המחלה וההורים: הסוד שהסעיר את השכונה הבני ברקית

השאלה הכואבת והמייסרת שהגיעה אל הגאון רבי יצחק זילברשטיין, חבר מועצת גדולי התורה ורבה של שכונת רמת אלחנן בבני ברק הסעירה את השכונה הבני ברקית. "הבת אסרה לספר על מחלתה להוריה; האם מותר בכל זאת לגלות את הסוד?

השאלה הכואבת והמייסרת שהגיעה אל הגאון רבי יצחק זילברשטיין, חבר מועצת גדולי התורה ורבה של שכונת רמת אלחנן בבני ברק הסעירה את השכונה הבני ברקית. "הבת אסרה לספר על מחלתה להוריה; האם מותר בכל זאת לגלות את הסוד?", נשאל הרב.

בליל שבת האחרון, פרשת 'יתרו', הזכיר המרא דאתרא בשיעורו שאלה כואבת שהגיעה אליו לפני כמה שנים. לאחר השיעור התגלה שהשאלה היתה אקטואלית גם בתקופת מחלתה של הרבנית מ. אפשטיין ע"ה, הבת הגדולה למשפחת ישראלזון, כשגדולי הדור יעצו לא לגלות את המחלה לשתי הסבתות הנכבדות, למשפחות ישראלזון ומילצקי.

השאלה המופיעה בספר הפופולארי המופלא 'והערב נא' חלק ג', של הרה"ג רבי ארז חזני, הגיעה אל רבינו הגר"י זילברשטיין מת"ח שאשתו חלתה רח"ל, ולפני שהסכימה ללכת לרופאים התנתה תנאי עם הבעל – ולאחר מכן גם עם הרופא – שלא יגלו לאימה את דבר מחלתה. היא הסבירה זאת בכך, שכיון שבמשך כל ימיה הקפידה מאוד במצוות כיבוד אב ואם, וגילוי המחלה יצער מאוד את אימה, אין היא מוכנה שיגלו לה דבר וחצי-דבר.

הבעל הגיע אל רבינו שליט"א וסיפר שלאשתו יש אמא צדקת, היודעת כוחה של תפילה מה הוא, וגם אביה יודע להתפלל באופן מופלא; האם מותר בכל זאת לעבור על התנאי ולגלות להם את הסוד, כדי שיתפללו? וזו היתה תשובת מרן רבינו שליט"א: איסור חמור הוא לגלות סוד, וכתוב בספרי הקדמונים שהמגלה סוד של הזולת מבלי רשות, מתגלגל לעולם כשהוא אילם. ב'חפץ חיים' נאמר ש'חייב אדם להסתיר סוד אשר יגלה לו חבירו דרך סתר… כי יש בגילוי סוד נזק לבעליו, וסיבה להפר מחשבתו. גם בזה הוא יוצא מדרך הצניעות, והוא מעביר על דעת בעל הסוד'. ברם, נאמר בתורה 'וישכם לבן בבוקר וינשק לבניו ולבנותיו ויברך אתהם'. וכתב על כך הספורנו: 'כבר אמרו אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך. אמנם, סיפר הכתוב ברכת לבן לבנותיו, להורות שברכת האב אשר היא על בניו בכל נפשו, בלי ספק ראוי שתחול יותר בסגולת צלם אלוקים המברך' וכו'. ובפירוש הטור הארוך על התורה כתב על הפסוק כבד את אביך ואת אמך למען יאריכון ימיך: 'היה לו לומר יאריכו, וכתב יאריכון, לדרוש שגם על האב והאם מדבר הפסוק, שהם מתפללין לה' שיאריכון ימיו של הבן'! כלומר, הכתוב נקט ב'למען יאריכון (האב והאם) ימיך', ולא יאריכו, כדי ללמד שהמכבד את הוריו הם יתפללו עבורו, ובתפילתם הם יאריכון את ימיו.

נמצאנו למדים, כי כוחה של תפילת ההורים על בניהם היא עצומה, וקרובה להתקבל, גם אם הם אינם אנשים צדיקים. על אחת כמה וכמה במקרה המדובר, שהבעל מעיד על חמיו וחמותו שהם יודעים ערך תפילה.

ולפיכך נראה כי ראוי לספר להם על מחלת הבת, כדי שיעתירו עבורה בתפילה, ויש להניח שאילו הבת-החולה היתה יודעת את מעלת התפילה של ההורים, היתה מתרצית שיודיעו להם.
ומעשה שהיה באלמנה שכל שנשאר לה להינחם בו – היה בנה היחיד. ובכל זאת, התגברה האם על עצמה, וכשהגיע זמנו ללמוד בישיבה, שילחה אותו מן הבית ללמוד באחת הישיבות. והנה, לאחר זמן לא רב, התחיל הבחור לחוש ברע. הוא נבדק, ולדאבון לב כולם גילו הרופאים שמחלה קשה מקננת בגופו רח"ל. רבני הישיבה התייעצו בכובד ראש מה לעשות בנידון זה, כשהשאלה שעמדה בפניהם היתה, האם להודיע את הבשורה המרה לאמא הגלמודה, או שמא כדאי שלא לגרום לה צער וסבל מרובים ומיותרים, שהרי בין-כך ובין-כך היא לא תוכל לעזור לבנה במצבו החמור? ראשי הישיבה החליטו להעלים את הדבר מהאם, והם-עצמם טיפלו בו במסירות רבה, ברופאים ורפואות. ברם, נגזרה הגזירה ו לאחר כחודש, התלמיד נפטר. בהלווייתו הכואבת הספידו הרבנים את הבחור בבכי ונהי, ודיברו מאוד בשבחו. והנה לפתע קמה האם ומבקשת גם היא לומר כמה מלים. אף על פי שאין דרך נשים להספיד, הניחוה לשפוך את מר-ליבה.

וכך אמרה, לקול בכי ההמונים: אני מאוד מודה לרבנים על הטיפול המסור בבני, אמרה האלמנה, והמשיכה: אמנם ההחלטה שלא לגלות לי את הדבר, חסכה ממני צער, אבל הפסדתם לילד שלי תפילה של אמא! ואף על פי ששיקול דעתכם היה ש אין כל סיכוי להחלמתו, ולמה שתסבול האלמנה צער רב כל-כך, בכל זאת, שמא אבא שבשמים היה שומע את תפילתי, תפילה של אמא על בנה-יחידה, מחמל-נפשה, והיה מרחם עליי ברוב חסדיו, ומבטל את הגזירה.

למשמע הדברים, פרצו הנוכחים בבכי נסער. לא היתה עין שלא דמעה. ברם, יש לדון מה הדין כשמצבה של האמא יוּ רע בעקבות הבשורה? – אם הידיעה אודות מחלתה של הבת, תשפיע לרעה על האם, ומצב בריאותה עלול להתדרדר, אסור לגלות לה אודות המחלה, ואדרבה, יש לעשות הכל כדי להעלים ממנה. ואם בסופו של דבר תגענה בשורות לא טובות מהבת, דיה לצרה בשעתה, ואין לנו להקדים ולספר כעת בשורות רעות, כשחייה יסתכנו עקב כך.

מסופר על הגאון רבי חיים זליבנסקי זצ"ל, ראש ישיבת 'מאור התלמוד' ברחובות, שחלה במחלה ממארת, וגופו רזה מאוד, וכשהלך לבקר את אביו וביקש להעלים ממנו את המחלה, לבש שתי חליפות זו על גבי זו, כדי שאביו לא יבחין בגוף המצומק.

יש לציין כי ברמת אלחנן הופתעו השבוע לשמוע על פטירתה של הרבנית ישראלזון, מלבד בודדים מעטים ידעו על דבר מחלתה, ודבר פטירתה של האשה הצעירה הכה בשוק את תושבי השכונה.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *