המחקר אשר בחן השפעת יין אדום על התפתחות כבד שומני ואי סבילות לגלוקוז, נערך ע"י מו"פ אזורי מזרח בשיתוף אוניברסיטת אריאל – המחלקות להנדסה כימית וביולוגיה מולקולרית ובמימון משרד המדע, על ידי החוקרים ד"ר טובית רוזנצוויג וד"ר שיבי דרורי.
הרקע למחקר: מחלת כבד שומני שלא על רקע אלכוהולי (NAFLD), מהווה אחד מביטויי התסמונת המטבולית הכוללת סימפטומים נוספים: השמנה, סוכרת מסוג 2, יתר לחץ דם ומחלות לב וכלי דם. תסמונת זו פוגעת באחוז ניכר מאוכלוסיית העולם המערבי. מחלת כבד שומני שלא על רקע אלכוהולי עלולה להופיע בדרגות חומרה שונות, כשרוב החולים סובלים מהדרגה הנמוכה ביותר של הצטברות שומנית בכבד וברוב המקרים, בהיעדר סימפטומים להפרעה, הם אינם מודעים לכך כלל.
הבעיה היא, שאחוז מסוים מהקבוצה הסובלת ממחלה זו בצורתה הקלה, צפוי לחוות החמרה לדרגת חומרה גבוהה יותר של המחלה, בה מתפתחת דלקת בכבד, יחד עם ירידה בתפקודו. אצל אחוזים מסוימים מהחולים עלולה מחלת הכבד להתדרדר לכדי אי ספיקת כבד או לסרטן הכבד. הקושי הוא שלא ניתן לחזות אצל מי מהחולים תחול ההחמרה, למה ומתי, היות ולא ברורים דיים גורמי הסיכון להחמרה העתידית. החיפוש אחר גורמים שימנעו את החמרת המחלה הוא חשוב ומשמעותי לאור היקף האוכלוסייה הנמצאת בסיכון.
מטרת המחקר הייתה לבחון את השפעת יין על התפתחות מחלת הכבד השומני, שלא על רקע אלכוהולי. מחד ידוע בספרות המקצועית, שצריכה מתונה של יין אדום מסייעת להפחתת התחלואה במחלות לב וכלי דם, מסיבוכי התסמונת המטבולית. אולם מאידך, ישנה זהירות רבה בצריכת אלכוהול בקרב בעלי כבד שומני, משום שאלכוהול ידוע כמזיק לכבד. בשל כך ישנו קונפליקט בקרב הסובלים מהתסמונת המטבולית, האם צריכת יין אדום מתונה מועילה או מזיקה לחולי NAFLD?
במחקר נבחנו מספר קבוצות עכברים, שקיבלו מזון עתיר שומן, הגורם להתפתחות כבד שומני יחד עם מצב קדם-סוכרתי. העכברים חולקו לקבוצות כשכל קבוצה קיבלה סוג יין שונה מבחינת אופן ההכנה.
בהכנת יין, בשלב שלאחר סחיטת המיץ מהענבים, מתקיים תהליך השרייה של המיץ עם הקליפות והחרצנים. שלב ההשריה משמעותי ביותר לתהליך, מאחר שהקליפה והחרצנים הם המעניקים ליין את הטעם והארומה הייחודית ובנוסף מרבית המרכיבים הבריאותיים מצויים בקליפות ובחרצנים. לאחר ההשריה היין מסונן מהחרצנים והקליפות, המהווים פסולת המכונה גפת. הגפת, על אף היותה תוצר לוואי של תעשיית היין, מכילה חומרים רבים בעלי פעילות בריאותית מיטיבה, שלא מוצו במלואם במהלך ההשריה. במחקר זה, ניתנו לקבוצות הניסוי יינות שהוכנו בזמני השריה שונים. ההשערה הייתה שככל שתהליך ההשריה יהיה ארוך, היין שנקבל יכיל יותר חומרים מיטיבים. כמו כן, ד"ר שיבי דרורי אסף וייבש את גפת היין, שניתנה כטיפול לקבוצת ניסוי נוספת, יחד עם התזונה עתירת השומן.
נמצא, כי יין בתהליך השרייה ארוכה הפחית באופן משמעותי את המצב הקדם סוכרתי לעומת יין בהשריה קצרה, שלא זו בלבד שלא שיפר מדדים קדם סוכרתיים, אלא אף החמיר אותם. כמו כן, היין בהשריה ארוכה הפחית התפתחות כבד שומני, לעומת יין בהשריה קצרה שלא השפיע על הצטברות השומן בכבד. התוצאות הדרמטיות ביותר נמצאו בנטילת גפת, שצמצמה את היקף העלייה במשקל, תוצאה שלא התקבלה מצריכת יין, שיפרה את איזון הסוכר ומנעה לחלוטין הצטברות שומן בכבד. ממצא זה של המחקר יכול להוות בסיס לפיתוח תוסף תזונה. ראוי להדגיש שהמחקר כולו נערך על קבוצות עכברים, ועל כן על מנת שניתן יהיה להסיק מסקנות יישומיות על בני אדם, יש לבצע מחקר קליני נרחב.
התוצאות המעניינות הללו מובילות את קבוצת המחקר להמשיך ולחקור את נושא הגפת, על מנת לאפיין את הגפתות היעילות ביותר בטיפול, ובמציאת הגפתות היעילות יותר לבחון את התוצאות בבני אדם.
מסקנה חשובה נוספת של המחקר, היא שאנשים רבים שותים יין אדום בידיעה שהוא מיטיב עם בריאותם, אולם יינות אדומים שונים זה מזה בהרכבם במידה רבה, וכתוצאה מכך, ההשפעה על הבריאות- משתנה באופן משמעותי. כיום אין לצרכן דרך לדעת מהו משך תהליך ההשריה של היין ומהי תכולת החומרים המיטיבים. המשך המחקר יאפשר לאפיין את הרכב החומרים המיטיבים ביין ואולי יביא בעתיד להוספת תווית תזונתית לציון האיכות הבריאותית של היין…
יש להדגיש כי התועלת הבריאותיות מתייחסות אך ורק לצריכת יין מתונה, עד כוס אחת ליום.
תגובות