בד"ה: הגאון הרב שמחה הכהן קוק זצוק"ל רב ואב"ד העיר רחובות ובית כנסת "החורבה" בעיר העתיקה בירושלים הלך לעולמו והוא בן 92 בפטירתו.
נולד בבית מנדלבאום שבירושלים בשנת ה'תר"צ (1930), לרב רפאל קוק, בן אחיו ותלמידו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ולרחל, בתו של הרב שמחה מנדלבאום. נקרא על שם אבי אמו שנפטר כמה חודשים קודם לכן.
למד בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה ובישיבת חברון בירושלים, וכן שישה חדשים בישיבת סלבודקה אצל הרב אייזיק שר. לאחר נישואיו למד בכולל של מכון הרי פישל בשכונת בית וגן בירושלים. במהלך מלחמת העצמאות הוא שירת בחזית ירושלים כמפקד כיתה. בתחילת שנות ה-60 היה ר"מ ומנהל חינוכי בישיבת מרום ציון בקריית נוער מטרתו החינוכית הייתה "להצמיח כאן בראש וראשונה יהודים, בחורים עם שרשים עמוקים במסורת ובהלכה היהודית, שיהיו עם זאת, אזרחים מועילים, בעלי השכלה ומקצוע. הדגש מושם, כמובן, על היהדות. על הפניית הבוגרים לישיבות השונות…".
באמצע שנות ה-60, בעידודו של הרב משה צבי נריה, ראש ישיבות בני עקיבא, פתח בנתניה ישיבה תיכונית, המשתייכת לרשת בני עקיבא. כראש ישיבה הוא דרש לתת קדימות לתורה על פני העבודה וראה בלימוד התורה את הפתרון לבעיות הנוער. עם זאת, הוא קידם מצוינות בישיבה גם במקצועות החול.
בסתיו 1969 הועמד הרב קוק בראש רשימה מלוכדת של אגודת ישראל וחלק מהמפד"ל למועצת עיריית נתניה, שזכתה בשני מנדטים.
לאחר פטירתו של אביו, הרב רפאל קוק, התמודד בבחירות לרבנות העיר טבריה, במטרה לשבת על כסאו של אביו. על מנת לאפשר את ההתמודדות, העניקה לו מועצת הרבנות הראשית כושר של רב עיר וכושר דיינות ללא בחינות. אולם בסוף אוגוסט 1971, לאחר שבג"ץ הוציא צו על תנאי שהקפיא את הבחירות עד לבירור טענות העותרים, הודיע הרב קוק שהוא מסתלק מהמועמדות ואינו רוצה להיבחר במקום שיש מחלוקת. העותרים היו מנציגי הציבור החרדי בעיר, שראה בו רב המזוהה עם המפד"ל. בחנוכה תשל"ב נהרג אחיו הבכור, הרב שלמה קוק, רבה של רחובות, בתאונת דרכים, עם אשתו ושניים מבניו. בעקבות האסון נקרא הרב קוק למלא את מקומו של אחיו כרבה של העיר רחובות, משרה שבה כיהן עד לפטירתו בכ"ג באייר.
תגובות