כיצד ייראו יחסי החרדים ומדינת ישראל בעוד עשור שנים?

עיתונאים, אישי ציבור ומובילי דעה מנסים להשיב: האם גם בעוד עשר שנים נתעסק עם חוקי הגיור והגיוס? והאם השפעת המנהיגות החרדית תפתח או שהמצב ייוותר על כנו? • מיוחד

חוק הגיוס? גיור? כותל רפורמי? האם גם עוד 10 שנים נמשיך ונעסוק בדיוק באותם נושאים?

לרגל יום העצמאות ה-71 המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום שלטון המנדט הבריטי ומאורעות השואה שהביאה להקמת המדינה, 'אקטואליק' יצא לבדוק כיצד ייראו יחסי המדינה והחרדים בעוד כ-10-20 שנה.

ביום שישי, ה' באייר תש"ח (14 במאי 1948), בשעה 16:00, כ-8 שעות לפני סיום המנדט הבריטי בהתאם להחלטת החלוקה של עצרת האו"ם בכ"ט בנובמבר1947, הכריז ראש הממשלה דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל ונחתמה מגילת העצמאות.

ההכרזה הוקדמה לצהרי יום ו', מספר שעות קודם לפקיעתו הרשמית של המנדט (15 במאי בשעה 00:00) בשל כניסת השבת והרצון להימנע מחילול שבת. התאריך העברי גרר בהמשך וויכוחים רבים לגבי קיום חגיגות העצמאות בשישי עד שהועבר לחמישי. זה היה ב-1948.

 

***

 

קפיצה קטנה לבחירות יוני 2035. דריכות רבה שוררת במטות המפלגות החרדיות לקראת תוצאות המדגמים (מינה, נקל לנחש, כבר לא מוזמנת לאולפנים). חברי הכנסת החדשים של יהדות התורה, דוברים צעירים בעבר, שלימים התמקמו על כורסאות העור של מליאת הכנסת – כוססים ציפורניים לקראת פרסום התוצאות.

מערכת בחירות משמימה שכמותה עוד לא הייתה הובילה לתרדמה ברחוב החרדי, וכל זה בשילוב ההנהגה החרדית החדשה המשוסעת והמפולגת. תוהו ובוהו. פלגים בבני ברק התפלגו לחמשה מחנות, ואילו "הפלג" – לשלושה מחנות: הקיצוניים, השפויים, והתומכים ביהדות התורה, ואילו אגודת ישראל איבדה לחלוטין את זהותה לאחר ש-2 יומנים חרדים נפתחו והתחרו עם 'המודיע' שהפך כמו בניין הערוץ הראשון ברוממה לשלד מהלך עם אלף מנויים, בעיקר בנים לקשישים ששרדו את מאורעות השואה.

אנשי המספרים דווקא היו אופטימיים. מספר החרדים במדינה זינק לכמיליון וחצי בני אדם בספר הבוחרים, בשל הגידול הטבעי המבורך שנתן את אותותיו. נכון, גם הציבור החילוני גדל, אך הבחירות פחות עניינו אותו ואחוזי ההצבעה הנמוכים אפיינו את מערכת הבחירות.

בשל הפתיחות שחלה בחברה החרדית במפלגות החרדיות היה חשש רב מתוצאות הבחירות, והיו לכך סיבות נוספות: ההנהגה החרדית החדשה לא הצליחה לתת את הטון, כאשר לא מעט חרדים התגייסו ליחידות קרביות ונטמעו בשוק העבודה הישראלי. מנגד, לחילונים לא היה סיבה ממשית לנהור לקלפיות ולהתלונן על החרדים שהחלו להשתלב בחברה החרדית: למרות שהכוללים היו גדושים במאות אלפי אברכים, רבבות חרדים כבר שירתו בצבא, שילמו מסים, ובכך סתמו את הגולל על טענות הסרק שנשמעו אי-שם בשנות ה-2000.

בשעה 21:40 במוצאי הבחירות החלו ההדלפות ברשתות החברתיות על גידול מטורף בכוחה של מפלגת יהדות התורה וש"ס המאוחדת. בתחילה רצו מספרים שעמדו סביב ה- 29 מנדטים והיממו את הרחוב החרדי שהיה כמרקחה, בשעה 10 הכריז עמית סגל, זקן הפרשנים, על 'מהפך'. חצי מיליון חרדים וחרדיות יצאו לחגוג במזרקות ליד איצקוביץ. החרדים והדתיים הפכו לרוב במדינה.

בתום ספירת קולות החיילים שהגדילו את כוחה של המפלגה החרדית התברר כי המפלגה המאוחדת – ש"ס ויהדות התורה – זכתה ל-37 מנדטים, גם הפעם הסוקרים נפלו בפח לאחר שלא זיהו את צמיחתה של המפלגה החרדית המאוחדת, שיחד עם המפלגות הדתיות והליכוד הרכיבו קואליציה לתפארת מדינת ישראל. עיתוני הבוקר נצבעו בשחור לבן, "מדינת הלכה!" נכתב בכותרת הראשית של 'ידיעות היום' (השילוב שנותר מידיעות אחרונות וישראל היום), ואילו "ציונות היום", שופרו של ראש הממשלה יאיר נתניהו, בחר בכותרת ציונית: 'מות השמאל'.

 

***

 

תרחיש מופקע? אמיתי? דמיוני? ובכן, ביקשנו ממספר אישי ציבור ועיתונאים חרדים, לנסות ולנחש כיצד ייראו יחסי המדינה והחרדים בעוד כעשור שנים ויותר.

דב הלברטל, עו"ד ופובליציסט, מעריך כי הכוח הפוטנציאלי של החרדים יגדל. "קשה לצפות את תעודת ההצבעה של הציבור החרדי, כרגע, כשאנו נאבקים על תקציבים. אבל אז נהיה גדולים ונחליט למי לשחרר תקציבים ולמי לא. אבל אין ספק שהציבור החרדי יגדל בהמוניו".

מה יהיה אם החרדים ישלטו במדינה?

"אם החילונים קמים מחר בבוקר ועוזבים, בקושי יישאר חרדי אחד בחיים. וגם אותו אחד שיישאר, יהיה חוטב עצים ושואב מים של הפלסטינים. גם הם לא יוכלו להעסיק אותו בהפעלת המערכת הממוחשבים המתפקדת את הרמזורים, כי אין חרדי שיודע להפעיל אותה.

"כי אם החרדים היו יודעים להטיס מטוסי אל על, הם לא היו חרדים. אם היו רופאים שיודעים לטפל בחולים. אז הם לא היו חרדים. זה או חרדיות, או אקדמיה. או חרדיות או בעלי תואר ראשון, שני ושלישי. אין שילוב ביניהם".

דב הלברטל. צילום: שלומי כהן

העיתונאי ישראל כהן, פרשן ב'קול ברמה' ופאנליסט בתוכניות אירוח, דווקא סבור אחרת מהלברטל. מצד אחד הוא אופטימי אבל גם מוסיף פסימיות זהירה: "לדעתי, בעוד 10 שנים, רוב החרדים יצביעו למפלגות החרדיות, והשוליים הללו שיצביעו למפלגות הכלליות יישארו קטנים. המפלגות החרדיות היו חזקות ויישארו חזקות, כי הציבור נוהה אחרי גדולי ישראל. לחרדים יש דרישות של "תנו לי יבנה וחכמיה" – לדאוג לאינטרסים חרדים, ודווקא בזה ישתלבו במדינה. הכותל יישאר אורתודקסי, ויהיה צביון של שבת – ולכן עדיין יהיה קיטוב בין החרדים לחילונים".

ישראל כהן

 

ההשפעה של המנהיגות החרדית תפחת

 

אלי אדלר, מרצה ומפיק סדנאות וימי עיון על החברה החרדית טוען לצד זאת כי "נכון שיש היום ירידה בגידול הטבעי, אולם הציבור החרדי הוא ציבור שגדל באחוזים ניכרים, ואף יגדל. יכול להיות שיש כאלו ישתלבו בחיי המדינה, אך לא יהיו ציוניים. חלק מהחרדים ישרתו בצבא וישתלבו במדינה, הצרכים גדלים ואנשים רוצים להתפרנס בכבוד. בעוד כ- 20 שנה ההשפעה של המנהיגות החרדית תפחת, היא תהיה פחות דומיננטית. צריך לזכור כי כבר היום אנחנו בדור של אינטרנט וההשפעה שלהם פחתה. אדם מתחתן, הולך לכולל, הפתיחות מחלחלת. החברה החרדית פחות מקובעת והחומות הגבוהות הולכות ונעשות נמוכות.

"צריך לזכור", מדגיש אדלר, "יש למשל את תכנית 'המשפיעים', תוכנית ממשלתית שעשויה לשלב את החברה החרדית במוסדות המדינה – מה שיעצים את ההשתלבות של החרדים".

לגבי הגידול של המפלגות החרדיות בפוליטיקה, סבור אדלר כי החרדים ימשיכו להצביע למפלגות החרדיות למרות שיזדהו כישראלים לכל דבר. "ב-2 מערכות הבחירות האחרונות כולנו ראינו כי גם הציבור המודרני מצביע למפלגות החרדיות ורואה בכך כ"מגדיר זהות". גם המודרניים בחרו להצביע למפלגות החרדיות כי חשוב לחרדים המודרניים להגדיר את עצמם כחרדים. היו כאלו שהצביעו למפלגות החילוניות אך לא במסות שהפרשנים דיברו עליהם. פחות חרדים זקוקים לתמיכה של המפלגות החרדיות אך החרדי רוצה להזדהות כמשתייך ומזוהה כחרדי".

אלי אדלר

 

שלהבת חסדיאל: "לא יהיה שינוי מהותי"

 

שלהבת חסדיאל היא עיתונאית חרדית שבעבר אף שימשה ככתבת פוליטית בתקשורת החרדית. בשנת 2007 ייסדה חסדיאל מגזין לייף סטייל ראשון מסוגו בחברה החרדית בשם Fine" " העוסק בעיצוב פנים, עסקים, תיירות, אופנה, משלב כתבות קונספט, ומתאים ומוקפד כולו להווי החיים הדתי-חרדי.

שלהבת חסדיאל

כיום, בנוסף לניהול ועריכת המגזין, עוסקת חסדיאל, דרך חברת אריאל, בייעוץ בענייני תרבות המגזר החרדי לעיריית ירושלים. כמו כן חברה חסדיאל בדירקטוריון של החברה 'ויליפוד אינטרנשיונל' ומשמשת כיועצת של האו"ם לענייני מגזר החרדי, ואף משדרת בתאגיד 'כאן'.

איך לדעתך ייראו יחסי החרדים – המדינה בעוד עשור?

"להערכתי לא צפוי שינוי באופן מהותי ביחסי החרדים והמדינה. לא לטובה ולא לרעה. יש להזכיר לכולם שלפני עשור ולפני 2 עשורים עסקו רבות בשאלה מה יקרה כאן בעוד עשור ושניים, ואין שינוי דרמטי. תמיד יישאר המתח הערכי שבין מדינת הלכה שהחרדים שואפים אליה פורמלית לבין מדינת כל אזרחיה שהנאורות במירכאות דוחפת אליה בחסות המשפט הבינלאומי.

"במציאות נמשיך לנוע בין יהודית לדמוקרטית, עם סטיות קלות לכאן ולכאן. הסטטוס קוו המכורסם ממילא לשני הצדדים ימשיך ללוות את הויכוח הציבורי, לא בגלל שהוא טוב אלא בגלל שהוא פחות רע מכל גשר אחר שאינו קיים ממילא בין הקטבים. תכלס התרגלנו לריב על ההיבט הפוליטי של מי חזק על מי, ופחות על מהות".

האם הכוח החרדי יגדל ויתעצם או שמא יתפזר בין המפלגות?

"להערכתי גם וגם. הכוח החרדי יילך ויגדל מעצם היות המגזר גדל מעצמו ובאופן טבעי. במקביל מתפתחת כאן גם עצמאות חשיבתית נקרא לזה בדור של חרדים שרואים במפלגות הקיימות סוג של בית. זה לא יהווה תחליף למפלגות החרדיות אבל התופעה שהיא בשוליים כרגע, תתעצם עם השנים וזאת מבלי לאיים על ההגמוניה הפוליטית החרדית וכוחה, בכמות ובהשפעה".

האם הציבור החרדי יהיה ממושמע לרבנים?

"הבייס החרדי ימשיך להיות ממושמע להנהגתו, חד משמעית".

האם הקוטב בין החרדים לחילונים יגדל או שמא החרדים ישתלבו בצבא ובמוסדות המדינה?

"להערכתי החרדים ימשיכו לגלות שאפשר להשתלב במוסדות המדינה, במשק, ובתעשייה, ללא איום על ערכי המגזר, תרבות הקהילה ומוסדותיה. ככל ששדרת ההנהגה החרדית תתעצם ותוכל לקחת אחריות על המגזר שלה, כך הציבור הזה ימשיך להתחשל ולעמוד איתן בזכות עצמו מבלי שהתרבות הכללית תהווה איום בשבילו".

2 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  1. שלהבת צודקת

    מסכים עם כל מילה של שלהבת ככה זה יראה עד ביאת גואל צדק עם סטיות קלות לכאן או לכאן

    שלמה |
    הגב
  2. שלהבת קרובה לאמת . אבל האמת שעוד 20 שנה יהיו 40 אחוזי נשירה מהציבור חרדי

    להסתכל על חבד ולהבין את הציבור שיהיה בעוד 20 שנה

    אחד שיודע |
    הגב