המפגינה בבלפור שהטיחה באשה החבדניקית. נפלה על זרועותיה וביקשה סליחה

המפגינה בבלפור שהטיחה באשה החרדית. נפלה על זרועותיה וביקשה סליחה. הפרטים המלאים והמרתקים צפו בסרטון שהוטמע מיוטיוב ערוץ אלפיים מפי הרב מנחם וייס

חני ליפשיץ, שליחת חב"ד בקטמנדו, בסיפור מדהים: "לפני שבועיים עשיתי הליכה, עברתי גם באזור ההפגנות, ולפתע נעמדה מולי אישה גדולה וחסמה לי את הדרך. היא אמרה לי: 'הו, הנה הדוסית הזו, מה יש לך להגיד?", והמשיכה להתגרות במילים, "לכו, לכו, גם כן אתם". נעמדתי שם מולה, הסתכלתי בפניה וחייכתי באהבה. ראיתי בעיניים שלה את מה שהיא רואה – אישה בלבוש חרדי, שונאת חילונים, מאלה שהם בעד ביבי ומאותם שמפיצים את הקורונה.

באותו רגע ראיתי שיש לה על התיק מחזיק מפתחות מהודו, ואמרתי לה 'וואי, מחזיק מפתחות יפה'. לרגע נראה חוסר ההבנה בעיניים שלה, והעוקץ שהיה שם הלך והתפוגג. המשכתי לומר לה, 'אם תרצי, אני יכולה להביא לך עוד אחד כזה', וכשהיא לא הבינה על מה אני מדברת, הסברתי: 'אני גרה שם'. היא הסתכלה עליי בחוסר הבנה ושאלה, 'איפה זה שם?'.

עניתי, 'אני גרה בנפאל', ובאותם רגעים ראיתי איך עיניה של המפגינה מתעגלות בתדהמה. היא אמרה לי 'לא יכול להיות, את מבית חב"ד בקטמנדו?ֱ',

ופתאום כל השנאה שהיתה בה פינתה את מקומה להערכה גדולה. היא סיפרה לי בהתרגשות איך רק שנה קודם הבן שלה טייל בטראק בהרים, נפגע ממפולת סלעים שהיתה מקום ושבר את צלעותיו.

חזקי, בעלי, הוא זה ששכר מסוק פרטי והגיע תוך שעתיים למקום כדי להוציא אותו משם, ובאותו זמן ממש היא היתה בקשר טלפוני צמוד איתי, עד שעות הלילה המאוחרות.

עוד לפני המסע, ציידנו את בנה בטלפון לוויני, דרכו הוא יכול היה להתקשר אלינו ולהודיע על מצבו, ולאחר שאושפז הגעתי לבקר אותו יום יום ולהביא לו את הדבר היחיד שהיה באפשרותו לאכול באותו זמן – מרק חם.

כשהבינה אותה אישה שאני היא זו שסעדה את בנה בתקופת חליו, היא התנפלה עליי בחיבוקים, ושאר האנרכיסטים מסביב לא הצליחו להבין את פשר השינוי בהתנהגותה. הדמות עם המחלות המדבקות הפכה בין רגע לזו שהצילה את החיים של הבן שלה, ובאותם רגעים כל החומות נפלו מאליהן. אמרתי לה אז, 'את רואה? אנחנו בסך הכל אחד. כשהסתכלת עליי בהתחלה מה ראית? ואיך גילית פתאום שהמציאות היא אחרת".

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *