רבי חיים משה פלדמן
עולם התורה והחסידות, ובית ויזניץ בפרט, קיבלו אתמול בצער ובאבל כבד את הידיעה המרה על פטירתו של הרבני הנגיד החסיד המפואר, פאר היחס, מקים עולה של תורה וחסידות, מוה"ר חיים משה פעלדמאן זללה"ה. איש אמונם ומקורבם של צדיקי בית ויזניץ במשך קרוב לשבעים שנה, תלמיד ותיק ונאמן של כ"ק מרן אדמו"ר בעל ה'ישועות משה' מויזניץ וכ"ק מרן הגאון בעל 'שבט הלוי' זצוק"ל, בונה ומקים ביהמ"ד הגדול החדש 'בית ויזניץ', יו"ר קהילת ויזניץ בלונדון ופטרונה.
למגינת לב התבקש רבי חיים משה לישיבה של מעלה ביום כ' באדר ב', לאחר מחלה, בעצם יומא דהילולא של מורו ורבו, כ"ק מרן רבנו ה'ישועות משה' מויזניץ זי"ע, שרבי חיים משה זכה לעמוד לימינו במסירות עצומה ולהיות איש אמונו רבות בשנים. בחייהם ובמותם לא נפרדו.
בפטירתו אבד לעולם התורה והחסידות תומך נאמן, תל תלפיות, אשר תמך נאמנה במוסדות התורה ובחצרות הקודש די בכל אתר, והירבה במעשי צדקה וחסד לכלל ולפרט.
לבית ויזניץ אבד עמוד התווך, אשר במשך עשרות בשנים עמד לימינם של רבוה"ק בעצה ובמעש, עיניו וליבו נתונים היו במעקב תמידי להתפתחותם הברוכה של מוסדות התורה, החינוך והטהרה, הצדקה והחסד. הוא האיש אשר משמיא קזכי ליה להיות עמוד היסוד של 'איגוד מוסדות ויזניץ', בהיותו במשך קרוב ליובל שנים מראשי וממייסדי הוועד הפועל העולמי למען ה'איגוד', במסירות איתנה לעשות רצון צדיקים.
הוא הותיר אחריו את זוגתו החשובה שתחי' אשר עמדה לימינו במסירות רבה, ודור מפואר של גדולי תורה וחסידות, חסידים ואנשי מעשה, הממשיכים בדרכיו המפוארים באצילות רוח, במסירות נאמנה לכל דבר שבקדושה לתפארת ולשם עולם.
משפחת פעלדמאן
מן המשפחות הנכבדות והיושבות ראשונה במלכות בית ויזניץ, הינה משפחת פלדמן המעטירה. דברי ימיה של משפחה חשובה ומפוארת זו קלועים בעבותות זהב של אהבה בדברי ימי צדיקי בית ויזניץ וקאסוב.
הילה של נסיכות חפפה על בני משפחת פלדמן האצילית, המקורבים הגדולים והחביבים של רועי המלוכה בחצר הקודש ויזניץ לדורותיה, למן ראשית אבותיה אשר הסתופפו בצל הרה"ק ה'אהבת שלום' וה'תורת חיים' מקאסוב זי"ע, ובהמשך הדורות, בדביקות הנלהבת לראשי שושילתא קדישא.
ראשון השושלת היה החסיד המפורסם רבי משה ישראל פעלדמאן זצ"ל מהעיירה מיהאלען הסמוכה לסערט, וממנו הסתעפה שושלת מפוארת של חסידים מופלגים אשר נודעו לשם ולתהילה. מהם אנשי צורה ומעלה ובעלי השגה, חסידים ואנשי אמת. ביניהם גאונים וצדיקים מפורסמים, ראשי עם קודש, אדמו"רים רבנים ויושבי על מדין.
בעל 'ידות אפרים'
בנו של רבי משה ישראל היה הגה"צ רבי אפרים פישל פעלדמאן זצ"ל מביטשקוב, מחבר הספר 'ידות אפרים' ומגדולי חסידי ויזניץ ואטיניא.
רבי פישל היה חתנו של הנגיד החסיד הוויזניצאי הנודע רבי יהודה עביר ראזנבערג זצ"ל. הוא נודע כגדול בתורה, וכרועה הרוחני – ללא מינוי רשמי – של יהודי ביטשקוב, שם פסק בשאלות הלכה. היה חריף ובעל מוח, תורה וגדולה התאחדו על שולחנו, ורבים השכימו לפתחו ליהנות ממנו עצה ותושיה. למרות שבחצר הקודש הסתופפו עוד בני תורה, היה הוא ה'בעל בית' היחידי שמרן ה'צמח צדיק' מויזניץ הורה לקוראו לתורה בתואר 'מורה-מורנו'.
רבי יוסף אריה פעלדמאן
צעיר בניו היה הרה״ח הנגיד הרבני, איש האשכולות ופאר המעשים רבי יוסף אריה פלדמן ז״ל מסאטמר – תל אביב. אישיות דגולה ומפורסמת בכל חוגי היהדות, בר אוריין ובר אבהן, אוהב תורה ומוקיר רבנן. הוא היה חתן הגאון רבי יעקב פראגער זצ״ל בעל 'שאילת יעקב', חתן הגה״ק מהר״ם שיק זי״ע אבד״ק חוסט.
נודע כתלמיד חכם, נגיד וסוחר, ומחשובי חסידי אטיניא. עם כל עיסוקיו המסועפים הקפיד על לבוש חסידי בגאון ועוז, היה עוסק בצרכי ציבור באמונה ונבחר לעמוד בראש הקהילה בעיר סאטמאר. מתוקף תפקידו עמד על משמר הכשרות ופעל בענין התלמוד תורה וחינוך הבנות, עסק בגמ״ח וחילק מצות לעניים. היה מייסדי ביהמ״ד דחסידי ויזניץ ואטיניא בעיר סאטמאר, את המגרש רכש מכספו ומימן את בניית בית המדרש.
בעלותו לארץ ישראל בשנת ת"ש, נודע כתומך תורה רחב לב בהערצה ובחיבה דקדושה, והיה לסמל של נגיד חסידי ונדבן דגול המסור לאחיו. עסקנותו חצתה גבולות ואף מאר׳׳י פעל לטובת בנ"י, כשרשתו פרושה בארצות שונות. במיוחד השתדל לטובת משפחתו שבחו"ל, להצלתם ולהעלאתם ארצה.
היה ממקורבי מרנן ה'אמרי חיים' וה'דמשק אליעזר' זי"ע, ומקורב מאוד אצל כל גדולי ישראל בדורו, אשר רחשו לו חיבה והערכה יתירה על כל פעולותיו הכבירות לכלל ולפרט. אל הרה"ק רבי אהרן מבעלזא זי"ע היה רבי יוסף אריה מקורב ביותר, בעלותו לארה"ק התייעץ עימו הרה"ק היכן לקבוע מגוריו, והכיר לו טובה על עצתו שיקבע מגוריו בת"א.
רבי אפרים פישל פעלדמאן
בנו הגדול היה הרה״ח המפואר ר׳ אפרים פישל ז״ל, דמות מופת של תלמיד חכם בר אוריין, בעל מידות נעלות, שאף שזכה לברכת ד' בעסקיו לא הלך לבו שבי אחרי העושר, אלא מעייניו היו נתונים תדיר לענינים רמים ונשגבים, הקשורים לתורה ולעבודת הבורא.
היה תלמיד הגה"ק ה'קרן לדוד' בסאטמר וה'שארית מנחם' זי"ע בווישווא. בהגיעו לפרקו הקים את ביתו עם זוגתו מרת בריינדל ע״ה, בת הרה״ח ר׳ אהרן אליהו אדלר ז״ל מניגרעשט, שהיה חתן זקנו בעל 'שאילת יעקב', חתנו של הגה"ק מהר׳׳ם שיק זצ״ל.
הסתופף רבות בצל רבו הרה״ק רבי חיים מאטיניא זי״ע בעל 'טל חיים', ואח״כ בצל בנו הרה״ק רבי ישראל שלום יוסף הי"ד בעל 'נפש יש׳׳י', ואף קרא לבנו בכורו הרה״ח ר׳ חיים משה על שם רבו הק׳ מאטיניא ועל שם זקנו מהר״ם שיק זי״ע. כן הסתופף בצל מרן ה'אהבת ישראל' מויזניץ זי״ע וזכה ממנו לקירוב מיוחד, אותו תלה ר׳ פישל בכך שה'אהבת ישראל' חזה כי לימים יהיו מחותנים.
בסאטמר עסק בצרכי הציבור למען הכלל, בהקמת 'בית יעקב', בארגון 'קמחא דפסחא', בסידור תעודות-שחרור מהצבא לבנש"קים, ובמפעלות 'אגודת ישראל'.
בשנת תש״ד, תקופה קצרה לפני גירוש יהודי האיזור למחנות, זכה ר׳ פישל ועלה עם משפחתו לארץ ישראל. כאן כבר התגוררו הוריו ובני המשפחה, והם קיבלום בזרועות פתוחות.
היה מקורבם של גדולי הדור, ובראשם הגאון ה'חזון איש' זצ״ל שעבורו עשה שליחויות רבות בענייני הכלל. בשמחת הבר-מצוה של בנו הרה״ח ר׳ חיים משה בחודש חשון תש"ט, הזמין ר׳ פישל את החזו״א לשמחה. החזו״א נסע במיוחד לת״א לקחת חבל בשמחה, והאזין לכל הדרשה שדרש ר׳ חיים משה. הדבר נחשב אז לחידוש של ממש.
ר׳ פישל היה חסיד אטיניא, בארץ ישראל הסתופף רבות בצל רבוה"ק מויזניץ, והיה מעמודי היסוד בהקמת שיכון ויזניץ בני ברק.
במשך שנים התגורר בקראון-הייטס שבניו-יורק, וזכת להיות בעל האכסניה של האחים הק' מרנן ה'ישועות משה' וה'תורת מרדכי' זי"ע בבואם לשבות בקהילת ויזניץ שהיתה אז בקראון-הייטס. בימים ההם סייע גם להרה״ק רבי יעקב יוסף מסקווירא זי״ע בהקמת שיכון סקווירא. בפקחותו היה היועץ לענייני הבניה בשיכון.
מצעירותו היה ר׳ פישל מתמיד עצום, והיה מקדיש מזמנו שעות רבות להגות בתוה״ק, הן לאחר תפילת שחרית לפני לכתו לעסקיו, והן בלילות, עד השעות הקטנות של הלילה ישב והוגה בתוה״ק.
אחד ממפעלי חייו היה הקמת המרכז על שמם ולזכרם של צדיקי בית אטיניא זי״ע ברח׳ הושע בבני-ברק, בית מדרש מפואר לתורה ולתפילה העומד בהנהגת כ״ק מרן אדמו״ר מאטיניא שליט״א.
חייו היו קודש היו למען הזולת ולמען הכלל. עסקן רב ממדים בשטחים מגוונים: הצלת נפשות, חינוך, שבת, שחרור בנות מגיוס לצבא, אגודת ישראל, חינוך העצמאי ועוד. זוגתו החשובה שעמדה לימינו בכל מפעלי החסד הרבים, פעלה למען המוסד לבנות 'בית שרה שנירר' שבבני-ברק, והם השיאו חלק מבנות המוסד. ביתה פתוח לרווחה ומופלגת בהכנסת אורחים. כל הליכותיה היו בנחת ובאצילות.
חלק נכבד היה לו ביסוד מרכז 'החינוך העצמאי'. ר' פישל אף נבחר כחבר בוועדה המצומצמת שטיפלה בניהול הכספי של החנהע"צ, וטיפל בעיקר בארגון מגביות ובעידוד בתי ספר להצטרף למסגרת החנהע"צ. ביתו היה מרכז עצבים לפעילות רבה, ישיבות גורליות רבות של מנהיגי החינוך העצמאי – בראשותם של גדולי התורה – התקיימו בביתו.
גדולי ישראל הפליאו את התמסרותו של ר' פישל למען החנהע"צ והעריכוהו מאוד. לא פעם כשבאו מים עד נפש, לאחר שלא שולמה משכורת למורים במשך חודשים מספר והוכרזה שביתת-מורים, והיה חשש שיושבתו הלימודים, לעיתים פרץ ר' פישל בבכי מר מרוב צער. הוא לא נח ולא שקט עד שגויסו האמצעים כדי שיוכלו ללמוד ללא מניעות. שמו הטוב ייחרט וייזכר לזכרון נצח, כאחד המיוחדים אשר הניחו את היסודות לכינון המפעל הכביר ששמו החינוך העצמאי, אשר הציל רבבות אלפי ישראל, ובס"ד הקים דורות לתורה ויהדות נאמנה.
שנות נעוריו
בבית רם יחס זה נולד רבי חיים משה ביום י"ז חשון תרצ"ו, בעיר סאטמר שברומניה, לאביו הנגיד הרבני החסיד רבי אפרים פישל זצ"ל. ילד קטן היה כאשר עלה עם הוריו ועם בני המשפחה בשנת תש"ד לארה"ק. בת"ת 'סיני' בת"א יחד עם יבלחט"א כ"ק מרן אדמו"ר מביאלא שליט"א.
כילד זכה להסתופף בצל מרן ה'דמשק אליעזר' מויזניץ זי"ע, וזכה להסתופף בצילם של כל צדיקי ת"א ובראשם הרה"ק רבי ישראל מהוסיאטין והרה"ק מבעלזא זי"ע. אצל הרה"ק מהוסיאטין היה ר' חיים משה ממנין המתפללים הקבוע בחודשים האחרון לחייו – חשון-כסלו תש"ט.
אצל הרה"ק מבעלזא היה מקומו בדרך כלל מאחורי כסאו, וכמה פעמים שלח לו הרבי שיריים. לפני נישואיו הגיע להתברך אצל הרה"ק מבעלזא, הרבי שאלו על לימודיו ור' חיים משה השיב שהוא לומד יורה דעה. נענה הרה"ק: בבעלזא למדו חושן משפט. כשנפרד, ואמר שהוא נוסע להתגורר בלונדון, מסר לי הרה"ק שני הוראות: א. תראה להסתובב בין חסידים, ולא משנה בין איזה חסידים. ב. החוזה מלובלין זי"ע אמר, שלחזור על הלימוד, לא רק שעי"ז זוכרים בפשטות, אלא זה גם סגולה לזכרון!
בישיבה קטנה למד עם צעירים מופלגים בישיבה שיסד אביו רבי אפרים פישל, אשר בראשה עמד הגאון רבי מרדכי יפה שלזינגר זצ"ל גאב"ד אייזנשטאט. לאחר מכן למד מספר שנים בישיבתו של מרן גאב"ד 'זכרון מאיר' בעל 'שבט הלוי' זצוק"ל. מרן זצ"ל חיבבו מאוד, ועד יומו האחרון היה ר' חיים משה מקורב ביותר אצל מרן זצוק"ל, דלתו של מרן היתה תמיד פתוחה בפניו באהבה ובחיבה נדירה.
מספר שנים למד בישיבת ויזניץ, בצל קדשם של רבותיו מרן ה'אמרי חיים' זי"ע ובהנהגתו של ראש הישיבה מרן ה'ישועות משה' זי"ע. ר' חיים משה היה מבחירי תלמידי הישיבה, הוא למד בהתמדה רבה עם בחורים תלמידי חכמים מופלגים, עד שזכה להגיע להוראה לאחר שנבחן אצל גדולי ישראל. הוא זכה ומרן ה'ישועות משה' אף למד עימו באופן פרטי, ומאז נקשר אליו בקשר עולם.
בהגיעו לפרקו הקים את ביתו עם זוגתו החשובה שתחי', שבכל שנותיו עמדה לימינו בהקמת הבית המפואר שכל כולו תורה חסידות וחסד. הרה"ק רבי יהודה'לע הורוויץ זצוק"ל היה השדכן, והוא שהציע את ר' חיים משה לבתו של מקורבו הנגיד החסיד רבי געציל בערגער ז"ל, מראשי חסידי סאטמר בלונדון.
חתונת ר' חיים משה התקיימה בלונדון בחודש אדר תשט"ז. רבי חיים משה היה מספר, כי בהשפעת מרן ה'ישועות משה' התעורר אז 'תיקון גדול' בחתונות בעיר לונדון. עד אז, אף בשמחות נישואין של חרדים ויראים, לא הקפידו על מחיצות בחתונות, בין עזרות הגברים לנשים. אמנם ישבו בשולחנות נפרדות, אך ללא מחיצות. הדבר חרה מאד לרבנו זי"ע, ולפני חתונת ר' חיים משה, הורה לו ללבוש גאווה דקדושה, ולקבוע מחיצות הפרדה בחתונה. מני אז החלו בחתונות היראים להפריד במחיצות. רבנו זי"ע הוקיר לו טובה מרובה על כך.
תורה וצדקה
לצד היותו אבר"ך משכמו ומעלה, שהקדיש עיתים לתורה בשקידה רבה בביהמ"ד ובבית, היה ר' חיים משה סוחר אשר ראה בס"ד ברכה בעסקיו, ותורה וגדולה התאגדו על שולחנו, לצד זאת כבר בהיותו אברך פעל למען הקמת והתפתחות קהילות ומוסדות ויזניץ בלונדון, תחילה בהקמת בית המדרש הראשון שהתפתח עם השנים לקהילות מפוארות, ואח"כ בהקמת הת"ת, הישיבה קטנה, ומוסדות החינוך לבנות. רב ועצום היה חלקו בהם, בכל שלב ושלב, הן בהקמת בנייני המוסדות והן בהחזקתם השוטפת.
מדי יום ביומו מסר שיעור ברבים בביהמ"ד ויזניץ, כשרבים וטובים ובהם גדולי תורה וחסידים נכבדים, משתתפים בקביעות בשיעורו.
מחזה קבוע היה לראותו יושב מדי יום לאחר תפילת שחרית, מעניק תמיכות נכבדות לשד"רים ולנצרכים אשר הגיעו מכל קצווי תבל. בכבוד ובמאור פנים קיבלם בביהמ"ד או במעונו.
ר' חיים משה היה נאמן בית 'אגודת ישראל', כאחד מעמודי התווך וחברי הנהלת אגו"י השתתף כל השנים במעמדים ובכינוסי האגודה, הן באנגליה והן בארה"ק, תוך שהוא משמיע את דבריו בעצה ובמעש לחיזוק מבצרי היהדות החרדית בכל אתר. שנים רבות עמד בראש 'קרן השביעית' באנגליה ועשה רבות להרבות ולחזק את שומרי השמיטה בארה"ק.
אציל נפש היה ר' חיים משה וכל הליכותיו אמרו עדינות. איזהו מכובד המכבד את הבריות, קיבל כל אדם בסבר פנים יפות ובמאור פנים, וכל דרכיו באמת וביושר ובמידות נאצלות. למרות שהיה נגיד מפורסם נהג בהצנע לכת, אף הצטיין במצוות כיבוד הורים באופן מיוחד.
מרחיב גבולי הקדושה
במשך כשישים וחמש עסק במסירות רבה לגיוס משאבים למוסדות ויזניץ בארה"ק. עוד בשנים שמרן ה'ישועות משה' הגיע ללונדון למען הישיבה, עמד לימינו להרבות חיילים להצלחת המגביות. בשנים הבאות עמד בראש הנגידים אשר פעלו בתמיכה ובעסקנות למען מוסדות ויזניץ בארה"ק, תוך קשר הדוק עם מנהלי המוסדות, הן כחבר הוועד הפועל העולמי למען המוסדות מאז יסוד הוועד, הן כאחד מעמודי התווך של 'קרן תומכי ויזניץ' וה'קרן נצחי', ועוד.
בארה"ק נטל חלק מרכזי בהקמת מוסדות תורה חינוך וחסד רבים, וכן בתי מדרשות ומקוואות טהרה בכל רחבי הארץ, בארה"ב – בוויליאמסבורג, בבורו פארק ובמונסי, ובאנטווערפן שבבלגיה. בשנים האחרונות נטה ידו בהקמת הבנין המפואר של ישיבת 'ישועות משה' ויזניץ במודיעין עילית. בין השאר יסד והקים את 'קרן הפרסים' בישיבה קטנה בקרית ויזניץ והיה פטרונה במשך עשרות בשנים.
בצל רבוה"ק מויזניץ
בעודו אברך היה מגיע לעיתים קרובות מלונדון להסתופף בצל מרן ה'אמרי חיים' זי"ע. בשנתו האחרונה של מרן ה'אמרי חיים', נכנס אביו עם קוויטעל לקו"פ, והזכיר את שם בנו ר' חיים משה. נענה הרבי: 'חיים משה מגיע'. נענה האב, כי הוא אינו יודע מכך… (כי אכן היה בדעתו לבוא לבקרם ולא גילה). המשב"ק העיר כי אורח אחר עומד להגיע מלונדון, אולם הרבי בשלו: 'חיים משה מגיע'. והיה לפלא. לאחר שהגיע התקשר אל אימו משדה התעופה, והיא שאלה מיד: מהיכן אתה מתקשר? השיב – מלוד. נענתה האם: ידעתי, הרבי כבר אמר שאתה מגיע!…
בהגיעו לארה"ק נהג בין כסה לעשור לנסוע להתברך אצל כ"ק מרן אדמו"ר ה'בית ישראל' מגור זי"ע, והרבי מגור היה מתעניין בכל פעם איך עברו ימי ראש השנה אצל ה'אמרי חיים' זי"ע. בשנתו האחרונה של ה'אמרי חיים' (תשל"ב) נכנס גם כן אל הרבי מגור, וכתמיד שאלו על ימי ר"ה אצל ה'אמרי חיים'. ה'אמרי חיים' כבר היה חלש מאוד, והרבי מגור בקשו שימסור שליחות ל'אמרי חיים' שלא יתפלל לפני התיבה ביום הקדוש, כי הדבר לוקח לו כוחות.
סיפר ר' חיים משה: אברך צעיר הייתי, ועמדתי במבוכה, שהרי מי אני שאעביר לרבנו שליחות. עד שגמרתי בדעתי הלא חז"ל אמרו 'חזקה שליח עושה שליחותו', וכששבתי מירושלים, נכנסתי בקו"פ אצל רבנו ה'אמרי חיים' ומסרתי את השליחות. מרן ה'אמרי חיים' לא הגיב, ורק בת-שחוק קלה היתה על שפתיו… למעשה, למרות חולשתו התפלל הרבי בקול שאגת ארי שנשמע בכל בית המדרש. היתה זו השנה האחרונה.
באחת הפעמים בהיותו אצל מרן ה'בית ישראל', התלווה אל מרן ה'תורת מרדכי' מויזניץ מונסי זי"ע, שביקש אף הוא לבקר אצל הרבי מגור. בתוך כך הגיש ר' חיים משה קוויטעל למרן ה'בית ישראל', וכשיצאו משם, העיר לו הרבי ה'תורת מרדכי': 'זה נראה שהנך מאוד קרוב אצל הרבי מגור'… וכך אמנם היה.
באשכבתיה דרבי, הסתלקות מרן ה'אמרי חיים', זכה להגיע מלונדון לארה"ק שעות ספורות לפני יציאת הנשמה, ועוד זכה להיפרד מהרבי.
לאחר הסתלקות מרן ה'אמרי חיים' הסתופף בהתקשרות רבה בצל מרן ה'ישועות משה' זי"ע, מדי שנה עלה לארה"ק להסתופף בצל מרן זי"ע בחגים ובמועדי השנה, ובשמחות בצל הקודש. מדי בואו ניכרה האהבה והחיבה שמרן זצ"ל רחש לו, כאשר קירבו וכיבדו ביותר.
במיוחד ציין הרבי כי יש לייקרו ולשבחו, על כי נגיד נכבד בסדר גודל כמוהו, מתנהג כ'חסידישער איד' על כל המשמעויות שבדבר. 'והרי מקדמת דנא – אמר הרבי – נדיר היה למצוא שגביר גדול יחנך יוצאי חלציו בדרך המסורה'…
חודשים ספורים לאחר עלותו על כס ההנהגה, בחודש תמוז תשל"ב, הגיע הרבי לשבות בקרב חסידי ויזניץ בלונדון, ואכסנייתו היתה אצל ר' חיים משה. מאז היתה האכסניה הקבועה בביתו, כשהמקום הופך בימי הביקורים לתל תלפיות.
לאחר שהותו בקיץ תשל"ב בשווייץ, שב הרבי לבקר בלונדון – בדרך שובו לארה"ק, כדי לשמש לסנדק לבן שנולד לר' חיים משה. לאחר הברית אמר לו הרבי: 'שילמתי לך כעת את החוב, לא הגיע בשעתו לחתונתך ואמרתי כי עוד אשלים זאת'…
היה ר' חיים משה מספר נפלאות על התמדת התורה של הרבי, שלא ידעה גבולות: "זכורני שנכנסתי לחדרו במוצאי יוכ"פ, עד שהגעתי לפתח החדר – לאחר מעריב, כבר עמד רבנו זי"ע בגמרא ולמד בחשק עצום שאין לשער, עוד טרם הביא דבר מה אל פיו, וזאת לאחר שעמד על רגליו ברובו של יום הכיפורים שזה עתה הסתיים…
בביקורו של הרבי זי"ע בלונדון בימי החנוכה תשנ"ד, התעורר דיון באיזו מנורה ידליק הרבי במעמד האלפים בהדלקת נר חנוכה. עלו הצעות שונות של מנורות חשובות ומיוחסות [בארץ היה הרבי מדליק במנורה המיוחסת של הרה"ק רבי פנחס מקאריץ זי"ע], אולם הרבי שאל: 'איזו המנורה של ר' חיים משה? בה אני מדליק! אם אני מתאכסן בביתו, הרי שורת הדין שאשתמש במנורה שלו!'
רבנו זי"ע קרא עליו ברבים 'ידיד נאמן' ו'איש נאמן', ור' חיים משה זכה גם לקרבה וחיבה מיוחדים אצל כ"ק מרן ה'תורת מרדכי' מויזניץ מונסי זי"ע, שהתאכסן אף הוא אצל ר' חיים משה בכל ביקוריו בלונדון.
האחים הקדושים זי"ע רחשו לו חיבה רבה, ואף אימון רב. הדבר בא לידי ביטוי בהזדמנויות רבות, ובמיוחד כשר' חיים משה זכה להיות השליח הנאמן שהביא לביקורו הבלתי נשכח של הרבי ה'תורת מרדכי' אצל הרבי ה'ישועות משה' זי"ע, בשנת תשס"ב.
כפי שמספר מרן אדמו"ר מויזניץ שליט"א היה הרבי זי"ע מלא רגשי הכרת הטוב לר' חיים משה: "לעולם לא אשכח לך את אשר עשית למעני!" – התבטא באוזניו, ומרן ה'תורת מרדכי' התבטא אליו בהערכה: 'יש קונה עולמו בשעה אחת!'
ברגשי הכרת הטוב העניק מרן זי"ע לר' חיים משה קופסת-טבק יקרה שהיתה ברשותו, ושהיה אוחז בה בימי הרחמים והרצון, מירושת קודש של הרה"ק ה'אוהב ישראל' מאפטא זי"ע.
זכה ר' חיים משה להיות איש אמונו של מרן ה'ישועות משה' גם בכספי הצדקה האגדיים שהתגלגלו תחת ידו, ובשליחויות עלומות אחרות בשליחות הקודש ובפקודת הקודש. יצוין כי פעם הגיע מרן הגר"ש וואזנר זצוק"ל לביקור אצל מרן ה'ישועות משה' ע"פ בקשתו, והם נועדו כאשר בקו"פ נוכח עימם רק ר' חיים משה.
בהסתלקות מרן ה'ישועות משה' בשנת תשע"ב, הספיק ר' חיים משה להגיע מלונדון להלוויית מורו ורבו הגדול, ולאחריה זכה למסור קוויטעל ראשון ליבלחט"א מרן אדמו"ר מויזניץ שליט"א, כשהוא ממשיך לעמוד לימין מרן שליט"א כאשר באמנה איתו מימי קדם.
לא אחת שיבחו הרבי שליט"א בכך שלצד עסקיו המסועפים הוא עוסק בתורה שעות רבות בכל יום, וגם מרביץ תורה, יחד עם צדקות ומעשי חסד הרבים שהוא זוכה לעשות, דברים הנעשים בהצנע לכת.
גולת הכותרת בשנותיו האחרונות היתה בהיותו עמוד התווך של הבית הגדול והקדוש, ביהמ"ד החדש של מרן אדמו"ר שליט"א בקרית ויזניץ. את הקמתו ליווה בעצה ובמעש, תוך מסירות רבה וציפייה גדולה לראות את בית ויזניץ עומד על תילו. השנה בערב ר"ה כאשר נחנך ביהמ"ד, זכה ר' חיים משה לראות את ארון הקודש המפואר שתרם – עומד על תילו, ואף התכבד לקבוע מזוזה, במעמד מרן אדמו"ר שליט"א.
בשנה שעברה נפל למשכב כאשר נדבק בנגיף שהתפשט בעולם, תפילות רבות נערכו לרפואתו והוא החלים והתחזק בס"ד. לאחרונה נפל שוב למשכב ואתמול בערב אור לכ' באדר ב', ביומא דהילולא קדישא של מורו ורבו זי"ע, התבקשה נשמתו לישיבה של מעלה.
הותיר אחריו את זוגתו החשובה שתחי', בעלת צדקה וחסד כמורשת בית אבות, אחיו הרב החסיד ר' יעקב שליט"א מברוקלין, ובנין וחתנין רבנן, הרבנים והחסידים המופלגים היושבים ראשונה בחצר הקודש ויזניץ, מוה"ר שלום זושא, מוה"ר אהרן אליהו, מוה"ר יעקב, מוה"ר יששכר בעריש, מוה"ר יוסף אריה, ומוה"ר ישראל מאיר, שליט"א.
בנו האברך הרה״ח ר׳ יהודה אברהם עביר ז״ל נלב"ע בדמי ימיו בשנת תשע"ז, היה איש חסיד שבתורת ה׳ חפצו והשתעשע בה בהתמדה, נבון וישר שעצתו אמונה, עמד בנועם ובחן לימין אביו הדגול במפעלות הצדקה והחסד, והקדיש אונו ומרצו להגדיל תורה ולהאדיר לומדיה. פעל גדולות ונצורות לתורה לצדקה לחסד ולכל דבר שבקדושה, והכל מתוך ענווה מופלאה והצנע לכת. יהי זכרו ברוך.
בתו היחידה היא הרבנית הצדקנית מסאדיגורה תליט"א, אלמנת כבו״ק מרן אדמו״ר בעל 'עטרת ישראל' מסאדיגורה זצוק"ל.
תגובות