היקף המצוקה הנפשית בישראל עקב משבר הקורונה, אובדן התעסוקה, היעדר האופק לשינוי קרוב והשינוי החד בהתנהלות החברתית, נחשף חלקית בדיון בוועדת הקורונה על תפקודו של מערך הפסיכולוגיה הציבורית. יו"ר הוועדה, יפעת שאשא-ביטון (כולנו בליכוד) הדגישה כי המתח והחרדה שמביא עמו המשבר מקיפים אוכלוסיות כה-רבות: מבוגרים בגלל הבדידות והחרדות, ילדים ובני נוער המתקשים להתמודד עם המציאות המאיימת והמשתנה, המתח וחוסר הוודאות הכלכלית של הוריהם, צוותים רפואיים, ילדים הנמצאים בבידוד ועוד. לצערנו, כל ניסיוננו לקבל נתונים מהימנים ממשרד הרווחה – עלה בתוהו. הועברו נתונים חלקיים, עם פערים גדולים מאד, ולכן לא ניתן לדון על בסיס נתוני-אמת, אך על סמך הערכות מנתוני הארגונים השונים, יש עליה במספר הפניות ובמקרי האובדנות על רקע המצב הכלכלי, הבריאותי והנפשי. זאת תהיה המגיפה-שאחרי-המגיפה – וכולנו נידרש לה".
נציגי הפסיכולוגיה בשירות הציבורי טוענים, כי המערך דולדל והוזנח במשך השנים, ומאז פרוץ המשבר פסיכולוגים רבים נשלחו לחופשה כפויה בבתיהם, לאחרים קוצצו שעות עבודתם וחלקם התבקשו לבצע משימות אחרות – בזמן שעבודתם נדרשת במיוחד. בנוסף, לא שותפו הפסיכולוגים בהחלטות לגבי הציבור בזמן המשבר. לדברי "פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית", נדרש חיזוק של הפסיכולוגים במערך בריאות הנפש, בבתי החולים הכלליים והשיקומיים, במרפאות הקהילה ובתחנות להתפתחות הילד, בשירות הפסיכולוגי ובשירות התעסוקה. הם קוראים לשלב את הפסיכולוגים הראשיים במשרדי הבריאות והחינוך ושירות התעסוקה, בהחלטות ובגיבוש היציאה מהמשבר, יצירת תיאום רציף בין משרד הבריאות, פיקוד העורף וקופות החולים כדי להעניק מענה פסיכולוגי מתואם, והקמת חמ"ל פסיכולוגי-עירוני – שיזהה צרכים וייתן מענה מידי בפרט אצל אוכלוסיות בסיכון. חמ"ל זה ימשיך לתפקד גם בשגרה, יתרגל פעילות, ויאפשר הפעלה מהירה של הצרכים הפסיכולוגיים בעת משבר.
לדברי ד"ר צבי פישל, יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בהסתדרות הרפואית, "המדינה מתכחשת שלאזרחיה יש נפש, ולכל החלטה ממלכתית יש השלכות על הנפש. כבר בתחילת המשבר הערכנו כי כ-10% מהאוכלוסייה, כמיליון נפש, ייקלעו למצוקה נפשית כתוצאה ממנו. ההערכות שלנו עוד היו נמוכות, אך האזרחים אינם פונים באותם היקפים, כי הם מקווים 'שאחרי הדברת המגפה הכל יעבור'. זו טעות. כי עד אז – המצוקה עלולה להתפרץ".
ד"ר שירי דניאלס, המנהלת המקצועית בעמותת "ערן", סיפרה על 170 אלף פניות מאז פרוץ המשבר, מתוכם 3,700 פניות עם תוכן אובדני, ועליה של 25% בפניות הסיכון בין הגל הראשון לשני. החל מחודש מאי, עלתה משמעותית הנוכחות של התכנים העוסקים בבדידות, במצוקה נפשית חריפה, ביחסים מתוחים וקונפליקטים בתחום הזוגי והמשפחתי ובחוסר וודאות בהיבט הכלכלי. פניות בנושא "קורונה כלכלית" שילשו את עצמן בין גלי ההתפשטות (מ 4% ל12%) והן הולכות ותופסות נפח גדול בפניות המצוקה בכלל ובפניות הסיכון בפרט. קשישים מבודדים, שהם האוכלוסייה בסיכון הגדול ביותר לאובדנות בישראל, מקבלים מענה טלפוני, מתבגרים וצעירים עד גיל 24 שגם הם בקבוצת סיכון, מעדיפים לרוב מענה מקוון.
לדבריה, 1450 מתנדבי העמותה עובדים במתכונת חירום ועונים ל-1200 פניות מדי יום, ולכן זקוקים למשאבים נוספים לצורכי הדרכת מתנדבים, לווי מקצועי והנגשת השירות. הפניות הולכות ומתרבות ועדיין האנשים שהכי מדאיגים אותי הם אלה אשר לא פונים לסיוע ונותרים לבד. עלינו לפעול יחד להפחתת הסטיגמה ולהבהיר כי פניה לעזרה מעידה על עוצמה.
תגובות