"אני מתפקדת רק בלחץ": יפית אטיאס בראיון

יפית אטיאס, אמא ל-4 ילדים מדהימים, עובדת בעסק של אבא שלה – אולי אתם מכירים אותו, רמי לוי – מגיל 14. היא בעלת תואר ראשון ושני במנהל עסקים ותואר ראשון במשפטים.

כיום יפית – חוזרת בתשובה -עובדת כסמנכ"לית השיווק ברמי לוי שיווק השיקמה. מבחינתה לעבוד בעסק עם אבא, "זו שליחות שהאני לא מוותרת עליה". היא אומרת כי היא נהנית מעשייה יומיומית, "לעזור לאבא ולעזור לאוכלוסייה" ולהשפיע מהמקום שהיא נמצאת, נותן לה מוטיבציה והיא לא מוותרת על זה. היא עובדת קשה ולוקחת את העבודה הזו בשתי ידיה ומנסה להניף אותה הכי חזק והכי רחוק שאפשר.

איך זה לעבוד בעסק משפחתי? יש פריווליגיה? בכל אופן, את "הבת של"…

"את העסק הזה אני נושמת מגיל מאוד צעיר. כל דבר שנעשה בחברה אני יודעת עליו. לא, ממש אין הנחות בגלל שאני הבת של. ההיפך, יש עלי יותר עול ואחריות, אני יותר במקום של למנף את העסק הלאה, ויש הרבה עבודה ועשייה תמיד.

"לי זה מחמיא לעבוד בעסק של אבא שלי. לפעמים זה מחייב שתוכיחי את עצמך יותר מאחרים, ואני אכן עובדת קשה. עד לפני כמה שנים הייתי בשלב ההוכחות. היום אני בטוחה במקומי ובעשייה שלי ועסוקה בלעבוד נטו, ועדיין חשוב לי להוות דוגמא לעובדים שלנו".

יש לך אפשרות לא לעבוד, לשבת בבית ולגדל את הילדים. אז מה מניע אותך?

"לא מניע כלכלי. יכולתי להרשות לעצמי לא לעבוד בכלל, או להוריד את הקצב, או להחליט שאם יהיה לי איקס כסף בבנק אפרוש מהעבודה. אבל אני בנאדם של אתגרים ויזמות ואני מתפקדת רק בלחץ. בתקופה רגועה, כשאני פחות בעשייה, אני מתמוטטת מעייפות.

"אני חייבת לעבוד ושלא יהיה לי זמן לנשום. אם אין לי לחץ, אני מתחילה לאבד את זה. אני משתדלת להגיע כל יום הביתה עד חמש, ובשעה שמונה מתחילה שוב לעבוד מהבית. הילדים שלי יודעים שאמא עובדת. כמו שאני גדלתי במשפחה שבה עובדים קשה ולמדתי להכיל את זה, גם הילדים שלי יודעים שאבא ואמא עובדים. כשהם לא איתי, הם בידיים טובות, עם הסבתות שלהם או עם כוכי, המטפלת המקסימה, ואני שקטה.

"אני לא מרגישה שילדים שאמא שלהם לא עובדת או חוזרת הביתה בשתיים, מקבלים משהו שהילדים שלי לא", היא אומרת בהחלטיות. "אני באמת חושבת שאפשר לעשות הכול. אם את דתייה, אם חילונית, אם צעירה, אז מה. כשפשוט מתחילים ועושים, מגלים בפנים המון כוחות".

חזרת בתשובה ואת מנהלת בית דתי-חרדי. איך זה מתנהל ביום יום מול המשפחה?

"אני מנהלת בית כשר למהדרין. הילדים שלי יותר חרדים ממני, אני תמיד בשלבים של עבודה וחיזוק, כי אצלי זה לא אורח חיים רגיל כמו שילד נולד לבית חרדי. תמיד הייתה לי אהבה לה', זה היה בפנים תמיד. אחרי כל אחת מהלידות שלי, קיבלתי על עצמי משהו, כי לידה בעיניי זה נס בלתי נתפס. אחרי הלידה הראשונה לקחתי על עצמי צניעות, אחרי השנייה כיסוי ראש, ואחרי השלישית יותר תפילות. וברוך ה', אני בתשובה יומיומית".

ספרי לנו על העסק שלך ושל לינור אברג'ל, שהחתה בשבוע שעבר את טקס המשואות. איך הגעת לעיצוב וסטיילינג לנשים, מאיזה צורך?

"הכרנו אחת את השנייה על במה בהצגות לחנוכה. זה משהו שעשיתי פעם ראשונה בחיי, לשחק. בנסיעה משותפת לאומן החלטנו שאנחנו צריכות מותג אופנה שמתאים לנשים כמונו ולא לחפש כל היום בגדים כדי לשמור על הצניעות, שהיא חשובה לנו מאוד. אני יכולה לספר לך שלפני כן הייתי אבודה. מצאתי מקסימום ארבע שמלות בשנה. ותמיד היה צריך לעשות שינויים. יש דברים דודתיים וקונסרבטיבים, אבל לא צריך להתחבא. אני כמעט ולא מכירה אישה שלא צריכה לתפור לעצמה בגד, או להוסיף אורך או שרוול. ולכן החלטנו במשותף ליצור אופנה שייקית עכשווית שתיתן מענה לנשים אופנתיות כמונו. וכך נוצר מותג האופנה שלנו".

מה דעתך על סיפור השביס של לינור אברג'ל בטקס העצמאות, שהפך ל"סערה" בכוס תה?

"כמו שלינור התלבשה לטקס המשואות, זה משהו שכל אישה יכולה ללבוש, ולדעתי זה גם מה שצרב למי שצרב ועורר את כל המהומה מסביב. יש אנשים שלא הצליחו להתמודד עם היציאה של לינור מהשבלונה שבתוכה רגילים לראות אישה דתייה. נכון, נשים דתיות רוצות להתלבש צנוע ומכובד, אבל מי החליט שצנוע ומכובד זה אומר לוותר על הסטייל?

"אז לינור לא ויתרה על הסטייל, והלכה כמו שהיא מרגישה, עם המטפחת על הראש, וזה בעיניי רק מעצים את איך שהיא נראית ומוסיף ללוק שלה. תראי איזה יופי. השיער האסוף במטפחת חשף את תווי הפנים היפים שלה.

"נשים מכל המגזרים נפגעו מצורת דיבור הבוטה של אותו שופט בדימוס שאמר מה שאמר. לינור העבירה את הטקס הזה בצורה מדהימה, כאישה חזקה ועוצמתית. מהמקום של מי שהיא, היא הראתה לנו את מה זה אישה יהודית שיודעת לעשות הכל ולהישאר בצניעות שלה לפי ערכי התורה. קידוש ה', במילה אחת".

יפית, תני טיפ לנשים שמנהלות קריירה ומשפחה.

"אישה מבחינתי היא סוג של כח שמניע את כל הסביבה שלה, מהעבודה או מהבית, וכשאישה יודעת מה היא רוצה לעשות והיא הולכת עם ההחלטה שלה עד הסוף, זה אישה עם מודל. לעבוד בבית זה יותר קשה מלעבוד בחוץ.

"אישה שהיא שלמה עם מה שהיא עושה, לא צריכה שיהיה לה מצפון. אם אישה היא שאפתנית בחוץ אז היא מודל לילדים שלה, באותה הנשימה של העשייה שלה. אני חושבת שלא צריך שיהיה לך מצפון עם את עושה מה שאת אוהבת. כי רק כך את מודל לחיקוי עבור המשפחה שלך. בכל בחירה שאת עושה".

ולסיום, מה לא יודעים עלייך?

"שאני חולת נקיון, ולכן אני מחזיקה מנקה קבוע בבית. קשה לי עם כוס בכיור. אני יכולה להתמודד עם בעיות של מליונים ולחץ כספי שצריך לפתור הרגע, אבל אני לא יכולה להתמודד עם נקיון. למזלי יש מי שעוזר לי, כדי להרגיע את הנפש כשאני נכנסת הביתה".