הצוות ליישום ההמלצות בנושא פעולות הממשלה לקראת תום תקופת זיכיון ים המלח הגיש פה אחד לשר האוצר שורה של המלצות ליישום לקראת תום הזיכיון של כי"ל על מפעלי ים-המלח (מי"ה) הצפוי ב-2030. הצוות הבין-משרדי החליט לאמץ ולהטמיע שורה של המלצות סביבתיות דרמטיות שהוצעו על ידי המשרד להגנת הסביבה, אשר יצמצמו את ההשפעות השליליות של הפעילות התעשייתית בראיה ארוכת טווח.
בין ההמלצות הסביבתיות המרכזיות של צוות תום הזיכיון להגנה על ים המלח וסביבתו, כפי שהופיעו גם בדוח הביניים של הצוות שפורסם לפני מספר חודשים:
· צמצום שטח הזיכיון בכמחצית מ-160 קמ"ר לכ-80 קמ"ר: שטח הזיכיון הנוכחי כולל לצד השטח בו ממוקמים המפעלים עצמם שטחים נרחבים באזור ים המלח. לסוגיה זו הייתה השפעה משמעותית מאוד בעבר, עת כי"ל פעלה בשטח הזיכיון כמעט ללא פיקוח. בשטח הזיכיון נמצאים כיום שטחי יישובים (עין תמר ונאות הכיכר), שטחים חקלאיים, שטחים פתוחים ערכיים ושטחי תיירות ונופש. לאור זאת, הצוות ממליץ לצמצם משמעותית את שטח הזיכיון, כך שייכללו בו רק שטחים שאכן נדרשים לשם הפעילות הישירה של המפעלים, תוך קביעת מגבלות סביבתיות על שימושי קרקע.
· הגבלת השאיבה: לשאיבת המים מהאגן הצפוני יש תרומה משמעותית לירידת מפלס ים המלח. לכן, ממליץ הצוות כי במסגרת הסדרת התנאים לפעילות עתידית, תיקבע לראשונה תקרה לסך השאיבה השנתית נטו.
· קביעת תמריץ כלכלי לייעול והפחתת השאיבה: בנוסף לקביעת תקרה על סך השאיבה השנתית, הצוות ממליץ לקבוע תמריץ כלכלי אשר יתמרץ שימוש יעיל יותר במים הנשאבים וישקף את ההשפעות החיצוניות השליליות של שאיבת מי האגן הצפוני ותרומתן לירידת המפלס ולפגיעה בסביבה. הצוות גם קובע, כי יש להסדיר בזיכיון את חובת המפיק העתידי בדיווח מפורט אודות הכמויות הנשאבות מהים והמוחזרות אליו.
· הסדרת שימוש המפעלים במי תהום: מפעלי ים המלח משתמשים במיליוני קוב של מי תהום הנשאבים משטח הזיכיון הקיים. במסגרת הקצאת זכויות ההפקה, שטחים המשמשים לצורך קידוחי מים לא ייכללו במסגרת הרישיון העתידי. בנוסף, יחולו לראשונה על הקידוחים דיני המים החלים בכלל הארץ בנוגע לקידוחים המשמשים כמקור מים לפעילות תעשייתית, ובכלל זה חיוב בתעריף הפקה.
· הסדרת חציבת חומר ואדי: בעבר, לצורך בניית ותחזוקת הסוללות של בריכות האידוי, כרו מפעלי ים המלח חומרי חציבה מוואדיות וערוצי נחלים בשטח הזיכיון ללא הגבלה וללא תשלום היטלי חציבה או תשלום לקרן לשיקום מחצבות – כל זאת תוך הסבת נזק סביבתי כבד לשטחים הפתוחים ובייחוד לנחלים באזור. הצוות ממליץ להסדיר נושא זה ולגרוע שטחי חציבה אלו מהזיכיון ולחייב את הזכיין בהסדרת החציבה באופן מלא.
· יישום תכנית הקציר: הצוות ממליץ, כי ברישיון ההפקה החדש תוגדר בצורה מפורטת ומפורשת אחריות המפיק ליישום תכנית הקציר בכל תקופת פעילותו, בכלל זה מתן פתרון לסילוק המלח שייקצר. נושא זה עוגן עד כה במסגרת החלטת הממשלה מס' 4060, בהסכם בין ממשלת ישראל למי"ה וכן בתכנית לתשתית לאומית תת"ל 35א. נושא קציר המלח יבוא לידי ביטוי ברישיון ההפקה החדש – תוך פירוט המחויבויות והאחריות של בעל הרישיון, וכן הסעדים בהן תוכל לנקוט המדינה ככל שהוא יפר את התחייבויותיו.
·
תגובות