"זה חוק שהוא גזירה על לומדי התורה וקו השבר בין עם ישראל לתורת ישראל"

ועדת החוץ הביטחון, בראשות ח"כ רם בן ברק, החלה את דיוניה להכנה לקריאות שניה ושלישית של הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 26) (שילוב תלמידי ישיבות), התשפ"ב-2022 וכן הצעת חוק שירות לאומי-אזרחי (תיקון מס' 4), התשפ"ב-2021.

יו"ר הוועדה פתח את הדיון ואמר: החברה הישראלית היא פסיפס של תרבויות, מגזרים, שבטים וקהלים שהשוני באופי של כל אחד ואחד הוא שמרכיב את הפלא שהוא מדינת ישראל. לצערי הרב, בעשורים האחרונים יש מגמה של ניכור והתרחקות, במקום שילוב לטובת המטרה הנעלה שכולנו רוצים בטובתה, מדינת ישראל. אולי יש כאלה שסבורים שחוק הגיוס הוא נגד מגזר זה או אחר, אבל דעתי הפוכה – החוק בא לחבר ולקרב בין כל המגזרים. בדיונים נשמע את כולם ונכניס שינויים ככל שיידרשו, מתוך תקווה שבסוף נגיע לנוסח בהסכמה וברוח טובה.

עו"ד איתי אופיר, היועץ המשפטי של משרד הביטחון, סקר את גלגוליה של הצעת החוק ואת עיקריה ובמסגרתה אמר: מטרת ההצעה – לפעול לצמצום אי השוויון בגיוס לשירות סדיר, לרבות באמצעות שילוב של בני הציבור החרדי בשירות לאומי-אזרחי, ולצד זאת לקדם את השתלבותם של חרדים בשוק התעסוקה ואת תרומתם למשק המדינה, והכל תוך הכרה בערך לימוד התורה. חשוב להדגיש כי ההצעה מבקשת להזיז את נקודת האיזון כפי שהופיעה בגרסאות קודמות של פרק זה בחוק שירות ביטחון, ולהעמיד את נושא השילוב בתעסוקה ובמשק כמטרה עצמאית ועיקרית, יחד עם המטרות האחרות שצוינו, צמצום אי השוויון בגיוס לשירות צבאי סדיר והכרה בערך לימוד התורה. הדבר בא לידי ביטוי כבר בסעיף המטרה המוצע לפרק ג'1, ובהמשך בסעיפי החוק השונים המוצעים.

אחד החסמים העיקריים לכניסה לשוק העבודה, הוא איסור היציאה לעבודה בכל התקופה בה מוגדר הפרט כ"דחוי שירות". בהקשר זה, ועל מנת לאזן בין תכליות הצעת החוק השונות, תיקון משמעותי נוסף מתייחס לגיל הפטור משירות סדיר, לאחר דחיית השירות. מוצע כי כהוראת קבע יעמוד גיל הפטור על 23. כן מוצע כי עם כניסת החוק לתוקף הוא ירד, כהוראת שעה, לגיל 21 למשך שנתיים, ולגיל 22 לשנה נוספת. הוראת השעה נדרשת, בין היתר, על מנת להתמודד עם המצב הכלכלי אליו נקלעה מדינת ישראל, יחד עם העולם כולו, בעקבות מגפת הקורונה והצעדים שנדרשו על מנת להתמודד איתה. לאור החשיבות שבהתאוששות שוק התעסוקה מוצע לאפשר שילובם של חרדים בעבודה, באופן מיידי שיסייע הן למשק והן לציבור החרדי שהמשבר לא פסח עליו.

כמו ההצעה שהוגשה בשנת 2018, גם ההצעה הנוכחית דורשת עמידה ביעדי גיוס, המפורטים בתוספת להצעת החוק. נתוני הבסיס לצורך קביעת היעדים, נקבעו כנתוני הגיוס בשנת הגיוס 2019 …היעדים עולים משנה לשנה, כאשר בשנים הראשונות נדרשת עליה משמעותית בשיעור המתגייסים מתוך בני המחזור הרלוונטי, ובהמשך מוצמד היעד לעלייה בשנתוני הגיוס.

בנוסף, וממועד כניסת החוק לתוקף, מוצע לאפשר שירות סדיר מקוצר למיועדים לשירות ביטחון (מלש"ב) חרדים, החל מגיל 21, באחת משתי חלופות: הכשרה ביטחונית של כשלושה חודשים או הכשרת חירום והצלה של כשלושה שבועות לצד הכשרה מקצועית. מטרת מסלולים אלה לאפשר לצעירים חרדים שהגיעו לגיל 21 וטרם ביצעו שירות – לבצע הכשרה קצרה שתאפשר הצטרפותם למערך המילואים ותסייע באפשרותם להיקלט בשוק העבודה.

בנוסף, מוצע לאפשר למלש"ב חרדים לשרת שירות לאומי-אזרחי חלף השירות הצבאי, מגיל 20, ולנשואים מגיל 19…. כמו כן, מונחת על שולחן הוועדה הצעה לתיקון חוק השירות הלאומי-אזרחי, שאף היא באה לאפשר מסלולי שירות נוספים לבני המגזר החרדי.

תאיר איפרגן, הממונה על זרוע העבודה במשרד הכלכלה: יחד עם הורדת גיל הפטור לחרדים, יועלו יעדי הממשלה לשילוב חרדים בתעסוקה ואנחנו ערוכים לכך. 26 אלף חרדים צפויים להצטרף לשוק העבודה מיידית ועוד 9000 בשנתיים לאחר מכן ויש לנו תכנית רב שנתית סדורה, שבנינו יחד עם משרד האוצר, לתת להם מענה בהכשרות, הכוון תעסוקתי ועוד.

תא"ל אמיר ודמני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כח אדם בצה"ל: צבא ההגנה לישראל הוא צבא העם ומתוקף הדבר הזה אנו פועלים לגייס את כלל האוכלוסיות המחויבות בגיוס לצה"ל. היום מתגייסים 69% מקרב הגברים חייבי הגיוס. הסיבות המרכזיות לאי גיוס: 17% מקבלים פטור תורתו אומנותו ו-8.5% מקבלים פטור מסיבות רפואיות. מקרב הנשים חייבות הגיוס מגויסות 55%. סיבת הפטור המרכזית היא פטור הצהרת דת הניתן ל-36% ועוד כ-4% המקבלות פטור מסיבות רפואיות.

בשנתיים האחרונות 2019-20, מגייסים כ-1200 חרדים בשנה על פי חוק, ויש עוד כ-500 חרדים שאנו סבורים שניתן לגייס אם יעודכנו הגדרות המוסדות החרדים מהם ניתן לגייס. בכל שנתון חרדי יש 14 אלף מסיימים, אבל הגיוס בכל שנה הוא לאו דווקא מהשנתון שלה. כבר היום בצה"ל יש מספר רחב של מסלולים המותאמים לחרדים, מסגרות מגדריות עם הקפדה על כל תנאי הפרט, ובמסגרת היערכות ליישום הצעות החוק הזו, פעלנו לגיבוש מסלולים חדשים ונוספים, בעיקר בעולמות הטכנולוגיים, הטכניים, חילוץ והצלה והעולמות הפארא-רפואיים, כדי לייצר מסגרות אטרקטיביות נוספות לשילוב החרדים.

תא"ל ודמני נשאל ע"י מספר חברי כנסת מדוע, בשם השוויון, צה"ל אינו פועל לגיוס על פי חוק של האוכלוסייה הערבית באותו אופן. תא"ל ודמני השיב: האוכלוסייה הערבית מתגייסת לצה"ל בהתנדבות. בני הלאום הערבי לא מגויסים מאז קום המדינה, כחלק ממדינות המדינה כל השנים, וזו לא החלטה של צה"ל. יחד עם זאת, אנו עושים פעולות רבות להביאם, ואכן מגיעים לא מעט – מאות ערבים בשנה – להתנדבות בצה"ל.

ח"כ משה ארבל: התכנסנו לקדם ערך חשוב, ערך השוויון, אבל זה רק למראית עין. פרופ' יגיל לוי כתב רק בסופ"ש האחרון שמודל גיוס החובה לא ישרוד הרבה זמן, כי צה"ל מקבע את האי שוויון, ומקדם, אולי מבלי משים, את הפיכתו מצבא העם לצבא מקצועי.

ח"כ יואב בן צור: כשמחוקקים חוק, עושים זאת מתוך כוונה שהחוק יבוצע. כשאתם באים עכשיו להוריד את גיל הפטור, ומעמידים אותו על 21 אבל משאירים את היעדים כמות שהם, זה ברור מראש שלא תעמדו ביעדים. בעבר היו החלטות ממשלה, עם יעדי ממשלה, שם יש שיקול דעת, אבל חוק זה עובר או לא עובר, ולא תעברו, אז למה רק לדחות את הקץ? תבטלו את החוק, שיילך לאן שזה יילך ונראה מה יהיו התוצאות.

ח"כ אורי מקלב: זה חוק שהוא גזירה על לומדי התורה הוא קו השבר בין עם ישראל לתורת ישראל, כבר סעיף המטרה הראשון משקף את זה, מעמידים את לימוד התורה במעמד נחות ופחות, זהו דבר הפוגע בציפור הנפש שלנו, אנחנו בטוחים שהתורה הוא הנשק הסודי שלנו. יש כאן פגיעה אישית בלומד התורה עד כדי הפללתו והשלכתו לכלא בעוון לימוד תורה בארץ ישראל. כור ההיתוך צריך להיות על נשמת אפינו שהיא תורת ישראל. לימוד התורה מחזק ונותן חוסן למדינת ישראל. הפגיעה בלומדי התורה היא סכנה לעם ישראל. המציאות היא שאין צורך בגיוס בני הישיבות יש עודף כוח אדם בצבא. איזה תועלת יש מלקרוע בחורים מהסטנדר מספסל הלימוד לשום צורך מעשי. סיירת החסד והנתינה קיימת בציבור החרדי, אנחנו יכולים ללמד אחרים מהו חסד.

ח"כ שלמה קרעי: ללימוד תורה יש חשיבות בהיסטוריה שלנו, ולומד התורה בישיבה לא תופס מקום של מישהו בשוק העבודה או בספסל הלימודים. לעומת זאת, אין כאן שוויון כי יש אוכלוסייה חייבת גיוס, שלא מגייסים, והם כן מתקדמים ישר בתעסוקה או בלימודים בזמן הזה. האמצעי של גיוס חובה, הכפייה לשרת, לא יפתרו את זה ורק מתוך ציונות ואמונה זה יבוא.

ח"כ יעקב אשר: אדוני היו"ר, הבעת תקווה שהחוק יעבור בהסכמה ואני אומר לך שהסכמה לא תהיה, כי שוב עושים על החרדים סיבוב. במשך כל הדיון אני מנסה לקבל תשובה רשמית מה אחוז הגיוס מכלל האוכלוסייה, לא ממי שמוגדר חייבים בגיוס, ולא בכדי לא עונים לי. זה 50% במקרה הטוב. גם אין פה דיון אמיתי על מה צרכי הצבא ביחס לגיוס החרדים, אלא רוצים לרצות את בג"ץ ולעשות סיבוב פוליטי. אם שר הביטחון עובד על תכנית אב כוללת לשירות לכולם, אז איך מביאים את הדבר הזה ורותמים את העגלה לפני הסוס? מתכנית האב גוזרים חוקים ולא הפוך. אתם כנראה באמת לא מבינים שזו האמונה שלנו, ואי אפשר לגייס בכפייה ציבור נגד אמונתו.

ח"כ יום טוב כלפון: מצוות תלמוד תורה אינה דוחה את מצוות הגיוס לצבא, כדי להציל את ישראל מיד צריהם, כותב הרב אליעזר מלמד בפניני הלכה. זה הבסיס שלצערי חלק מחברי חובשי הכיפה פה שכחו. אני עצמי שירתי במסגרת מותאמת לציבור דתי וחרדי, גדוד נצח יהודה. היו לאחרונה קריאות לפרק את הגדוד, אבל אי אפשר לטעון שיש צורך לגייס את החרדים, ולקרוא לפרק את המסגרות שלהם. לחברי החרדים חשש מוצדק, מפני חינוך מחדש, אך זו לא מטרת הצבא. מי שגדל בבית חרדי יתגייס לצה"ל, יישאר חרדי בצה"ל וישתחרר עדיין חרדי.

ח"כ משה טור פז: למקרא הצעת החוק, לא הייתי מתפלא אם ח"כים חרדים היו חתומים על נוסח ההצעה. נקבעות פה מכסות שיגיעו אולי ל-22% מגויסים משנתון בעוד עשור, ואם ניקח בחשבון עוד 10% בשירות לאומי אזרחי, זה עדיין פחות משליש מהשנתון. החוק יגדיל את המחויבות של צה"ל לשלב חרדים במקומות שחסרים ואולי לא יהיה פה שוויון בנטל, כנראה שלא יהיה, אבל תהיה פה התקדמות.

ד"ר עידית שפרן גיטלמן, המכון הישראלי לדמוקרטיה: גם אם לצה"ל יש עודף כח אדם, ההשלכה של זה לא יכולה להיות שירות חובה למגזר אחד ופטור גורף לאוכלוסייה אחרת. זה בסדר להגיד שהצבא מחויב לשמור על זהותם של המתגייסים אליו, וזה בסדר להגיד שמי שהצבא לא יכול לשמור על זהותו ניתן לפטור אותו, אבל אז זה פותח את הדיון אם יש עוד טעמים מכונני זהות שנפגעים מעצם הגיוס ויש לאפשר להם פטור. בסקרים שאנו עושים, לראשונה, אחוז הציבור שתומך בביטול צבא העם ומעבר לצבא מקצועי עולה על התומכים בהשראות במודל צבא העם, כאשר הפער בין לשון חוק גיוס חובה לבין המציאות, הוא נימוק מרכזי לכך.

ח"כ צבי האוזר: לצד הדיון המשפטי החברתי והפילוסופי בפרק המבוא, כן מחויבים לגעת בפרק הליבה הביטחוני צבאי. ב-75 השנים האחרונות ישראל התמודדה עם אויב דובר ערבית אך ב-25 השנים הבאות האויב ידבר פרסית, וזה יצריך כלים, תקציבים והיקפי כח אדם אחרים ממה שהיינו רגילים וערוכים לו עד כה. לא תהיה ברירה וצריך להתחיל לתרגל את הרעיון שגם החרדים וגם הערבים הם חלק מהעוגה שתצטרך להתמודד ברבע המאה הבא עם האתגרים האחרים לגמרי שיהיו בפני מדינת ישראל.

יו"ר הוועדה, ח"כ רם בן ברק, סיכם: היה חשוב לי לשמוע את תפיסת העולם של כולם כאן, ואכן שמענו תפיסות שונות ומגוונות, בטרם נצלול ונתעמק בסעיפי החוק בדיונים הבאים.