הגר"י זילברשטיין. צילום: בעריש פילמר
הגר"י זילברשטיין פסק השבוע כי "אין לברך שהחיינו למראה מפלס הכנרת שעלה בס"ד במהלך החורף", זאת לשאלת ראש כולל, הרב מובשוביץ.
באחת השבתות של תחילת הקיץ ניגש הרב מובשוביץ, המכהן כראש כולל חשוב בשכונת 'קרית יובל' בירושלים, והציג בפני הגר"י זילברשטיין שאלה מעניינת: המשנה ברורה כותב: 'הרואה נילוס כשהוא קטן, וחוזר ורואהו בזמן שהוא גדול, ושמח בראייתו – מברך שהחיינו".
לפי זה, שאל הרב מובשוביץ, מה הדין אם אני מגיע לכנרת ורואה את המפלס שעלה בחורף האחרון בצורה משמעותית, האם גם אז צריך לברך שהחיינו כמו בנילוס?
הגר"י זילברשטיין השיב בשלילה. "לא מברכים שהחיינו על מפלס הכנרת שעלה, וזאת משתי סיבות. האחת, מפני שהנילוס היה מקור המים היחיד של מצרים, וכאשר המפלס בנילוס עלה, גרם הדבר לתועלת כבירה, וממילא גם לשמחה עצומה, לכל תושבי מצרים. משא"כ בעניינה של הכנרת, שעד לפני שהוקם 'המוביל הארצי' לא נהנו ממנה כל תושבי הארץ.
"חילוק שני בין הנילוס לכנרת מתבטא בכך" – אמר הגר"י זילברשטיין – "שהמשנה ברורה מדבר על מקרה שהנילוס גם התרחב בשטחו, וגלש אל מעבר לממדיו הרגילים, ואילו הכנרת רק מתגבהת, אבל אינה מתרחבת (וגם ההתרחבות הנראית ליד החופים, היא בעצם חזרה לממדים הרגילים של הכנרת, אבל אי אפשר לקרוא לזה בגדר התרחבות). וכיון שהברכות שתקנו חז"ל צריכות להיות מתאימות במדויק לתנאים שנקבעו על ידי חכמינו, ובנידון התנאים אינם דומים, אין לברך שהחיינו".
תגובות