הבטחות, ביקור ביידן והפתרון: שאלת ח'אן אל־אחמר נותרה פתוחה

רגעים לפני פקיעת המועד ושבוע לפני ביקור ביידן, עדיין לא הוחלט על פתרון מעשי בשאלת ח'אן אל־אחמר. פורום עוטף ירושלים: "הפינוי יקרה, כי זה מה שצריך לקרות". ידידי הג'האלין: "להזיז אנשים שחיו כאן לפנינו, ולא משנה שחייהם ייהרסו – זה לא אנושי". כך מפרסם הבוקר (ה') כתב התיישבות של "ישראל היום", חנן גרינווד.

"כמה טוב שבאת הביתה – ח'אן אל־אחמר", כתב אלמוני באירוניה בכניסה למעבר התת־קרקעי מתחת לכביש 1, שמוביל למאחז הפלשתיני הבלתי חוקי המפורסם ביותר בישראל.

אלפי מילים נשפכו על היישוב, ששני ראשי ממשלה, נתניהו ובנט, הצהירו בעבר כי יש להרוס אותו, אך כשמגיעים למקום מגלים שמלבד עדויות ספורות להתערבות מאסיבית של ממשלות זרות – הרעש התקשורתי לא משפיע בשטח עצמו. חמור שקשור ברגלו בצורה מעוררת רחמים עומד בשמש הקופחת, מנסה להגיע לעשבים בודדים בחול המדברי. כמה עיזים מסתתרות מתחת לגשר וזזות באי־רצון כשאנו חוצים. פחונים מטים ליפול, לצד רכב שידע ימים טובים יותר, ממתינים על גבעה. זהו ח'אן אל־אחמר – המאחז שפינויו, כך טוענים פוליטיקאים בשמאל, עלול לעורר נזק מדיני.

שני הצדדים – פורום עוטף ירושלים, שתומך בפינוי, וארגון ידידי שבט הג'האלין, שמתנגד לו בתוקף – מסכימים על דבר אחד: יש צורך לטפל בבעיה ולהפסיק את הסבל של התושבים. השאלה היא מה הפתרון, וזה סלע המחלוקת. יש שלוש אפשרויות: הראשונה – הסדרת המאחז; השנייה – פינויו למתחם שהוכן בפאתי אבו דיס, במרחק של כמה קילומטרים; והשלישית – העתקתו לשטחי מדינה, כמה מאות מטרים מהמקום שבו נמצא המאחז כיום.

בועז עידו, מנכ"ל פורום עוטף ירושלים, שהגיש את העתירה בדרישה לפנות את ח'אן אל־אחמר אומר: "אנו מבקשים ליישם את החלטת המדינה ובית המשפט, ולהעביר את מעט המשפחות שיש שם לאזור שהכשירו לטובתן באבו דיס. 35 מגרשים ל־70 בתי אב – זה כפול ממה שצריך. יהיה להם יותר טוב, הם ישמחו על זה. הם לא יגידו לך את זה, אבל הם חולמים על כך בלילה. אני מאמין שזה יקרה, כי זה מה שצריך לקרות, ואני מקווה שיהיה כמה שפחות סבל בדרך. מדינת ישראל צריכה לקבל אחריות ולעשות את הצעד הדרוש".