוגן בזמן הישמע האזעקה.

 

הזירה הזו היא אולי אחת הדוגמאות הטובות ביותר לחשיבות השמירה על ההנחיות. מאות תושבים שהו בבתים באותו הזמן, מאות תושבים שנשמעו להנחיות והצילו את חייהם. כפשוטו. המראות לא היו קלים כלל. הרכבים השרופים, הבתים החרבים וההרס בכל מקום המחישו לנו שוב – הקפדה על ההנחיות מצילה חיים.

 

“האמת היא שדי התלבטתי אם ללכת למרחב המוגן”, אמר לנו משה ושדי, תושב המקום שביתו נפגע מרסיסים. “כבר עברנו מספר אזעקות ללא נפגעים ברוך השם וזה די גרם לי לחשוב שגם הפעם זה יהיה ככה. בסוף החלטתי לרדת למקלט בכל זאת רק בשביל הילדים. איך שנכנסתי למקלט שמענו את הפיצוץ – פיצוץ מטורף, כל הבניין רעד. הבנו שזה נפל ממש פה ליד, פשוט התיישבתי על הרצפה והתחלתי לבכות. הבנתי שהצלתי את החיים שלי, של אשתי ושל הילדים שלי. לא היינו נשארים בחיים אם הייתי מחליט בסוף לא לרדת למקלט. כל הבית שלי התמלא ברסיסים, הכל פשוט הרוס”.

למשה היה חשוב לחדד את המסר: “אנשים חושבים לעצמם  – “כבר עבר כמעט שבוע של לחימה, אלפי טילים וכמעט אין נפגעים, אולי לא צריך ללכת למרחב מוגן, אולי אפשר להמשיך לישון”, – אבל תבינו, זה שאין נפגעים זה נס שאי אפשר להסביר בכלל, זה שאין נפגעים זה בזכות מאות האלפים ששומרים על ההנחיות, עשרות פגיעות ישירות שהסתיימו ללא נפגעים זה ניסים והקפדה על הנחיות, תראו אותי, ההחלטה שלי לרדת למקלט שינתה את האירוע מאירוע עם הרוגים לאירוע ללא נפגעים. תקחו אותי כדוגמא ואל תשחקו עם החיים שלכם ושל המשפחה שלכם. נכון, זה לא תמיד נוח, זה לא תמיד נחמד לצאת מהמיטה באמצע הלילה, אבל זה מה שיציל לכם את החיים”.

 

יום חמישי, 15:30, אשקלון

 

תיעוד ממצלמת האבטחה ממחיש לנו שוב את חשיבות השמירה על ההנחיות. אזעקה עולה ויורדת נשמעה באוויר והרכבים עצרו בצד הדרך. אחד מהנהגים, כפי שנצפה במצלמת האבטחה, התלבט האם לצאת מהרכב או לא וברגע האחרון הוא פתח את הדלת ומיהר לשכב מאחורי קיר הבטון. שניה לאחר מכן נפלה שם הרקטה. רגע נוסף של התמהמהות ואל סך ההרוגים היה נוסף הרוג נוסף. חיים נוספים שניצלו בזכות השמירה על ההנחיות.

יום שישי, שעה לכניסת השבת.

תושבי אשקלון מיהרו בפעם המי-יודע-כמה למרחבים המוגנים ורקטה נוספת פגעה פגיעה ישירה בבית בעיר. הרקטה נכנסה דרך הגג ומשם עברה דרך הקיר לבית הכנסת הסמוך – שלו קיר משותף עם בית המגורים, ונעמדה באלגנטיות ליד ארון הקודש. “זה נס מטורף”, אמר יוסי אוחיון שמתפלל בבית הכנסת באורח קבע. “כמה דקות לפני כן בית הכנסת היה הומה במתפללים שבדיוק סיימו את תפילת מנחה”. לדבריו, “לא ברור איך הרקטה נעמדה כך ליד ארון הקוד ולא פגעה בו. ספרי התורה ניצלו כמו גם בית הכנסת. אנחנו פשוט רואים פה נס שלא ייאמן”.

יוסי ביקש לפנות לתושבי המרכז ואמר: “בסבב האחרון אתם נוספתם בעל כורחכם למה שאנחנו חווים כבר שנים. בתור מי שמורגל לצערי באזעקות, טילים ונפילות, שתי בקשות יש לי אליכם. הבקשה הראשונה היא: תפתחו את דלתות הבניין – לרבים מהבניינים יש קוד ונעילה בכניסה ואם יש אנשים שנמצאים בחוץ הם לא יכולים להיכנס פנימה בשעת אזעקה. תפתחו את הבניינים בשבילם”.

“הבקשה השנייה”, הוסיף יוסי, “נוגעת לאוכלוסייה המבוגרת. לכולנו יש שכנים מבוגרים, לא כולם יכולים להתנייד בקלות למרחבים המוגנים. תשימו לב אליהם. לצערנו ראינו לא פעם ולא פעמיים מבוגרים שנפגעו רק בגלל שלא יכלו להתפנות למרחב המוגן. תהיו אתם אלו שישמרו עליהם, אלו שיצילו להם את החיים”.

נכון לכתיבת שורות אלו (מוצאי החג), הסבב עדיין רחוק מלהסתיים. הניסים הם עצומים, אלפי טילים כמעט ללא נפגעים בגוף והקב”ה שופך חמתו פעם אחר פעם על העצים והאבנים. אבל כיהודים מאמינים בני מאמינים אנו יודעים שאין סומכים על הנס, וחשוב, או יותר נכון חיוני לשמור על ההנחיות. השמירה על ההנחיות היא זו שמבדילה בין אירוע נפילה שגרתי – ללא נפגעים, לאירוע עם הרוגים רח”ל.

 

חשוב לדעת: לכל אחד קיים מרחב מוגן בכל מקום בו הוא נמצא. כל אזרח נדרש לפעול על פי “הכי מוגן שיש” תוך התחשבות במיקומו בין אם זה שטח פתוח או מבנה, במיגון הקיים, בזמן הכניסה למרחב המוגן וביכולתו להגיע בפרק זמן זה למרחב המוגן. בחירת מרחב מוגן בהתאם להנחיות תגן עליכם ותקטין משמעותית את הסיכוי להיפגע מרקטות ומרסיסים.

 

חשוב שכל אזרח הנמצא מחוץ לביתו יבחן בכל עת היכן המרחב המוגן הקרוב ביותר, אליו הוא יכול להגיע בהתאם לפרק הזמן העומד לרשותו. אם אנחנו נמצאים בשטח פתוח, ללא מבנה קרוב, יש לשכב על הקרקע ולהגן עם הידיים על הראש. ריצה בשטח פתוח מסכנת את חיינו.

 

במידה ואתם נוהגים ברכב יש לעצור את הרכב בצד הדרך, להתרחק ממנו ככל הניתן, לשכב בצד הדרך תוך עדיפות לשכיבה לצד קיר ולהגן עם הידיים על הראש.

 

תשימו לב לשכנים מבוגרים ולבעלי מוגבלויות שמתקשים בהליכה למרחב המוגן, היו קשובים להנחיות פיקוד העורף והישארו במרחב המוגן 10 דקות לאחר הישמע ההתרעה. והכי חשוב – הרבו בתפילות. כי “אם השם לא ישמור עיר, שווא שקד שומר”.

 

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.