בית הספר העברי הראשון בעולם, שלימד את כל מקצועות העברית, פתח את שנת הלימודים ה-133 עם הפרחת מאות בלונים צבעוניים. ראש עיריית ראשון לציון, רז קינסטליך, אמר: "בית הספר חביב מהווה את אחד מסמליה של העיר. דורות של מחנכים ומורים השרישו את השפה העברית במושבה ראשון לציון ובישראל בכלל. אני מאחל לתלמידים שנה מעניינת מהנה ופורייה". סגנית ראש העירייה ומחזיקת תיק החינוך, ליאל אבן זהר, בירכה את התלמידים וצוות ההוראה על פתיחת שנת לימודים 133.
בית הספר נוסד ב-1886 ובמוזיאון ראשון לציון, שממוקם ממש מעבר לכביש, נמצאת ספריה ובה כיתה משוחזרת מימיו הראשונים של בית הספר. במוזיאון יש גם פריטים היסטוריים מדהימים מימיו הראשונים של בית הספר, כך למשל מערכת שעות של תלמידים מ-1909, שבה לצד מקצועות מוכרים כמו חשבון וצרפתית, יש גם כתיבת הארץ, הסברה, סגנון ואפילו תפירה.
גם לפני מאה שנה היו מחאות, אחת מהן הייתה מחאתן של תלמידות בית הספר שסירבו לקבל את החלטת ועד המושבה לפטר מורה אהוב, וכך הן פתחו את המכתב: "בנפשנו להתערב בעסקי המושבה".
תעודות סיום של התלמידים משנת 1892 היו מעניינות מאוד. המורה, דוד יודילביץ', חניכו של אליעזר בן יהודה, ומהמורים הראשונים שלימדו עברית, כתב על אחד התלמידים "הילד הזה אינו יודע דברי הימים או קינת דוד" או כך נכתב על ילד שהחסיר ימי לימוד "זה שלושה שבועות פעם חולה, פעם הלך יפו ופעם הלך ירושלימה". הציונים היו מ-10 ומטה, כאשר 10 זה כמובן מצוין; ו-1 זה "בושה וחרפה".
יונה שפירא ממוזיאון ראשון לציון מספרת כי השפה העברית הייתה באותם ימים דלה וחסרו בה הרבה מלים. בכל פעם שהרגישו בחסרונה של מילה היו פונים לאליעזר בן יהודה בירושלים שיחדש להם מילה. כך חודשו למשל המילים שביתה והפסקה. דוד יודילוביץ׳ הנהיג בבית הספר את לימודי כל המקצועות בעברית בהשראתו של אליעזר בן יהודה שישב בירושלים. מורי בית הספר כתבו ותרגמו ספרי לימוד במקצועות השונים. דוד יודילוביץ׳ והמורים הקפידו על דיבור עברי בזמן השיעורים וגם בהפסקות ולשם כך מונו ״תורני בשפה העברית״ שהיו מסתובבים בהפסקות החצר בית הספר ורושמים בפנקס כל ילד שדיבר בז׳רגון (יידיש) או בשפה אחרת שאינה עברית והילדים הללו נענשו.
תגובות