המירוץ לחיסון לקורונה מתחיל להניב תוצאות

בניגוד לתרופה לקורונה, שעשויה לשפר את המצב אך לא לשנות את התמונה הכללית של המגפה, הדבר שהעולם מחכה לו באמת הוא חיסון, וגם בתחום הזה יש התפתחויות.

חברת מודרנה, הנחשבת מובילה מבחינת שלב הפיתוח בדרך לחיסון, הודיעה על התקדמות לניסוי מורחב יותר, כנראה לאחר שלא נמצאו תופעות לוואי חריפות אצל המתנדבים שקיבלו את החיסון הראשון.

הניסוי המורחב יבחן קודם כול את הבטיחות של המוצר ישתתפו בו מתנדבים בריאים, צעירים והפעם גם מבוגרים. ניסוי נרחב יותר שיבחן גם יעילות, יחל בסתיו.

קרוב ל-20 חברות נוספות החלו בפיתוח חיסונים. מובילה נוספת במרוץ היא Sinovac הסינית, שהובילה בעבר בפיתוח חיסון לשפעת החזירים. החברה נמצאת בניסוי קליני אך מתקשה לגייס מתנדבים לאחר הירידה במספר החולים בסין. כעת היא שוקלת להעביר את הניסוי לארה"ב או לאירופה. חברת Inovio נכנסה גם היא לניסויים בבני אדם לאחרונה.

מי שעשויה לעקוף את החברות המסחריות היא אוניברסיטת אוקספורד בבריטניה, שכבר החלה השבוע בניסוי רחב היקף בחיסון למחלה. המוצר הוא גרסה מוחלשת של וירוס קורונה התוקף שימפנזים, שטופל כך שאינו אמור להתרבות בבני אדם, ואליו התווספו רכיבים מוירוס ה- Sars-Cov-2 הגורם למחלת הקורונה הנוכחית.

החוקרים פיתחו בעבר חיסונים דומים למחלות קורונה אחרות, והם נמצאו בטוחים בבני אדם.

הניסוי יכלול יותר מ-1,000 מתנדבים, שמחציתם יקבלו את החיסון ומחציתם חיסון לדלקת קרום המוח. אם רמות הקורונה באוכלוסייה יהיו גבוהות, החוקרים מאמינים כי יוכלו להוכיח במהירות את ההבדל ברמות התחלואה בין הקבוצות. לעומת זאת, אם הווירוס ידעך בקיץ, ייתכן כי יידרשו חצי שנה ויותר להראות את היעילות, וייתכן כי יחפשו נבדקים בחצי הכדור הדרומי.

כעת הפך המיזם של אוקספורד לפעילות מסחרית. היא חתמה על הסכם ייצור ושיווק עם חברת אסטרהזנקה הבריטית. בכך פתרה האוניברסיטה את דאגותיה לגבי אופן מימון מפעל היצור לחיסון. מהאוניברסיטה נמסר כי מהלך זה מבטיח כי הבריטים יהיו ראשונים בתור לקבלת החיסון.

גם המתחרה הישראלית מתקדמת יפה. מכון מיג"ל הקים לפני כשבועיים באופן רשמי את חברת החיסונים שלו, MigVax, שגייסה 12 מיליון דולר מקבוצת המשקיעים Ourcrowd. המוצר מבוסס על טכנולוגיה שכבר פותחה במיג"ל כדי לעדכן חיסונים קיימים לבעלי חיים כאשר מגיעות מוטציות חדשות של אותן מחלות. לפני המגפה הנוכחית, עבדו במכון על טכנולוגיה שתאפשר פיתוח מהיר של חיסון לשפעת העופות ולקורונה בעופות. המערכת תוכננה מלכתחילה לתגובה מהירה למחלות חדשות.

"כשהגיעה הקורונה, מיד הפעלנו עליה את הפלטפורמה הזו. הווירוס של בני האדם לא שונה במבנה הכללי שלו אלא רק בחלבונים מסוימים", אומר מנכ"ל מיג"ל, דוד זיגדון. לדבריו, החברה מצאה כי החיסון צריך להינתן דווקא בבליעה, וחיסונים בבליעה לרוב נחשבים בטוחים יותר, כלומר הניסויים בהם קצרים יותר. בימים אלה המכון כבר בונה את חלבון החיסון, בתקווה שבתוך כמה חודשים הוא כבר יינתן לבני אדם.