בכנסת נערך היום (רביעי) טקס ההשבעה של יצחק הרצוג לכהונתו כנשיא מדינת ישראל ה-11. במעמד השתתפו: נשיא המדינה, ראש הממשלה, וכל חברי הכנסת.
נשיא המדינה הנבחר, יצחק הרצוג, ורעייתו, נכנסו בצהרים לרחבת הכנסת, בליווי חמישה פרשים ושבעה אופנוענים של משטרת ישראל יו"ר הכנסת ח"כ מיקי לוי ורעייתו, בליווי מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ, מנכ"ל הכנסת גיל סגל, קצין הכנסת ניצב יוסי גריף וראש אגף טקסים ואירועים ליאת שמעוני קוניצקי, קיבלו את פני הנשיא הנבחר יצחק הרצוג ורעייתו ברחבת הכנסת
הפמליות התקדמו על השטיח האדום דרך משמר כבוד של משמר הכנסת, ולאחר מכן משני צדי השטיח האדום נופפו בדגלים והריעו קבוצות בני נוער, אשר בחר הרצוג לשתף באירועי ההשבעה: חברי פרויקט "פותחים עתיד" של הסוכנות היהודית, שמטרתו לסייע לילדים בפיתוח דימוי עצמי חיובי להגיע להישגים בלימודים ולנהל חיים עצמאיים כבוגרים, וכן ילדות וילדים שעלו זה לא מכבר לישראל מכל רחבי תבל.
משמרי הכבוד של משמר הכנסת ושל צה"ל דיגלו את נשקם ותרועות חצוצרה נשמעו, ובתום התרועות 45 נגני תזמורת צה"ל ניגנו את ההמנון הלאומי "התקווה".
הנשיא הנבחר יצחק הרצוג, בליווי יו"ר הכנסת ח"כ מיקי לוי, סקר את משמר הכבוד, כאשר ברקע מנגנת תזמורת צה"ל, ובסיום הסקירה הושמעו שלוש תרועות כבוד לנשיא הנבחר
לאחר מכן, הנשיא הנבחר, בליווי מזכירו הצבאי, תת-אלוף עלא אבו רוקן, הניח את זר מדינת ישראל לרגלי הגלעד לזכר מערכות ישראל שברחבת הכנסת ואחריו הניח יו"ר הכנסת, מלווה בקצין הכנסת, ניצב יוסי גריף, את זר הכנסת לרגלי הגלעד
צילום: דוברות הכנסת, יוסלה ברגמן
הרצוג עטה כיפה על ראשו, ופתח בנאומו בתפילת הנכנס אל בית המדרש:
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבֹתֵינוּ, שֶׁלֹּא יֶאֱרַע דְּבַר תַּקָּלָה עַל יָדִי, וְלֹא אֶכָּשֵׁל בִּדְבַר הֲלָכָה, וְיִשְׂמְחוּ בִי חֲבֵרַי, שֶׁלֹּא אֹמַר עַל טָמֵא טָהוֹר וְלֹא עַל טָהוֹר טָמֵא, וְלֹא עַל מֻתָּר אָסוּר וְלֹא עַל אָסוּר מֻתָּר, וְלֹא יִכָּשְׁלוּ חֲבֵרַי בִּדְבַר הֲלָכָה וְאֶשְׂמַח בָּהֶם. כִּי יְיָ יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה. גַּל עֵינַי וְאַבִּיטָה נִפְלָאֹת מִתּוֹרָתֶךָ.
הנשיא הנכנס יצחק בוז'י הרצוג הצהיר אמונים במליאת הכנסת ולאחר מכן נשא דברים. בפתח דבריו פנה הרצוג לנשיר היוצר ריבלין ואמר: "רובי, ידעת להדביק באהבתך את נפלאות הארץ הזו, את בניה ובנותיה; ייצגת בכבוד רב את מדינתנו במשפחת העמים, כולל בחודש האחרון לכהונתך. זיהית בכאב את קווי השבר בחברה הישראלית; הצבת מראה בפנינו, גם אם מראותיה לא תמיד נעמו לכולנו."
הנשיא הרצוג התייחס לקיטוב בחברה הישראלית ולאתגרים הניצבים בפניה ואמר: "נשיא של כולם. בימים כתיקונם, זו משימה הנשמעת כמעט כנאיבית. אך הימים האלה, לצערי, אינם ימים כתיקונם. אלה הם ימים בהם הממלכתיות ניגפת בפני הקיטוב. ימים בהם האתוס המלכד והערכים המשותפים שבריריים יותר מתמיד. ימים לא פשוטים, המגיעים לאחר שנתיים וחצי של מערכות בחירות סוערות שרדפו זו את זו, משבר פוליטי שלא היה כמותו במדינת ישראל. משבר, שההיסטוריה של העת המודרנית מלמדת אותנו, שהצליח בעבר להחריב אומות ותיקות ומבוססות הרבה יותר ממדינת ישראל הצעירה, רק בת 73.
המחיר הכבד מכולם הוא הכרסום בחוסן הלאומי שלנו: כשכל קבוצה חשה מאוימת, כשכל אחד מתכנס בעמדותיו ובהשקפותיו – ובטוח שהצדק רק איתו, הניכור מעמיק מיום ליום. ניכור בין אנשים ובין קבוצות, שעלול חלילה להידרדר לכדי ניכור בין אזרחים למדינתם.
מילים כמו: דמוקרטיה, ממלכתיות, סדר חברתי, מערכת משפט ואכיפת-חוק עצמאיות ובלתי-תלויות, אתוס ומורשת – הן מילים גדולות, מופשטות. אין להן צורה או צבע. הן מורכבות מכדי להתכנס לסיסמה קצרת מילים. אך הן הבסיס האיתן שמחזיק אותנו יחד, למרות כל אי-ההסכמות שבינינו. זהו מרחב של הסכמה שבלעדיו – אין קבוצה אנושית שיכולה לחיות יחד. ואנחנו חייבים לחיות כאן יחד. זו איננה גזירת גורל – זוהי שותפות גורל."
הנשיא הרצוג סיפר כי בכוונתו לצאת למסע בין קווי השסע בחברה הישראלית: "מכאן אצא אל משכן נשיאי ישראל, וממנו אל מסע בין קווי השסע והשבר של החברה הישראלית. מסע שמטרתו למצוא את המאחד בתוך ההבדלים, את המאחה בין הקרעים, מסע המיועד למצוא-מחדש אותנו. אצא אל הדרך הזו במטרה לפגוש את הכאב, להישיר אליו מבט, להטות אוזן ולב – לקושי ולחששות, גם בנקודות הנפיצות ביותר.
הפצעים שנפערו בחברה שלנו – לאורכה ולרוחבה – עודם שותתי דם. הבעיות המבניות והחברתיות שהופכות קבוצות שלמות למוחלשות – מנציחות את הקושי. עלינו להכיר בכך שישנם רבים בינינו, רבים מדי, שהיום-יום שלהם איננו פשוט ואיננו הוגן. רבים שאינם זוכים לסיכוי אמיתי, רבים ששוויון הזדמנויות הוא מונח הרחוק שנות אור ממציאות-חייהם. להתעלם מכך לא יקדם אותנו לשום מקום. "
הנשיא הרצוג התייחס למיעוטים בחברה הישראלית ואמר: "כמדינה יהודית ודמוקרטית, עלינו לעשות הכל למען השתלבותם של המיעוטים החיים בתוכנו. כאן, בארץ בה צעדו אבותינו אברהם, יצחק ויעקב. כאן, בארץ בה צעד גם ישמעאל. עלינו לעשות הכל – כדי למלא את חובתנו לאפשר לתקרות זכוכית להתנפץ. למגר, בכל הכוח, כל תופעה חמורה, כמו האלימות הנוראה והרצחנית הפוקדת את היישובים הערביים. לצמצם את הפערים ולהרחיב את ההוגנות ביחס, מצד מוסדות וגורמי השלטון."
הנשיא הנכנס פנה לשרים ולחברי הכנסת ואמר: "בימים האלה, כל מנהיג ציבור חייב לנהוג באחריות, להיות קול ממתן ומרגיע, להקפיד ולהיזהר בדבריו. להבטיח את חופש הביטוי – ולמנוע, בכל מחיר, את חופש השיסוי."
הנשיא הרצוג הוסיף: "עלינו להפסיק לראות בהבדלים ביננו מכשלה, הם בעצם מקור כוחנו. בזכותם העוצמה הישראלית נגלית במלוא עזה. הרי לא היינו מי שאנחנו – ללא המגוון האנושי והרעיוני העצום שהתקבץ כאן. פסיפס בו שזורות יחד המשפחתיות הישראלית, התושייה והאופטימיות. עקרונות הצדק, הסולידריות, החמלה והערבות ההדדית, שהם מרכיביה של חברת מופת.
תגובות