האיש ששר התורה אימץ לבן: "רק לי הוא הוריד לי נעליים לפני השינה". האזינו מרגש

הרב סנדר פרייזלר, שמרן שר התורה זצ”ל אימצו ושימש לו כאב סיפר לאבי רבינא במהדורה המרכזית מה היה ושימש לו באמת מרן הגר”ח קנייבסקי: “שמעתי כשכחצי מיליון בני אדם, אם לא יותר הרגישו שהוא היה להם לאב. הבן שלי אמר לי באוזן ‘אף אחד פה לא יודע שאנחנו שונים מכולם’. כנראה שהוא צודק”. אמר

הוא המשיך בסיפור מרטיט: “בתשל”ד הייתה מלחמת יוה”כ, אחרי פורים באותה שנה בשעה 15:15 אחר הצהריים באו להודיע למשפחה שלנו שאבי זצ”ל הלך לעולמו. עברו הרבה שנים והקב”ה סידר שבדיוק אחרי פורים תשפ”ב בשעה 15:15 לצערנו התבשרנו על פטירתו של מרן שר התורה. בעיני זה לא דבר סתמי. כיהודי מאמין, אני בטוח שהקב”ה גם רוצה להראות לי שאותו אבא שגידל אותי מאז שהייתי קטן נפטר באותו תאריך כמו האבא שהביא אותי לעולם הזה.

“בתקופה הראשונה זה לא היה אבא ובן אלא ילד חמוד שבא לבקר, בשלה מסוים אחרי בר המצווה שלי זה הפך להיות אבא ובן”.

“יום אחד הוא ישב בחדר הספרים, בכיסא של הסטייפלר עם הסטנדר, הוא ראה שאני לא מרוצה. אז הוא אמר לי, ‘אתה יודע, אתה יכול לבוא לפה תמיד’. ואני מסתכל עליו ואומר לו ‘נראה לי שיש פה טעות. אני לא חיפשתי בית’.

“הוא שאל אותי ‘מה אתה צריך’, ואמרתי לו ‘אני צריך אבא’. ואז הוא אומר לי ‘אני אהיה לך לאבא ואתה תהיה לי לבן’. הבנתי שהוא רציני אבל עוד לא לגמרי. אגב, לא ראיתי בו באותה תקופה כגדול הדור אלא כאברך יקר, טוב לב, צדיק.

“הקש ששבר את הגב הגמל הייתה הרבנית קנייבסקי. היא קראה לי למטבח ואז היא אומרת לי ‘לא יכול להיות שאבא יהיה לך לאבא ואני כלום – אלא מהיום אבא יהיה לך לאבא ואני אהיה לך לאמא’. זה עשה לי רגש מאוד גדול והבנתי שהם תיאמו את זה. מאז עד רגע זה שניהם חקוקים בי כהורים ובן”.

“הבית היה קטן, לא כמו היום. ישנתי במסדרון. הייתה שם נקרא לזה מיטת נוער. באמצע הלילה הרגשתי שמישהו מזיז אותי. אני פוקח את העיניים ורואה את ר’ חיים עומד לידי ואומר לי תישן, אני שואל אותו מה קרה, הוא אומר לי ‘אני מוריד לך את הנעליים, אסור לישון עם הנעליים’. אני אומר לו, ‘אבא אני אעשה את זה’ והוא אומר לי, ‘זה בסדר תישן'”.

“אני שואל אותו מה זה כל כך אכפת לך שאני ישן עם נעליים, והוא אומר לי ‘כתוב בגמרא שמי שישן עם נעליים יש לו אחר כך מחלה שאי אפשר להתרפאות ממנה’. מאוחר יותר, כשגדלתי והגעתי לגמרא הזו, רשמתי לי שבני ונכדי ישמעו את הסיפור הזה שאני זוכר בצעירותי מפיו הקדוש. מכל מיליון האנשים בלוויה, היה עוד מישהו שהוא הוריד לו את הנעליים?”