דרעי שובר שתיקה: "הגיע הזמן לקחת אחריות מלאה על כל מירון"

בדיון בכנסת לזכרם של הרוגי מירון התייחס יו"ר ש"ס אריה דרעי לאסון ושבר שתיקה: "שתקתי כמה ימים כדי לסיים את מסע ההלוויות. אין בפי מילים שמסוגלות לתאר את ההלם והטלטלה שעברנו. עברתי הרבה בחיים. ראיתי כאב, אסונות ואובדן; אבל אסון נורא כזה – 45 קדושים, מתוכם 25 ילדים, נערים, בחורים, שחלקם לא זכו להיכנס לעשות בר מצווה וכולם לא זכו להקים בית בישראל".

דרעי הוסיף: "כשראיתי את המוני בית ישראל – בעיקר תושבי תל אביב – מתייחדים עם אבל המשפחות תורמים דם נותנים צדקה מדליקים נרות שרים שירי רגש, התרגשתי עד עומק לבי, עם ישראל מאוחד זה צורך השעה מי יתן וזה יהיה בשגרה ולא רק אסונות בואו ננהג בכבוד זה לזה ברמה הלאומית ומשפחתית בואו נשנה את שיח החרמות בוא ניתן כבוד גם מול מי שלא מסכים עם דעותך

"רצינו לחגוג את ל"ג בעומר", אמר דרעי, "כמו יציאה מחושך לאור גדול. כולם זוכרים את ההילולה בשנה שעברה: מאות בודדות, הילולה כואבת ביותר, רצינו השנה שתהיה הילולה".

שר הפנים הוסיף: "עובדה היא שאיננו יכולים לעשות הכול בגלל בעיות משפטיות. מצב זה חייב להיפסק. הגיע הזמן לקחת אחריות מלאה על כל המתחם ולבנות תשתיות מתאימות כפי שראוי לאתר קדוש. אתמוך בכל פעולה כזו ואין לי ספק שהציבור החרדי יברך על כך".

"האסון הנורא שקרה הוא גזרת שמיים", אמר דרעי, "אבל זה לא פותר אותנו מבדיקה וחקירה כדי שלא יקרה שוב אסון כזה. הרצון שלי, כמי שנמצא בממשלה, הוא להבטיח שתתקיים בדיקה ומקיפה יסודית כדי להבטיח שחס ושלום לא יקרו עוד אסונות כאלה"

בדיון נכח ראש הממשלה בנימין נתניהו שאמר: "חובתנו היסודית היא לבדוק כל היבט של אסון מירון. בתום ימי האבל נבדוק בצורה סדורה, מעמיקה ויסודית את כלל הקשורים בהתכנסות בהר – בהווה ובעבר; את ההגעה, את האבטחה, את הכניסה, את היציאה ומעל הכול – השינויים ההנדסיים הדרושים בהר. נלקח את מלוא הלקחים לעתיד כדי שאסון כזה לא יקרה שוב". רה"מ המשיך: "קל להתלהם, קשה לחשוק שפתיים".

נתנהו המשיך: "פקד אותנו בל"ג בעומר לילה של חושך במקום אור. התמונות הנוראות באסון מירון פלשו לכל בית החרידו כל אדם; סדקו כל לב ואין מנחם. כולנו יחד מבכים את המכה העצומה. 45 עולמות מלאים אבדו לבלי ישוב. לעמנו אין אבל פרטי, גם אבלו של היחיד או ציבורי משום כך נהגנו אתמול יום אבל לאומי שמאחד את כל אזרחי ישראל. הרכנו ראש, הורדנו דגל, חיבקנו את המשפחות שחייהן התהפכו וודענו לסיפורן של הנספים. יש מבוגרים וילדים, ישתושבי ארץ ובאו חוץ לארץ, באו ללמוד, לשמוח להרגיש שותפות".