"זה מחדל של המדינה": אמא של מושי מספרת על הקשיים בחקירה

למעלה מ-83 ימים חלפו מאז היעדרותו של הנער בן ה-16, אברהם משה קלינרמן, אשר נראה בפעם האחרונה בתאריך כ"ב אדר ב' תשפ"ב (25.3.2022) באזור ציון הרשב"י במירון, ומאז נעלמו עקבותיו.

כלבני יכ"ל פועלים במאמצים כבירים, תוך הפעלת כלבי הרחה מיוחדים, יחד עם אמצעים נוספים; כיסוי תאי שטח רחבים, תוך מתן דגש על עומק השטח והסבך – מערות, נחלים, קברי צדיקים, בורות ועוד.

הבוקר (שישי), כמו בכל שלושת החודשים האחרונים, חברי היחידה המשיכו בחיפושים בגזרת מירון.

כל היודע דבר על מקום הימצאו או פרט כלשהו העשוי לסייע באיתורו, מתבקש ליצור קשר עם מוקד יכ"ל: 0544876709.

גיטה קליינרמן, אמו, זעמה על התנהלות המדינה לנוכח היעלמות בנה. בשיחה עם ג'ודי שלום ניר מוזס סיפרה על התחושות הקשות שאופפות אותה ואת בני המשפחה, ועל הסיוע אותו הם זוכים לקבל.

"זה מחדל של המדינה. אין לי מילים. 83 יום אנחנו בסיוט מתמשך. אנחנו לבד במערכה. אולי בגלל שהוא בחור חרדי, לא קיבלתי שיחת טלפון משום גורם מדיני ובכירים. מה־25 במרץ אין לנו אות חיים ממנו. הוא ילד אחראי ובוגר והיה עם חברים במירון, אני לא מבינה מה קרה", הודתה האם השבורה.

בהמשך סיפרה על התחושות הקשות, ועל הכתף הקרה שהיא מקבלת, לטענתה, מרשויות החוק. "אנשים מתקשרים למשטרה וטוענים שהם רואים אותו, אבל מי שענה להם לטלפון אומר 'אנחנו לא מכירים את הסיפור בכלל'. הם לא מסונכרנים במשטרה, ואני לא יכולה לשבת רגועה. אין מישהו שמרכז את הפניות, ויש שם בלגן ובלבול. דיברנו עם המשטרה, והם אומרים שכולם יודעים. אני מבקשת מהתקשורת שתלחץ על מי שקשור לזה, אנחנו לבד, אנחנו בסיוטים".

"חייבים להפעיל את הכל בכדי להשיב אותו מהר הביתה"

אנשים רבים מגיבים לסיפור שמסתובב ברשתות החברתיות כבר חודשים, והאם הבוכייה סיפרה על תרומות רבות שהם מקבלים. "הגיע אדם שראה את הסרטון שלנו ובכה. הוא אמר שהוא לא מסתפק בלבכות ורוצה להרגיש שהוא עושה משהו. לכן, הוא אמר שהוא יתרום חמישים אלף שקלים למי שייתן מידע קונקרטי שיחזיר את מוישי הביתה. אגב, הוא לא היחיד. יש עוד איש בארצות הברית שאמר שהוא יתרום עשרת אלפים דולר למען המטרה הזו. במצב כזה כשמדובר בחשש לחיי אדם חייבים להפעיל את הכל בכדי להשיב אותו מהר הביתה".

"בלילות הכרית שלי רטובה לגמרי, מהדמעות"

האם סיפרה על תחושת חוסר האונים שהיא מצויה בה במהלך היום, וגם בלילות שהפכו לבנים. לדבריה, "בלילות הכרית שלי רטובה לגמרי מדמעות. אם לא היו פה כל האנשים שהרימו שלטי חוצות ועזרו לנו אני לא יודעת מה הייתי עושה. לא חשבתי שאני בכזו מדינה שאף אחד לא יודע מה קורה עם השני. אני לא יכולה לעבוד ואני לא יכולה לתפקד".

יכול להיות שהוא לא רוצה שימצאו אותו?

"ממש לא! כל מי שמכיר את מוישי שלי, כל מי שפגש אותו ויודע במי מדובר, יכול להגיש שהוא ילד ממיס לבבות. זה ילד אהוב וחביב, ילד רוחני שאוהב את כולם. זה לא מתאים לסיפור הזה. לכי תדעי אם זה לא על רקע לאומני, אם הוא לא נחטף. מישהו יכול להוכיח לי שלא? זו פשוט קטסטרופה. אנחנו מנסים לגייס את כל הכוחות שיש לנו, כי בבית יש לנו עוד שבעה ילדים חוץ ממנו שצריכים הורים חזקים ומגיע להם הורים חזקים. שוב תודה לכל מי שתומך, ותורם לנו, בבקשה תמשיכו לשתף כי בזכותכם הוא יחזור הביתה".