בצל מגפת הקורונה: משבר מים חמור באיראן – ד"ר דרור מנור

לאחרונה ממלאים אלפי מפגינים מתוסכלים ומיואשים את רחובותיה של איראן ומוחים בתקיפות על המחסור החמור במזון ובמים ברחבי המדינה. רבים מהם צועקים כי צריך להפיל את משטר האייתוללות ולהקים מדינה מודרנית שתשרת נאמנות את האזרחים. בימים האחרונים החלו להגיע דיווחים בכלי התקשורת על פצועים והרוגים במהומות רחבות ההיקף. אין ספק כי מגפת הקורונה ממשיכה להכביד רבות על כל תחומי החיים באיראן ומחמירה עוד יותר את המצב הכלכלי שרק הולך ומחמיר מיום ליום.

לאחר שהעם האיראני הריע למהפכה שחולל ח'ומייני בפברואר 1979 ולנפילתו של השאה רזא פהלאווי יצאו ביום רביעי, 21 ביולי, רבבות אזרחים זועמים לרחובות, השמיעו קריאות רבות שבהן הם השמיעו קריאות געגועים למשטר המלוכני וקריאות גנאי קשות נגד הרפובליקה האסלאמית האכזרית שהפכה את איראן למדינה דתית-קנאית וסגורה בפני העולם. רבים מהמפגינים קראו להפיל את משטר האייתוללות ולהקים במקומו מדינה מודרנית. ישנם כאלה שאפילו אמרו שהם רוצים בחזרה את השלטון המלוכני של השאה.

חשוב להדגיש כי הזעם של האזרחים התפרץ בעקבות המחסור החמור במים ברחבי המדינה, אשר נגרם לאחר שמקורות המים התייבשו באזורים רבים בשל החום הכבד. יש במדינה בצורת קשה שלא הייתה כמותה עשרות שנים. בנוסף, קיים מחסור חמור במזון בשל מגפת הקורונה המשתוללת שהובילה להפסקה כמעט מוחלטת של יבוא לאיראן.

מחאתם של תושבי איראן באה רבות לידי ביטוי בסרטונים רבים שהועלו ברשתות החברתיות, ובהם נראים מאות נערים ובחורים צעירים מנסים באומץ רב לטפס על בנייני השלטון בעיר הבירה טהרן, תוך שהם חדורי מטרה לפרוץ אליהם ולמצוא מים ומזון. יש לציין כי בהפגנות ניתן להבחין במספר רב של נשים הלבושות בצניעות ועטויות בבורקות. היו ביניהן שנהגו באומץ רב מול כוחות הביטחון, ואף הטיחו את ראשן באדמה, תוך שהן צועקות עד כמה המשטר הקיים מתעלל בהן.

ההפגנות הקשות והאלימות מטרידות מאוד את ההנהגה האיראנית. אולם השלטון בטהרן חושש להפעיל כוח מופרז נגד המפגינים, דבר שעלול לערער עוד יותר את מצבו המורכב. על כן, כוחות הביטחון המקומיים נוהגים בינתיים באיפוק רב: הם מבקשים בנימוס מהמפגינים לחזור לבתיהם, מסתפקים בהתזת גז מדמיע, ונמנעים משימוש בתחמושת חיה באופן מוחלט. למרות זאת, הרשויות דיווחו על מספר הרוגים כתוצאה מההפגנות והעימותים, וכן על מספר פצועים בדרגות פציעה שונות.

השלטון בטהרן מחכה לתחילת אוגוסט, אז ימונה אברהים ראיסי לתפקיד הנשיא, כדי לראות כיצד הוא ינהג עם המפגינים החצופים המצפצפים על המשטר הקיים. סביר להניח כי הנשיא החדש לא ינהג בהם ברחמים. הרי הוא ידוע כאדם אכזר שהוציא להורג עוד בשנות השמונים של המאה העשרים מספר רב של מתנגדי משטר.

אין ספק כי מצבו של העם האיראני הוא בכי רע, ומשבר המים והמזון מכביד עליו עוד יותר. כמובן שמגפת הקורונה המשתוללת גורמת לסבל רב לאוכלוסייה המקומית הסובלת מתחלואה רבה וממספר רב של נפטרים. ברור שאם ההנהגה האיראנית הייתה דואגת לפשוטי העם במקום לדאוג למקורבים, מצבם היה הרבה יותר טוב. על השלטון בטהרן להתעשת ולנסות לסייע כמה שיותר לאזרח הפשוט המתוסכל והמיואש מהמצב הקיים. הסיכוי שדבר זה יתקיים שואף לאפס. חבל מאוד שההנהגה לא פעלה בחוכמה וביעילות עוד מפריצתה של מגפת הקורונה שמשתוללת עד היום ברחבי המדינה. עד היום לא ידוע כמה קורבנות באמת גבתה המגיפה באיראן. חבל מאוד שדווקא מדינה כזו, שמערכת הבריאות שלה נחשבת לאחת המשוכללות במזרח התיכון, הייתה צריכה להגיע לשפל המדרגה בכל הקשור להתמודדות מול התפשטות נגיף הקורונה.