דיווח: בתי הכנסת ייפתחו כנראה בשבת הקרובה

על פי הדיווח ב"ישראל היום", במשרד הבריאות מעריכים כי בתי הכנסת ייפתחו עד השבת הקרובה. הפתיחה תיעשה בזהירות ובהדרגה, תוך שמירה על כללי הריחוק וההיגיינה. מספר המתפללים יוגבל בתחילה ל- 20

במשרד הבריאות שוקלים להתיר את פתיחת בתי הכנסת בימים הקרובים זאת אומרת כנראה בשבת הבאה עלינו לטובה פרשת אמור, וזאת על רקע שורת ההקלות שאישרה אתמול (שני) הממשלה, במסגרת אסטרטגיית היציאה ממשבר הקורונה.

גורמים במשרד הבריאות אמרו  כי נבחנת האפשרות לפתוח את בתי הכנסת "באופן מדורג בתוך מספר ימים". הם הדגישו, כי הפתיחה תיעשה בזהירות, תוך שמירה על כללי הריחוק וההיגיינה שקבע משרד הבריאות, "על מנת שלא להפוך את בתי הכנסת למדגרות הדבקה", כלשונם. הם ציינו, כי מספרם של המתפללים שיורשו להיכנס לבית הכנסת יעמוד בתחילה על 20, ויעלה בהדרגה: "אנחנו מניחים שעד שבת יהיו בתי כנסת".

כזכור, ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס אמש לסוגיית בתי הכנסת, במהלך מסיבת העיתונאים בה הודיע על ההקלות לציבור: "דנו בזה היום בישיבת הממשלה, די בהרחבה. אנחנו רוצים להגיע למצב שנפתח את בתי הכנסת. גם מן הטעם הברור והמובן: אנחנו עם ישראל, בני העם היהודי. אבל גם מן הטעם, שאם אנחנו מצליחים לפתוח מרחבים עם הרבה אנשים – אז נוכל לפתוח גם את בתי הכנסת. אני מקווה שזה הולך לקראת פתרון". הוא סירב, עם זאת, לנקוט בתאריך יעד לפתיחת בתי הכנסת, והסתפק באמירה "הכי מוקדם שאפשר".

ההקלות עליהן הודיע נתניהו כוללות, בין היתר, את ביטול מגבלת 100 המטרים על היציאה מהבית, ואת ההיתר לבקר בני משפחה מדרגה ראשונה – כולל סבא וסבתא. בנוגע להתקהלויות במרחב הפתוח, בשלב זה מותרת התקהלות של עד 20 איש, כשהמספר יעלה בהדרגה עד לביטול מוחלט של המגבלה הצפוי להיכנס לתוקף ב- 14 ביוני – כל זאת בכפוף להמשך המגמה החיובית בנתוני התחלואה. בנוגע לתפילה במניין, בוטלה המגבלה על תפילה במרחק של 500 מטרים ממקום המגורים\עבודה, אם כי כאמור עד להודעה חדשה נותרת מגבלה על קיום המניין במקום פתוח ובהשתתפות של עד 19 מתפללים בלבד.

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  1. כבוד שמים

    ..מפליא מאוד..שחוץ ממרן הראשון לציון הרב יצחק יוסף.והגאון הצדיק הרב בן ציון מוצפי..אף אחד מרבני בני ברק..לא דברו על זהירות בכבוד בית הכנסת..העיקר לומדעס"ולומדעס"..מתי חוזרים ללומדעס"..ולא מבינים שתורה כזאת אין לה ערך..עובדה כל הישיבות ובתי כנסיות נסגרו..נו נו הלו דבר הוא..ומה עם בין אדם לחבירו..כלום רק לחזור..ללמוד..זו לא תורת השם..זה כמו חכמה בעלמא..והנה כאשר ראש הישיבה הרב אדלשטיין אמר דברים תקיפים וחזקים..גם בעניין של בין אדם לחבירו..זה לא מוצא חן בעיני..הליטאים..איך אפשר בלי..מחלוייקייס"..וביזוי חכמים..והתנשאות..והתנצחות..ושאר מידות טובות..שהמציאו..בגלל הלומדעס"..בלי הלכה למעשה..ובעיני ראיתי בעל בית פשוט..שהעיר לאיזה בעל פראק עם שני מלווים..בכותל.שדיבר באמצע חזרת הש"ץ..והעיר לו..בעל הבית..בכבוד שאסור לדבר בחזרה וכו וכו..צחק עליו..אותו.ראש ישיבע".ואמר לשני מלאכי החבלה שאיתו..מה מבין הפראנקלך הזה…בתיירה…!! אחר כך יש שאלות למה הישיבות נסגרו..ועוד לא הזכרנו את..מודיעין עיר התיירה של קסלר..שבאמצע תפילה בשבת..עפים ספרים וחומשים באוויר..וידיים אחד על השני..כמובן לשם שומיים.על פי דעס" תיירה..מרשב"ם.. וכמובן..הקידוש השם הגדול..מפונוביז". שסטנדרים וגמרות עפים אחד על השני..הכל הכל..על פי ההלוכה"..נו נו..תורה כזאת תגן על מישהו????????? ואיך היה אומר..ראש הישיבה הרב שטיינמן זצ"ל.. הכל גאווה גאווה גאווה..

    חצקל |
    הגב
  2. סגולה נפלאה לעם ישראל החביבין

    סגולה נפלאה לעם ישראל החביבין זה הזמן לנו להתעורר להתחזק ולקבל
    את שמירת ההלכה של מורא מקדש ובפרט בשעת התפלה.

    א: שלא לדבר בזמן התפלה מתחלתה ועד סופה, וגם לא בקריאת התורה. [שו"ע או"ח סימן קכ"ד וסימן קמ"ו ושם במפרשים]
    ב: לסגור הפלאפונים. שו"ע או"ח סימן צ"ו.
    ג: שלא ללכלך את ריצפת הבית הכנסת בזריקת ניירות טישו וכדומה.
    שו"ע או"ח סימן קנ"א, אשר הזלזול בזה הרי זה גורם לא רק לצרות רח"ל כמובא בספה"ק, אלא גם לסגירת בתי הכנסת כמובא בספר חסידים סימן ר"ט וזה לשונו, אם תראה בית של צדיק או בית הכנסת חרב, או רשעים דרים בו, דע שישראל היו דרים בו דרך בזיון.

    וכן בית המדרש שנוהגים בו קלות ראש, סופו נופל ביד ערלים, דיו לעבד שיהא כרבו, כי לא נהגו נכרים קלות ראש ובזיון בבית ד' עד שנהגו בו ישראל, שנאמר ירמי' ז יא, המערת פריצים היה הבית הזה, ואח"כ וארוה כל עוברי דרך. לעולם לא יעשו הערלים רעה, אלא א"כ יעשו ישראל תחילה רעה ביניהם זה לזה. ולא יתבזו ת"ח אא"כ יבזו זה לזה תחילה, או שמבזין את התורה ואין מוחין בידם.

    ובענין האיסור הנורא והאיום לדבר בשעת התפלה;
    בשעת התפלה לא ישיח שיחת חולין ואם שח הוא חוטא וגדול עוונו מנשוא וגוערים בו [שו"ע או"ח קכ"ד ז'] ולשון זה 'גדול עוונו מנשוא' אין לו אח ורע בשאר מקומות בשו"ע, ומקורו באורחות חיים בשם רבינו יונה (כמובא בב"י), וטעם חומרתו הכבידה נימק בספר הגן דרך משה [ליום תשיעי] בזה"ל "ונראה לי כוונת השו"ע שהוא כמו רוצח שנהרגים על ידו כמה בנים וכו' ועל כן חטאו גדול כמו חטא קין שהרג לאחיו וגדול היה עוונו מנשוא [בראשית ד' י"ג].עיי"ש באריכות בזה.

    ובאגה"ק להאדמו"ר מוהרד"ב מליובאויטש זי"ע בנו דשו"ע הרב "אשר כל הקטרוגים למעלה ולמטה בבני חיי ומזוני הכל בא מזה אשר כל איש לשונו התהלך בארץ בעת תפילות הציבור", וכבר נתחברו כמה ספרים וליקוטים בגודל חומרת העוון הזה אשר כעדות רבינו בעל תוס' יו"ט בעטיה נגרם גזירות ת"ח ות"ט ר"ל.

    ועוד מחומרת עוונו הגדול מנשוא כי לא רק לעצמו מקלקל שלא תתקבל תפילתו אלא גורם גם לשאר העם שלא יקובל תפילתן. [יערות דבש דרוש ד', עוללות אפרים חלק ד' עמוד ג', עבודת ישראל עמ"ס אבות פ"ה מ"ד] ועוד.

    ולכן מי שמכיר בעצמו שאינו יכול להתאפק מלדבר בעת התפילה טוב לו שלא יבוא לביהכנ"ס כל עיקר. מעלות המדות פרק ז', שלמי ציבור י"ג:, פחח עינים להחיד"א "המדבר שיחת חולין בביח הכנסה טוב לו שלא יבוא כל עיקר" וכו'. כי הוא חוטא ומחטיא וגורם לשכינה שתסתלק מישראל וכעובד עבודה זרה. דרושי חח"ס [ח"ב דף ש"ט: דרשות לז' באב] כי הבל פיו של המדבר דברים בטלים בתפילה טמא הוא ועל ידו מקבל התפילות מכניסן אל החיצונים והוי ליה כעובד ע"ז.

    ועוון זה אין כמותו לרוע ומעכב הגאולה. ס' יש נוחלין אביו של השל"ה "האלקים [לשון שבועה] בכל העבירות לא ראיתי לרוע כלדבר בביהכ"נ בזדון לבו וכו' ומושך עליו כח היצה"ר ומזלזל בכבוד הקב"ה והוא כירבעם בן נבט החוטא ומחטיא ועון זה מעכב הגאולה".

    וכמה בתי כנסיות נחרבו עקב עוון זה. כדאיתא במשנ"ב סקכ"ז בשם הא"ר בשם כל בו. ויגדל ר"ל העוון מאד אם הדיבורים כוללים לשון הרע וליצנות וכו' וביתר שאת בשבתות וימים טובים. איגרת הגר"א איגרת עלים לחרופה, כה"ח סי' קנ"א סק"ח.

    וכל הדברים האמורים אינם רק לענין חזרת הש"ץ, אלא גם על המדבר בשעת קריאת התורה, כדכתבינן בסי' קמ"ו אות ב' עיי"ש.

    וגם אמורים על שאר חלקי התפילה, כשהציבור מתאספין יחד לתפילה שהיא עת רצון לפניו יתברך להתגלות לבא אל מקדש מעט, והמספר אז בצרכיו מראה בעצמו שאינו חפץ להתבונן ולראות בגילוי כבוד מלכותו ונעשה מרכבה טמאה ומכניס התפילות אל החיצונים ר"ל.

    כל הספרים הנ"ל אין מדגישים בדבריהם על חזרה הש"ץ דווקא, אלא מיירי לענין זמן תפילת הציבור, ומפורש כן הוא בשו"ע הרב שכותב [בסעי' י'] על דברי השו"ע שהשח בעת חזרת הש"ץ גדול עוונו מנשוא "שכל המשיח בביהכ"ג בשעה שהציבור עסוקין בשבחו של מקום מראה בעצמו שאין לו חלק באלקי ישראל", ומקורו בזוה"ק פ' תרומה (קל"א:), ליקוטי אמרים תניא באיגרת הקודש כ"ד.

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב