בגלל אגו וכבוד: רק הספרדים נותרו מפולגים

לאחר אין ספור מגעים להביא לאחדות השורות, לפיד וגנץ התפשרו והצליחו להביא לשלום המיוחל. זה קורה במחנה השמאל, גנץ ולפיד שילבו ידיים ושמו מאחוריהם את האגו והחליטו למען האינטרס האישי או הלאומי להתאחד על מנת להביס את ביבי.
גם בימין, סיפור דומה. ביבי יצא השבוע מגדרו ואף ביטל פגישה ביטחונית חשאית עם הנשיא פוטין לראשונה מאז הפלת המטוס הרוסי בכדי להביא לאיחוד בימין אל מול המפץ המתגבש בשמאל,

נתניהו שיודע את המשמעות של הקמת ממשלת שמאל השכיל לקחת כמה צעדים קדימה ובאמצעות ה-190 אייקו שלו קרא את המפה הפוליטית. ביבי הרים טלפונים לכל דרדק בגבעת חרסינה ג' בשומרון על מנת לשכנע את מקובעי השכל מגבעת שמואל לרדת מהגבעה עליהם טיפסו מחשש לאיבוד קולות. אלא שהמקום היחיד שמרבים להתאחד ולא התאחדו זה המגזר החרדי. בתחילה דיברו על מפץ חרדי, אך זה ירד מהפרק בשל התנגדות יהדות התורה, דרעי שהבין כי ביבי יצא בקמפיין 'גיוועלד' – שכמותו עוד לא היה בישראל וישתה את הקולות של מסעודה ושמחה מירוחם – ובכך יוריד את שס אל פי שחת, לא יכול היה לקחת סיכון שכזה ולפיכך הוא שיגר מטעמו שליחים לבית הרב מאזוז והציע את ה-מקום 5 שעל פי הסקרים הוא ריאלי. מדובר בהצעה נדיבה מצדו של דרעי אלא בישיבה פתחו את הצלופן וגילו כי מתוכה מדיף ריח חריף של עובש. ריח של שנאה אגו ותיעוב הדדי. רק לא אלי ישי.

אפשר להבין לליבו של דרעי, ישי יצא בקמפיין מתוזמר וחריף כנגדו, ואף יש מי שמאשימים אותו כמי שהדליף את "הקלטת הלוהטת" שהשחירה את דמותו.
אבל למרות הכל, דרעי היה צריך להתנהג כמבוגר האחראי ולמחול על כבודו ולמען השלום להציע לאלי ישי את המקום ה-2 , אך לא, דרעי התקשה לסלוח ונקם ביריבו המר בכדי לסגור עימו חשבון על הקלטת, אם לא די בכך, אנשי דרעי פעלו בימים האחרונים לבזותו ברבים ולגמד את כוחו במטרה לקבור אותו פוליטית. מה הם לא עשו בכדי לקבור אותו פוליטית? עיתונאי חצר החלו לצייץ כנגדו ציוצים נוטפי ארס ומאמרי שטנה הופצו בחדרי החדרים של הרשתות החברתיות, דרעי אף הטיל ווטו על צירופו של ישי בכל מחיר, כך על פי אנשי הבית היהודי. דרעי לא נהג כבן תורה, התאווה והכבוד הוציאו אותו השבוע מן העולם.

גם ביחד מבינים שנעשו כמה וכמה טעויות. ועל כך אסביר במשל:

משל למה הדבר דומה: לבחור ישיבה שעומד בטרמפאידה ומנסה למצוא טרמפ, בתחילה מציע לו נהג טרמפ לכפר ליד ירושלים שיקרב אותו אל העיר, נהג אחר מציע לו לירושלים – אך לא לשכונה שבה הוא מתגורר, אך הוא מסרב ומתעקש על הטרמפ שיקח אותו עד לביתו.

כך גם אלי ישי, שעמד מאז חודש חשוון בטמראפידה וחיכה לטרמפ שיקח אותו עד לכנסת, אלא שכזה אין בנמצא. אתה לא יכול לצבור אהדה וכוח לבד. לו ישי היה מצהיר במסיבת עיתונאים מתוקשרת מול עשרות מקרפונים על הקמת המפלגה ומצרף אליה כמה טאלנטים מוכרים הוא היה צובר כוח ואולי גם היה מצליח להתברג ברשימת הבית היהודי, אבל כשאתה מגיע לזירה אחרי 4 שנים במדבר האופוזיציוני עם קהל תומכים שהולך ומדלל מיום ליום, אל תתפלא אם בסוף היום לא תמצא את הטרמפ המיוחל. ישי היה צריך להרים טלפון לדרעי ולומר לו, 'בוא נשים מאחורינו את כל משקעי העבר ונפתח דף חדש'. הרי שלום עושים עם אויבים, אבל ישי, התעקש, ושילם על כך מחיר.