הדליקו נר: היום יום פטירתו של הרמח"ל זצוק"ל

רמח"ל נפטר במגפת דבר עם אשתו ובנו היחיד בכ"ו באייר

הרמח"ל נולד בפדובה שבאיטליה בשנת ה'תס"ז, לרבי יעקב חי לוצאטו שהיה סוחר ותלמיד חכם, ולדיאמנטי. מילדותו שקד על התורה מפי רבנים ועל לשונות ומדעים מפי מורים ולמד ספרי חכמה רבים. מגיל צעיר היה רבו המובהק רבי ישעיהו באסאן, שאהב אותו כבנו, ולימד אותו מקרא, משנה, גמרא ופוסקים.

בשנת ה'תפ"ב (1722), כשרמח"ל היה בן חמש-עשרה, עזב רבו רבי ישעיהו באסאן את פדובה ועבר לריג'יו על מנת לכהן שם ברבנות במקום חמיו רבי בנימין הכהן ויטאלי שהזקין וחדל מלכהן. עם עזיבתו של הרב באסאן את פדובה עבר רמח"ל ללמוד לבדו בביתו, והצטרף לחבורת צעירים בשם "מבקשי ה'" שעסקה בלימוד קבלה בצוותא. רמח"ל התפרסם בכישרונותיו המיוחדים, ונאמר עליו כי בגיל ארבע עשרה ידע בעל-פה את כל הש"ס ואת כל כתבי האר"י וספר הזוהר.

בשנת ה'תפ"ו (1726) הוסמך רמח"ל לרבנות בצוותא עם תלמיד חבר, ידידו המבוגר ממנו רבי משה דוד ואלי, והועמד בראש חבורת "מבקשי ה'", והם קבעו לעצמם תקנות מיוחדות רבות לסדר הלימוד בבית מדרשם. בין התקנות היה לימוד רציף ובלתי פוסק בתורנות כל שעות היום בספר הזוהר בבית המדרש, שתוקן במיוחד כדי לבטל גזירה שריחפה על הקהילה היהודית. בחבורתו של רמח"ל נמנו רבי משה דוד ואלי, רבי יקותיאל גורדון מוילנא (ששהה אז בפדובה במסגרת לימודי רפואה), רבי ישראל חזקיה טריויס, רבי יצחק מריני, רבי יעקב ישראל חזק, רבי שלמה דינה, רבי מיכאל טירני, ורבי יעקב חיים קסטיל פרנקו, כולם תלמידי חכמים ומקובלים ידועים.

בראש חודש סיוון ה'תפ"ז (21 במאי 1727) חווה רמח"ל התגלות רוחנית של מגיד שעל פי תיאורו גילה לו סודות קבליים רבים:
"נרדמתי ובהקיצי שמעתי קול אומר: לגלאה נחיתנא רזין טמירין דמלכא קדישא (תרגום: לגלות רזים טמירים של המלך הקדוש ירדתי)… ואני לא רואה אותו אלא שומע קולו מדבר מתוך פי".

את הגילוי הראשון רדפו גילויים נוספים. אך את עובדת הגילויים הסתיר במשך כחצי שנה. וכשהיה מתגלה אליו המגיד היה מוריד את ראשו על השולחן ונראה כאילו הוא נח. אחרי זמן מה שיתף רמח"ל בסוד את תלמידיו, ואחד הבולטים שבהם, הרב יקותיאל גורדון, גילה ברבים את קיום המגיד, והדבר עורר התלהבות והערצה כבירה לרמח"ל.
רבים, ובכללם משכילים נודעים, צבאו על פתח בית מדרשו של רמח"ל כדי לשמוע תורה מפיו עד שלא היה מקום להכיל את כולם. רמח"ל הוצרך להפסיק את לימודיו עם בני חבורתו המצומצמת ולקבוע שיעורים מיוחדים להמונים שצבאו על פתח בית המדרש.

בשנת ה'תק"ג (1743) עזב רמח"ל את אמסטרדם עם אשתו ובנו ועלה לארץ ישראל. לאחר שעגן בעכו קבע בה את מגוריו.

רמח"ל נפטר במגפת דבר עם אשתו ובנו היחיד בכ"ו באייר. רק שני תיעודים נותרו מעת שהותו בארץ. הראשונה היא איגרת שנשלחה מעכו לתלמידיו באירופה ביום א' כ"ב לחודש תמוז שנת תק"ג (3 יולי 1743):

הרמח"ל כתב כשמונים ספרים ורוב ספריו עוסקים בקבלה, חלקם במוסר והנהגות ה'.

מסילת ישרים – ספרו המפורסם ביותר של הרמח"ל. ספר מוסר המבוסס על מאמר במסכת עבודה זרה בדף כ.
דרך ה' – ספר המדבר על השקפה ויחס האדם לעולם על ידי קיום מצוות.
מאמר העיקרים – מעין תמצית מספר "דרך השם", כולל את י"ג עיקרי האמונה.
דרך חכמה – תכלית לימוד תורה.
דרך עץ החיים – הקדמה לחשיבות לימוד חכמת האמת. יש אומרים שנכתב כהקדמה לספר קל"ח פתחי חכמה. כפי הנראה נכתב על ידי תלמידיו.
דרך תבונות – הדרכה מובנה בלימוד התלמוד. משוקעים בו כללי הלוגיקה.
דעת תבונות – דיונים בקבלה. הספר נכתב בלשון שאינה קבלית וערוך כדו-שיח בין הנשמה לשכל. חלק א: בעיקר בסודות ההשגחה והגאולה. חלק ב: בתכונתו של האדם, ובתכליתו של האדם בעולמו.
ספר הכללים – ספר דעת תבונות ערוך כמהלך דברים (ולא כדו-שיח) בלשון קבלית.
קל"ח פתחי חכמה – יסודות בקבלה ערוך במאה שלושים ושמונה פרקים (בגימטריה קלח) ומכאן שמו. כל פרק פותח ב"התגלות" וממשיך בפירוש והסבר שלה.
קנאת ה' צבאות – הסברים בקבלה המסביר את הטעויות בשיטתו של שבתי צבי.
אדיר במרום – פירוש לאידרא רבא, נמצא רק הפירוש לשני הדפים הראשונים של האדרא, כ-400 עמוד.
משכני עליון – תיאור בית המקדש השלישי על פי הקבלה.
מאמר הגאולה
זוהר תנינא (אבד ברובו. מילולית: זוהר שֵנִי) – מאמרים שכתב בלשון ספר הזוהר. שרדו ממנו פרשיות בודדות וכן ציטוטים שצוטטו ב"אגרות רמח"ל".
עשרה אורות
האילן הקדוש – תמצית מדברי האר"י בסדר השתלשלות העולמות. בעל דמיון רב ל"עשרה פרקים".
עשרה פרקים לרמח"ל – תמצית קבלת האר"י בלשון המשנה, ובדיוק רב. על אף קוצר הלשון, ניסוחי הספר מיישבים סתירות בתורת האר"י.
מאמר הוויכוח – ויכוח בין חוקר למקובל בעניין חכמת האמת.
חוקר ומקובל – נוסחא נוספת של ויכוח בין חוקר למקובל בעניין חכמת האמת. כפי הנראה נכתב על ידי תלמידיו.
מלחמת משה – נוסחא נוספת של ויכוח בין חוקר למקובל בעניין חכמת האמת. כפי הנראה נכתב על ידי תלמידיו.
רזין גניזין בסוד חכמת התורה.
פתחי חכמה ודעת – כללים בקבלה. ערוך בלשון קצרה ודייקנית.
בנין עולם
סוד ה' ליראיו
תקט"ו תפילות – 515 תפילות שנמצאו בבית מדרשו, חלקם נראים כתרגום מארמית. בחלקם רמוז שמו של תלמידו יקותיאל גורדון.
תיקונים חדשים – מקביל לתיקוני הזוהר (שנכתבו על הפסוק הראשון של התורה) על הפסוק האחרון של התורה. מכיל 70 תיקונים (פרקים).
קיצור כוונות – סיכום תמציתי של כוונת האר"י לתפילה ושיטה חדשה בכוונת התפילה.
עיקרי הדינים – לא נמצא. כנראה כללי פסיקה. ייתכן ונכתב עם רבי יעקב חזק.
אגרות רמח"ל – קובץ חלופת האגרות בזמן הפולמוס סביב הרמח"ל. האגרות כוללים בתוכם ביאור של סוגיות סבוכות בתורת האר"י. יצא לאור בשני חלקים, על ידי פרופ' מאיר בניהו.
ירים משה – מקבץ מהאגרות שכתב הרמח"ל; תולדותיו; מקבץ משיריו.
ספר השירים – ליקוט השירים והפיוטים מוגה מכת"י בצירוף מבואות והערות על ידי שמעון גינצבורג, השלים והוסיף מבוא בנימין קלאר, על כריכת הספר ציור דגלה של משפחת לוצאטו, בהוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, ה'תש"ה.
ק"ן פרקי תהלים – מאה וחמישים מזמורים, שנכתבו כנגד מאה וחמישים מזמורי התהילים. שמונה מהם נדפסו בסדר הכנסת ספר תורה שנדפס אז בוונציה, והשאר עדיין לא נמצא.
ספרי חול
לשון לימודים – ספר ביכוריו – עוסק בעקרונות הכתיבה וההרצאה, בחלקו השני דן ביחס ללשון ומבליט את ייחודיותה של הלשון העברית.
ספר ההגיון – דן בקיצור רב בכללי הלוגיקה ובישומה. זהו קיצור של האורגנון של אריסטו. כיום נדפס עם "לשון לימודים".
ספר המליצה – נכתב כגרסה עברית ל"רטוריקה" של אריסטו. בספר זה דן הרמח"ל על הרטוריקה ועל אמצעי השכנוע.
ספר הדקדוק – ביאורים והערות בדקדוק עברי נערך על ידי תלמידו, במהדורות החדשות מצורפת מהדורת צילום שלו בדרך תבונות.
מחזות:

מעשה שמשון מעשה שמשון בצורה אלגורית. נכתב כחלק מספר לשון לימודים.
מגדל עוז או תומת ישרים.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *