בעל חברת הסעות מהצפון, סיפר בוועדה: "הבנקים לא אישרו לי הלוואות, סגרו לי את ברז האשראי"

 

משבר הקורונה ומצב האשראי בישראל: הוועדה לענייני ביקורת המדינה בראשות ח"כ עפר שלח, התכנסה היום לדיון במצב האשראי בישראל נוכח דחיית ההלוואות בבנקים ומתן הלוואות בקרנות החדשות בערבות מדינה.

הדיון נערך ברקע דוח מבקר המדינה 66א – הפיקוח על מתן אשראי למשקי בית ועל נותני שירותי מטבע: יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח: ״חייבים להעיר את שוק ההלוואות וחייבים לעשות את זה ביוזמה ממשלתית. מנכל איגוד הבנקים אמר בוועדה שמבחינתם המדיניות לא השתנתה ושהמסר שעבר אליהם הוא לקחת סיכונים מדודים ומחושבים. כתוצאה מהמדיניות, עסקים רבים קורסים וערבות מדינה תעזור למנוע את קריסתם של אותם עסקים. בנוסף, יש צורך מיידי להכניס גם את העסקים בסיכון לתכנית ההלוואות של הבנקים ולהוסיף שחקנים נוספים שיתנו אשראי חוץ בנקאי. כיום תמונת המצב שהבנקים מנסים לטפל במשבר במסגרת שמיכה גדולה שהמחיר שלה הוא פגיעה בעסקים כמו של סיימון, בעל חברת הסעות שהופיע בפני הוועדה, וסיפר שהבנק סגר לו את ברז האשראי בגלל שאין לו כרגע הכנסה בגלל הקורונה. זה ברור לכולם שהמשק צריך הזרמות כספיות שיתנו חיים, במיוחד כשאנחנו לא יודעים כמה זמן המשבר ימשך. דבר אחד ברור לנו: זו הולכת להיות יציאה איטית וצריך לוודא שעסקים יחזרו לעבוד מהר ככל הניתן״.

עודדה פרץ, הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל: "התאפשר לכל לווה לדחות את הלוואתו לחצי שנה וזהו צעד משמעותי. יש סיכון שהולך ועולה שאנשים לא יוכלו להחזיר את האשראי שהם לוקחים". ריקי אליאס, מהפיקוח על הבנקים, הוסיפה כי למרות הכל, "אין שום בעיה לאף בנק לצלוח את משבר הקורונה, למרות כל הקשיים שיש. גם בתרחיש הקיצון של משבר הקורונה והמשך המצב – המערכת הבנקאית חזקה ותשרוד את המשבר".

טל הפלינג מרשות שוק ההון, אמרה בדיון כי מכיוון והם מפקחים מכוח החוק החדש לשירותים פיננסים על שתי האוכלוסיות – גם הגופים המוסדיים, חברות הביטוח וגם על כל הגופים הפיננסיים חוץ בנקאיים, "אנחנו במרוץ נגד השעון לעשות את הרישוי של כל המוסדיים מאז שהחוק העניק לנו את הסמכות לכך. זה אמנם מתנהל בעצלתיים והיינו רוצים שילך הכול יותר מהר ולנקות את כל השוק מכל אותם עבריינים שנמצאים בתחום הפיננסים וההלוואות ללא כל רישוי, אך זה עדיין לא קורה"

ביחס למשבר הקורונה, אמרה הפלינג שבעקבות המשבר "לא דרשנו דברים מיוחדים ליציבות מהחוץ בנקאיים כי אין מה לבקש דוחות יציביים בפרק זמן שכזה. מה גם שאין ממילא את הכח אדם שיעשה את כל זה היום ברשות שוק ההון. אנו עובדים עם מעט מאוד כח אדם. קיבלנו 40 תקנים של כלכלנים זוטרים. מאמצים של אסדרה ואכיפה נעשים עם מעט מאוד אנשים על 1.8 טריליון ₪. משכך, החלטנו לא להטיל דרישת דיווח בגלל שגם ככה עמוסים בקורונה.

אין ספק שהרבה מהלקוחות של החוץ בנקאיים, אינם לקוחות בנקיים, ולכן תכניות המדינה לא רלוונטיים בשבילם. ביקשנו שערבות המדינה יינתן גם לגופים חוץ בנקאיים, אך רק גוף אחד בלבד ששמו 'עוגן' שהיה מן הראשונים לקבל את הרישוי מאיתנו – הוא זה שקיבל הלוואה בערבות מדינה".

סיימון טנוס, בעל חברת הסעות זה 45 שנה, שברשותו 10 אוטובוס ו-6 מיניבוסים ממע׳אר שבצפון, סיפר בוועדה כיצד הודיעו לו מהבנק שהם סוגרים לו את האשראי והוא אינו זכאי לקבל הלוואות, עד שלא יעמוד בתשלומים. "תמיד שילמתי למדינה הכל הכל ובזמן. עכשיו שאני צריך את עזרתכם – אין לי מענה. בתוך היישוב שלנו יש שני חברי כנסת שרואים יום יום את האוטובוסים שלי עומדים במגרש ברחוב הראשי בעיר זה חמישה חודשים – לא זזים! –

אני צריך עזרה. הענף שלנו אכל אותה כמו שצריך. לקחנו הלוואה של מיליון ₪ לכל אוטובוס – ואני מפסיד על כל אוטובוס 150 אלף ₪. מכרתי את חלקת האדמה שיש לי, את הרכב שלי, לקחתי הלוואות על שם הנכדים שלי. המצב הכלכלי שלי כה קשה וירדתי 10 ק""ג. כשאין לי הכנסות, לא רוצים לתת לי הלוואות ולעזור לי. אז למי כן? למי שיש?"

יו"ר איגוד חברות האשראי, מיכה אבני: "הבנקים מושכים את השמיכה מאנשים שצריכים את הכסף ונותנים לאנשים שממילא יש להם להחזיר. החשכ"ל אפילו לא טרח להשיב לנו לפניות להיפגש או להגיב למכתבים ששלחנו כדי שגם אנחנו נוכל לתת הלוואות בערבות מדינה. משרד האוצר בכלל לא קשובים לסקטור העסקי. הבנקים מקבלים כרי ביטחון עצומים מהמדינה ולהם זה הכי שווה וכדאי. אבל כאשר אלי מגיע מישהו שהבנק לא נותן להם אשראי ולא מאשר לו הלוואה, איך אני יכול לתת לו כשלי אין בכלל את כל כרי ביטחון?

הבנקים לקחו אנשים שיש להם אשראי ממילא, והפכו את זה לאשראי מערבות המדינה. משרד האוצר עשה יחסי ציבור – רוצה לתת כותרת . ולבנקים גם נוח להם שזה ככה המצב בהלוואות, כי יש להם כרית ביטחון וזה מסדר להם את המאזנים. אצל ממונה שוק ההון, ד"ר משה ברקת, קיבלנו אוזן קשבת, אבל לבסוף קיבלנו תגובה מעליבה מאיזה פקיד אוצר שבא עם הצעה שכולה הפסדים שניתן הלוואות ברווח פחות ממה שאנחנו משלמים לבנקים".

מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון: "בחודשים מרץ-אפריל, טרם שהאוצר העמיד את הקרנות, השוק היחיד שהתנהל והגדיל האשראי למרות שהיה סיכון גבוה ובריביות שלא לו, ולמרות כל השיח שהבנקים יסגרו את הברז – הכל נשאר אותו הדבר. וכל זה נעשה בהיקף של 24 מיליארד ₪. כיום, כבר מאושרים דחיות הלוואות בסדר גודל של 150 מיליארד ש"ח ומעל 500 אלף הלוואות. גם בתקופות משבר קיצוניים – אנשים מרגישים אמונה במערכת שהכל יישמר ולכן לא רצים אנשים להוציא את הכסף.

המערכת הבנקאית היא בבואה של המשק הישראלי – אם הוא יקרוס, זו תהיה תוצאה דומה גם אצלה. אנחנו צריכים לייצר תהליכים שייתנו פתרונות לכל מיני בעיות של עסקים. אנו מנסים לאתר אותם ולמצוא את הפתרונות לבעיותיהם מול האוצר. אין ספק שבדרך קורים דברים גם לא מושלמים. אבל אף אחד לא פועל מתוך נקודת מוצא לדפוק איזה סקטור.

כל עסק שיפול זה גם נזק עבורנו – אנחנו רוצים להציל כל עסק אבל כשאין איך לבטח החזרים, לא שייך לסכן עוד יותר בעוד הלוואות".

רפרנט פיננסים במשרד האוצר, מיכאל בן דהן: "אנחנו דחפנו מאוד שיכנסו גם הגופים חוץ בנקאיים לקרן הנוכחי של ערבות מדינה להלוואות. הצטרפה לבסוף גם חברה אחת וזו הראיה שאפשר להצטרף.

לנו מאד חשוב שגם החוץ בנקאיים יצטרפו כי הגופים האלו יודעים להגיע לעסקים שהבנקים לא בהכרח מכירים וככה נוכל לעזור לעוד עסקים".

נשיא התאחדות התעשיינים, ד"ר רון תומר: "הבעיה הכי קשה זה לא עסקים טובים שצריכים חמצן בגלל הקורונה – זה בעסקים מתנדנדים שהקורונה הביאה אותם למצב קשה ושם היד של הבנקים היא קפוצה. גם בקרן בסיכון גבוה, הבנקים מאוד זהירים ולא נותנים אפילו שיש 60% במימון המדינה. כאן הבנקים היו צריכים לדרוש שזה יהיה 80% בערבות מדינה.

בשוק ההלוואות יש להכניס עוד ועוד גופים לנושא כי כשיש תחרות, כולם לוקחים יותר סיכון".

נשיא להב (לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל), רועי כהן: "רק לפני חודש נכנס לתוקף מה שהבטיחו בתחילת המשבר. אבל עדיין, 17 אלף עד 20 אלף עסקים סורבו לקבל אשראי. יש כאן אבסורד נוראי גם במי שכן רשום שקיבל הלוואה – אדם שביקש הלוואה בחצי מיליון ₪ ואישרו לו 20 אל'ש, הוא כבר בסטטיסטיקה והוא נרשם שאושר לו הלוואה – וגם עוד מנעו ממנו לגשת מחדש לקבל הלוואה.

יש כאן בעיה מאוד גדולה בעסקים שלא רואים אופק – אולמות אירועים, אטרקציות, – רק לדוגמא, השקיעו השנה הרבה במתחמי נינג'ה לילדים וכדו' ואף אחד מהם לא הולך לפתוח כי אין אישור של משרד הבריאות.

ברגע שהבנק לא רואה אופק הכנסה, לא יעזור הקרן בערבות המדינה – אנשים שהיה להם הכנסות גבוהות מאוד מאוד ועכשיו זה על 0 – אלו ענפים שלמים שלא יכולים להציג כל הכנסה.

הלוואות צריכים להינתן לאנשים עם גרייס לפחות של שנה, שאז אנו מקווים שיוכלו לייצר הכנסות. היום אין שם מחזור הכנסות וזו המציאות, והבנקים לא נותנים למי שאין. המדינה חייבת ללכת עכשיו לכל ה20 אלף בעלי עסקים שסורב להם ולעזור להם בהלוואות ובכל דבר".