"הציבור החרדי מפנים שאם אנו לא נפעל לשמירת התורה במישור הציבורי, הרי שבג"ץ ילך ויכפה עלינו את הליכותיו אף במישור הפרטי". את הדברים האלה אומר הרב יהודה אפשטיין, תלמיד חכם חרדי שמאמין כי מדינת ישראל חייבת להתנהל על פי דרכה של תורה.
הרב אפשטיין העומד בראש הארגון החרדי "קדושת ציון" ישתתף בכנס ייחודי המאגד גורמים מהציונות הדתית ומהציבור החרדי כדי לדון על הטמעת ההלכה היהודית במערכות מדינת ישראל. הוא ידבר בכנס על כך שקיום משפט התורה במדינה הוא חלום כל הדורות.
לקראת הכנס ערכנו ראיון עם הרב אפשטיין כדי לעמוד יותר על עמדותיו בסוגיה.
מדוע אמור להיות קשר בין מדינת ישראל לבין הלכה ותורה? למדינה יש מערכות אזרחיות ולתורה ולהלכה יש את בתי המדרש והקהילות של שומרי תורה ומצוות?
תורת ישראל מדריכה את האיש היהודי הן במישור החיים הפרטי, והן במישור החיים הציבורי. התורה – שהיא חיינו ואורך ימינו – מדברת על "שופטים ושוטרים" אשר תפקידם הוא לשמור כי כל עם ישראל ישמרו את מצוות התורה. לחלק בין בתי המדרש לבין המערכות האזרחיות זו טעות איומה שמנתקת את התורה מהחיים, כאילו ח"ו יש שתי רשויות – רשות דתית ורשות חילונית. אין לך חרוף וגידוף גדול מזה. בשעתו היו אלו הרפורמים והמשכילים שאמרו "היה יהודי בביתך ואדם בצאתך". לא יתכן, שאנשים הקרויים 'חרדים' יגידו בדיוק את אותו הדבר.
מה האזרח החרדי ירוויח מכך שמדינת ישראל תפעל בדברים מסויימים כפי שמצווה ההלכה היהודית? היכן זה יפגוש אותו בחיי היום-יום?
'האזרח החרדי' אינו מנותק מהאומה! הוא חלק ממנה, ובתור שכזה הוא חייב לשאוף לכינון ממלכת התורה. מלבד זאת, שער בנפשך – כאשר יהודי נוטל לולב בסוכות ואוכל מצה בפסח, האם הוא שואל את עצמו – מה אני ארויח מזה?
אנו מקיימים את מצוות התורה משום שה' ציווה אותן. מלבד זאת אין כל ספק, שהחיים בארצנו יהיו מוצלחים יותר לאין ערוך מכל הבחינות כאשר הכל יתנהל ע"פ תורה, שהרי דרכיה דרכי נועם, ובכך תתקיים הברית שלנו עם בורא עולם בצורה המתוקנת ביותר.
האם בתקופה האחרונה אתה מזהה התעניינות בציבור החרדי בהטמעת ערכים והלכות בדין המדינה?
ללא ספק, הציבור החרדי מפנים ככל שהולך הזמן, שאם אנו לא נפעל לשמירת התורה במישור הציבורי, הרי שהציבור החילוני – בהנהגת בג"ץ – ילך ויכפה עלינו את הליכותיו אף במישור הפרטי.
כשהיהודים לא רצו לעלות ארצה, הקב"ה שלח לנו צרות באירופה כדי לשכנע אותנו לעלות. אם לא נתעורר לבד לדרוש את שלטון התורה, יש לקב"ה מספיק דרכים לעורר אותנו לכך.
כיצד נכון לשבור את הניכור הטבעי שיש במגזר החרדי להטמעת ההלכה במערכות המדינה?
הניכור המדובר נמצא בעיקר בקרב אנשים שהתורה אינה חשובה להם כ"כ, או בקרב אנשים שחושבים שגדולי ישראל לא רצו שיהיה כאן שלטון תורני. כל שנצרך הוא ללמד את הציבור כמה היה הדבר חשוב לגדולי ישראל בכל הדורות. מלבד זאת, ככל שילמדו את התורה בצורה של עם, של אומה על אדמתה, ככל שיבינו שהתורה ניתנה לאומה ולא ליחידים – כך ישבר אותו ניכור ששאלת עליו.
האם יש גדולי ישראל שנדרשו לעניין? מה דעתם?
מרן הגאון רבי איסר זלמן מלצר כתב מכתב בשנת תרצ"ז, בו הוא מבקש מהרב כץ מפתח תקוה לעשות הכל כדי לדאוג שיהיה במדינה שעתידה לקום שלטון ע"פ תורה. מכתבים דומים כתב הגרח"ע גרודז'ינסקי למהרי"ץ דושינסקי ולרב הרצוג. וזה היה ברור אצל כלל הציבור החרדי, כי אנו דורשים שבמדינה החדשה יהיה שלטון ע"פ תורה.
מה המהלך הקריטי ביותר שלדעתך יש לקדם בתחום הזה?
כשלב ראשון, עלינו להגביר את המודעות בקרב הציבור החרדי לכך שהתורה דורשת להתאים כמה שיותר את חוקי המדינה לחוקי התורה.
כשלב שני, צריך שיהיה ברור לחילונים שהסטאטוס קוו איננו מצב מובן מאליו. הם צריכים להבין, שכל זכות קיומו של עם ישראל הוא מכח התורה, ושילדיהם היו מתבוללים כבר מזמן אילולא שומרי התורה שדואגים למעט הצביון היהודי שיש היום. לכן עלינו לומר בקול ברור, כי במוקדם או במאוחר המדינה תתנהל כאן על-פי תורת ה', ושזוהי הטובה השלמה לכולם. כפי שהיום רבים מהחילונים מבינים שאין ליהודי מה לחפש בחו"ל, על אף שבעבר השלו את עצמם שיצליחו להשתלב בעמים, כך יבינו שאין ליהודי מה לחפש בתרבות הזרה ובמשפטי הגויים.
הכנס היום (ראשון) בבית הארחה בית וגן בירושלים ויפתח בשעה 17:00
תגובות