אישה חתמה על הסכם גירושין מעורפל כשהייתה תחת השפעת כדורים פסיכיאטריים ואיבדה את רכושה. היא עתרה לבית הדין הרבני האזורי ולבית הדין הרבני הגדול לערעורים ובקשה לבטל את ההסכם. מה קבעו הדיינים?
סיפור המעשה: לפני למעלה מעשרים שנה הכירה צעירה איש צבא קבע, נשוי ועתיר נכסים המבוגר ממנה בכעשרים שנה. השניים ערכו ביניהם הסכם קדם נישואין וחיים משותפים, ולאחר גירושיו של הבעל הם נישאו כדת משה וישראל.
בעת נישואיו היו בבעלות הבעל דירת פאר, שתי חנויות, מניות בעלות בחברה המפעילה רשת מסעדות יוקרתית, ושכר וזכויות של איש צבא קבע. עם הנישואין חתמו הצדדים על הסכם ממון ואיזון משאבים הקובע כי כל הרכוש שהיה לבעל לפני הנישואין יישאר ברשותו.
הצדדים היו נשואים קרוב ל-18 שנים, כאשר במהלכן נמכרה דירת הבעל ונרכשה דירה חדשה שנרשמה על שם שניהם. גם דירה זו נמכרה בשלב מאוחר יותר, והבעל הפקיד את התמורה בחשבון הבנק הפרטי שלו. בנוסף נמכרו שתי החנויות וכן המניות בחברת המסעדות – כך שהסכם הממון רוקן מתוכן.
לאחר 18 שנות נישואין עלו יחסי בני הזוג על שרטון והבעל החתים את האישה על הסכם גירושין ובו סעיף האומר כי "כל הזכויות הקנייניות של הצדדים יישארו בחזקתו ובבעלותו של כל אחד מהם ולא תהיינה כל דרישות או טענות או כל חלק בזכויות הללו האחד כנגד השני". האישה חתמה ובית הדין הרבני האזורי אישר את הסכם הגירושין.
בשלב מאוחר יותר פנתה האישה לבית הדין האזורי ובקשה לבטל את הסכם הגירושין. לדבריה, סעיף זה עליו היא חתמה הוא "סתום וחתום" ואינו מפרט מהו הרכוש ועל שם מי הוא רשום, ולא מפרט איך הוא נצבר ומתי הוא נצבר. לטענתה רק לאחר החתימה היא גילתה שכל הרכוש רשום על שם בעלה ולה לא נותר מאום. לדבריה, בעת החתימה על ההסכם היא הייתה במצב נפשי קשה ונטלה כדורים פסיכיאטריים ולכן היא לא בדקה ולא הייתה יכולה לבדוק את ההסכם לעומק, ולהבין את מלוא משמעותו.
בית הדין הרבני האזורי לא קיבל את בקשתה והשאיר את הסכם הגירושין על כנו. האישה עתרה על כך לבית הדין הרבני הגדול לערעורים. חברי בית הדין הרבני הגדול הרב אליעזר איגרא, הרב אהרון כץ והרב שלמה שפירא נחלקו בדעתם וכתבו שלושה פסקי דין שונים, ארוכים ומנומקים – וההכרעה מסתבר, לא נפלה פה אחד.
הדיינים הרב שפירא והרב כץ החליטו לקבל את הערעור וכתבו: "אין מנוס מלקבוע שבעת אישור ההסכם לא נערך בירור יסודי ומספיק אם האישה מודעת לזכויותיה ומוכנה לוותר עליהן. משלא נערך בירור כזה נפל פגם מהותי באישורו, ומשום כך האישור שניתן לפסק הדין על ידי בית הדין האזורי – בטל".
חבר בית הדין הרבני הגדול הרב אליעזר איגרא חלק עליהם וטען כי "על פי הסכם קדם הנישואין ועל פי הסכם הממון, כל נכסי האיש שהיו לו מלפני הנישואין ופירותיהם שייכים רק לו". ולכן, עסקים שנפתחו ונסגרו, הרוויחו או הפסידו, שייכים רק לו מכוח ההסכם. האישה אומנם נטלה כדורי הרגעה פסיכיאטריים בעת הגירושין אבל זוגות רבים נוטלים כדורים מעין אלו בשל המתח הכרוך בגירושין, מה גם שהיא חתמה בפני עורכי הדין ובפני בית הדין כי הבינה את תוכנו.
בסופו של דבר פסק בית הדין הרבני הגדול לערעורים על פי דעת הרוב: "אנו מקבלים את הערעור ואין תוקף חוקי להסכם הגירושין עליו חתמו הצדדים ושאושר בבית הדין הרבני האזורי, והרי הוא בטל ומבוטל".
תגובות