בג"צ למדינה: מה מקור הסמכות לצנזור תכנים ברשת?

לאחר הדיון שהתקיים בבג״ץ בעתירה שהגישו מרכז עדאלה והאגודה לזכויות האזרח נגד דיווחי יחידת הסייבר בפרקליטות אל רשתות חברתיות כדי שיסירו פרסומי גולשים, נדרשת המדינה להציג את מקור סמכותה לפעולות אלה. באמצעות מנגנון ״האכיפה האלטרנטיבית במסלול הוולונטארי״ מתבצעת צנזורה של אלפי תכנים ללא כל הליך משפטי ולרוב גם ללא ידיעת המפרסם. הפנייה אל ספקיות תוכן ביניהן פייסבוק וגוגל, מובילה להגבלת גישה אליהם וכן להשעיית משתמשים ולעיתים אף להרחקתם.

במהלך הדיון הדגיש עו״ד רביע אגבריה ממרכז עדאלה שטען בשם העותרים, כי המדינה אינה מכחישה כי הפגיעה בזכויות יסוד נעשית ללא כל הסמכה חוקית: ״המדינה, בתמצית, אינה חולקת על כך שיש כאן פגיעה בזכויות יסוד, בחופש הביטוי, בהליך הוגן, בעקרונות של השיטה המשפטית של הפרדת רשויות, ואינה מצביעה על מקור סמכות כלשהו, גם לא לפי הכללים שהם אומרים שהם פועלים מכוחם הטענה מרחיקת הלכת של המדינה היא שכל הפעילות הזו של האכיפה האלטרנטיבית אינה מצדיקה הפעלת סמכות שלטונית. היחידה קמה על פרקליטיה, בודקת תכנים, מנתחת אותם, ופונה באופן יזום אל ספקיות התוכן, וכל זה – לא הפעלת סמכות שלטונית?״

חרף שאלות חוזרות אל המשיבים במהלך הדיון בדבר מקור הסמכות, המדינה טענה בדיון כי: ״המדינה איננה מפעילה סמכות. היא מיידעת. זה פעולה שתכליתה יידוע. באותם מקרים שיש פגיעה באינטרסים חשובים.״ והדגישה כי הרשתות החברתיות הן אלו שמבצעות את ההסרה על דעת עצמן.

בהחלטת בג״ץ נדרשה גם המדינה להוסיף להשלמת הטיעון סקירה השוואתית על הסדרים דומים במדינות אחרות בעולם, בהם גוף ממשלתי מדווח על פרסומים לרשתות חברתיות, תוך התייחסות להסמכה החוקית שעל בסיסה הם פועלים.

עו״ד רביע אגבריה ממרכז עדאלה מסר בתגובה: ״התמונה שעלתה היום בדיון בפני השופטים היא ברורה: פרקליטות המדינה מצנזרת פרסומים באופן עקיף היכן שלדבריה היא חושדת לכאורה בפלילים. מעין הפרטה של הליך שיפוטי שמתבצעת במעמד צד אחד, ואפילו ללא ידיעתו. החלטת בג״ץ מאשרת למעשה כי יש כאן משהו בסיסי פגום, שכן אין רשות שלטונית כלשהי רשאית להשעות זכויות יסוד חוקתיות כמו חופש הביטוי מבלי שהמחוקק נתן בידיו הסמכה מפורשת לכך, ומבלי שיש מנגנון בקרה שמפקח כי הפגיעה נעשתה באופן שקוף, מידתי וסביר. אין לצפות שהמדינה תוסיף להשלמת הטיעון הסמכה כזו, מהסיבה הפשוטה שהיא לא קיימת.״