דרעי ואלי ישי. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
עוד שבוע של חלומות באספמיה עבר על העיתונות החרדית, שהתחילה לפמפם את חלומות הלילה ולהדהד בקול את "המפץ החרדי", מהלך שנחשב בעיני רבים כלא הגיוני. ובכל זאת, היו כאלו שניסו לשוות לתרחיש הגרנדיוזי והלא מציאותי בעליל הזה תסריט אופטימלי.
אלא שליצמן החזיר את כולם לקרקע המציאות, עם דרישתו החד משמעית לצירופם של הפלג הירושלמי ואלי ישי לאיחוד המפלגות, אם וכאשר. וזה, הרי כולנו יודעים, לא יקרה, גם אם אלי ישי יכרע וישתחווה לפני דרעי ויאמר לו ז' פעמים: אתה הוא מלכנו, אתה הוא מושיענו, ואתה הוא מחולל המהפכה.
וזה גם לא יקרה כי התיעוב ההיסטורי של הפלג למיינסטרים הבני ברקי – בלתי ניתן לגישור.
דרעי, שעורך סקרי עומק, מבין כי אין באפשרות לקחת הימור לא מחושב על תוצאות הבחירות, שעשויות לצמק את כוחו, ואז לא יוכל לתבוע מראש הממשלה את תפקיד שר הפנים הפריפריה הנגב הגליל ועוצבת החרמון. עם ד' מנדטים הוא יוכל אולי לקבל את התיק לאיכות הסביבה, ובמקרה הגרוע יותר, הוא עלול להיוותר מחוץ לספסלי הכנסת.
לדרעי יש כמה סיבות לדאגה:
כל הסימנים מעידים שראש הממשלה הולך לפמפם בכל הכוח את קמפיין "העימות" מול התקשורת. האירוניה קורסת אל תוך היקום, כאשר ראש הממשלה, שחמק כל העת מעימותים – לאחר העימות המביך עם יצחק מרדכי ("תסתכל לי בעיניים"), דורש עימות עם עדי המדינה. במסיבת העיתונאים הדרמטית, שבה הצליח לתעתע במדינה שלימה, נראה נתניהו קצת מבועת, הססן – אך נחוש כמו אריה להמשיך למלוך על גן החיות.
ועוד לא דיברנו על מתקפת ה"בוטים" שהולכת להגיע לנו מפאתי מוסקבה. נקל לשער שולדימיר ויבגני, היושבים בשערי הקרמלין, ינהלו מהמקלדת הזעירה שבאמתחתם את קמפיין הבחירות בישראל שיעסוק בהשמצות הדדיות. ומי שמפקפק ביכולות של נערי הסייבר ממוסקבה, מוזמן לפנות אל הגברת הילרי קלינטון, שעד היום צורכת מנות גדושות של כדורי הרגעה.
נדמה ששום כדור לא ירגיע את הגברת שכבר ראתה את החדר הסגלגל מבעד למשקפת. את הסוף המר בטח כולם זוכרים. זה החל ממתקפה של בוטים מאזור קפוא בגלובוס, המשיך עם מעידתה בטקס אזכרה חסר משמעות, עד לעלייתו של הנשיא המטורלל לפודיום. הנשיא שבכל שני וחמישי מפטר יועץ או שר שממהר להוציא את הכביסה המלוכלכת של הבית הלבן.
חשבתם שבכך תם פסטיבל הקרח הרוסי? תחשבו שוב: משם המשיך הצאר הרוסי לשלוח את נערי הסייבר גם לחזית הלונדונית – והצית בדמיונם הפורה של נערי ניוקאסל ומנצ'סטר את הכמיהה לשינוי כלכלי באמצעות המסרים הוויראליים. גם כאן הוא נחל הצלחה, ובניגוד לסקרים, מחוללי הברקזיט הביסו בבחירות את השמרנים ובכך הביאו לכאוס בממלכה. פוטין, האבא של אמא רוסיה, יצר כאוס ביתר מדינות אירופה (ראו ערך הפגנות האפודים הצהובים ברחבי פריז והנערות הצרפתיות שנבזזות חדשות לבקרים), ובכך הצליח לשמור על מעמדו כנשיא המעצמה הגדולה בעולם. טראמפ התקפל עם הזנב בין הרגלים כשהודיע על הסגת כוחותיו מסוריה.
אני לא מתיימר להחליף את נדב אייל, ואף לא הספקתי לקרוא את ספרו, אך כל דרדק שקצת מתמצא בניואנסים הגלובליים יכול להבין את הכאוס שיכול להיווצר בדעת הקהל שתיסדק ותתמקד במאבק המתוקשר של ראש הממשלה בבית המשפט ובפרקליטות.
גורמים ב'יחד': קיבלנו פנייה מאגודה, אך הולכים עם 'האיחוד הלאומי'
כשנשאל דרעי על רעיון השלום, הוא העמיד פני תם וניסה לשדר כמי שאינו בקי בפרטים, אך דרעי, שמכיר את כל מרזבי החצר ברחוב רשב"ם, יודע גם יודע לדקלם גם מתוך שינה את תכנית השלום של שימען ברייטקופף. דרעי גם יודע שבעוד כמה חודשיים יניף היועץ המשפטי את החרב מעל צווארו וידרוש את ראשו הפוליטי. מצבו המשפטי די זהה למצבה המשפטי של ידוענית חילונית שהסתבכה עם רשות המיסים על העלמת מיסים.
רק שדרעי לא הולך להנחות תכנית ריאליטי ולא מבוקש לתכנית הבידור בגלל הגבות המשורטטות שלו, ולכן עתידו המשפטי לוט בערפל. נקל לשער כי בסיטואציה בה מרן שר התורה יעמוד כנשיא המפלגה ויצטלם ל"ברכה והצלחה", הוא יצליח לעמעם את הפגיעה המסתמנת.
אך ב'יחד' של אלי ישי לא מאמינים לדרעי וסבורים כי הוא מנסה להונות אותם שוב על ידי הצעות מפתות לשריון ריאלי עבור "נציג הרב מאזוז" (שאינו אלי ישי) ברשימה מאוחדת. ברגע האחרון הנציג יידחק מהרשימה, וכך 'יחד' תיוותר מחוץ לכנסת. ישי יודע את אשר זומם יריבו המר, ולוקח בחשבון את כל האופציות. אחת מהן הוא חבירה משותפת למפלגת הימין המאוחדת.
ואכן, גורמים ב'יחד' מאשרים לנו כי בתוך שבועיים עד שלושה אלי ישי יודיע על חבירה לאיחוד הלאומי, והוא לא מתכוון לדבר על איחוד חרדי שספק בכלל אם יקום. "היו גישושים עם אגודה על הליכה משותפת", סיפר לנו גורם ב'יחד', "אך הסיכויים לכך – קלושים".
כמובן, ב'יחד' דווקא יהיו שמחים לשמוע על איחוד בין דגל לש"ס. מהלך שכזה יביא לא מעט בוחרים ספרדים לחיקו של אלי ישי, מתוך מחשבה כי אין פה מאבק יוקרה על המורשת הספרדית שנדבקה באחותה האשכנזית.
בינתיים, גורמים פוליטיים טוענים כי ליצמן הטיל ווטו על המקום הראשון במפלגה המאוחדת – מה שמפחית את אחוזי ההיתכנות של המפץ הפוליטי. אבל לעיתונאים החרדים יש במה למלא כפולות עמודים בשבועונים חרדים נפוצים, אז למה שיהיו אלו אנחנו שנהרוס להם?
אם דיברנו על בוטים, אז יש לנו כאלה בשפע בחצר האחורית: עיתונאי החצר של דגל התורה שברו השבוע שיאים של טפשות. הגדיל לעשות אחד מהם והכתיר את המבוכה בעיירה המנומנמת טלז סטון כ"ניצחון כביר". אלו אותם עיתונאים, שבעבור חופן סקופים או תופינים שונים מגוננים על המפלגה הליטאית בכל מצב ובכל זמן ובכל שעה ובכל רשת מקוונת.
לאן נעלמו 870 קולות של המורדים בטלז סטון? הם איבדו את תעודת העיתונאי כשהפכו לשופרם של הדוברים.
11 תגובות