כשהגיע היהודי לבית המשפט נוכח לראות כי העו"ד איננו

כשהגיע היהודי לבית המשפט נוכח לראות כי העו"ד איננו. הוא חשש מאוד, כי השופטים שם מקפידים על מי שמגיע בלא עו"ד, משום שזה נחשב כזלזול בביהמ"ש. אך לא היתה בידו ברירה, והוא נכנס בפיק ברכיים לאולם הדיונים…

סיפר הגה"צ רבי אלימלך בידרמן שליט"א: הטו נא אזניכם למעשה נפלא שסיפר מרא דעובדא ה"ה הרב צבי בערקאוויטש שליט"א, מיקירי קרתא בעיר אשדוד יצ"ו. לפני כשנה ומחצה עמד לקראת נישואי בתו הכלה תחי', ובעל כרחו נאלץ לנסוע לארה"ב לזכות נדיבי עם במצוות הכנסת כלה, שמא שם ימצא יישוב הגון לשאלת הגמ' 'כסף מנלן'…

הוא התאכסן בבורו פארק, וסיכם עם 'דרייווער' (נהג) שהשכם בבוקר בשעה 5:30 יקח אותו ברכבו לווילאמסבורג מבית כנסת לרעהו, שם יעשה 'סיבוב' בין המתפללים, וכפי הנהוג יקבל הדרייווער בשכרו שליש מכל הסכום שהצליח לאסוף.

ואכן יצא ר' הערשל הנ"ל מפתח האכסניא והמתין בזמן הנקוב לדרייוער, אלא שאיחרו פעמי מרכבותיו… עובר רגע ועוד רגע ו'הילד' איננו… וכידוע שכל רגע שעובר הוא הפסד ממון ואבידה שאינה חוזרת (גם על 'מקצוע' שכזה נאמר Time is money – זמן שווה כסף)… וככה עברו יותר מעשרים דקות של תוחלת ממושכה וצפייה לשוא. וכבר החל יצרו לפעפע בקרבו – ראה, היום התחיל ברגל שמאל, עליך להתמלא כעס עצום על הדרייווער שלא עמד במילתו וגרם לך נזק כספי.

אכן ר' הערשל רוח אחרת היתה עמו, נלבש והשליך על ה' יהבו וגמר בדעתו שאין שום טעם לעמוד ברחוב העיר באפס מעש, מוטב יכנס לבית המדרש הסמוך לומר תהילים וה' יהא בעזרו. נכנס לבית הכנסת 'מונקאטש' ופתח באמירת תהילים.

לא עברו רגעים מועטים והנה ניגש אליו יהודי, הלה טפח על כתפיו ונתן לו חמש מאות דולר (כי הכיר בו שלא הגיע לארה"ב לעשות ביז'נעס…). המשיך ר' הערשל בשלו, כעבור זמן מה חזר היהודי ואמר לו: זה היום הנני זקוק לישועה גדולה, הרי לך שמי ושם אמי, אנא, המשך באמירת תהילים לזכותי ולהצלחתי, ואני כבר אתקשר אליך בהמשך היום להודיעך מה אירע בגורלי. השיב לו ר' הערשל, לא תצטרך לטרוח לחפש אותי, כי 'פה אשב' עד שתחזור לבשר בשורות טובות בעז"ה. ואכן ישב שם ואמר תהילים והתפלל שחרית ולמד.

אחר כמה שעות התקשר אליו היהודי ושאלו היכן הוא, ענה לו ר' הערשל – הוא אשר דיברתי, באותו מקום שראיתני בבוקר. החזיר לו היהודי: המתן לי עוד שעה אחת ואבואה אליך.

משהגיע היהודי פתח לספר בהתרגשות עצומה, כי נקבע לו זמן למשפט בבית משפט שבמנהטן, ולכן ביקש ממנו להתפלל להצלחתו. והנה כשהגיע לבית המשפט נוכח לראות כי ה'לויער' (עו"ד) איננו, וחשש מאוד, כי דרכם של השופטים דשם להקפיד מאוד על מי שמגיע לדין בלא סנגור, משום שנראה בעיניהם שהוא מזלזל בכבוד בית המשפט ובמערכת החק והצדק, ומחמירים בדינו. הוא ניסה להתקשר לעו"ד אך בשום אופן לא הצליח 'לתפוס' אותו, ולא ידע מה לעשות.

והנה הגיע הרגע בו נקבע שעליו להיכנס לאולם הדיונים, והוא נכנס בפיק ברכיים. שאלו השופט: 'מה יש לך לומר להגנתך?' ואמר מה שאמר. וראה זה פלא, אחר מחשבה 'פסק' השופט, כי עצם הגעת 'הנתבע' בלא עו"ד מוכיחה שהוא בטוח בצדקתו ובאמיתות טענותיו, עד שלא ראה שום צורך לבקש 'עזרה וסעד', ואין לך ראייה גדולה מזו כי הוא דובר אמת… ובמהרה סיים את הדיון כשהוא מוציאו זכאי לגמרי. והיה זה כמעט מחוץ לגדר הטבע, שאפילו לא 'חלם' על פס"ד שכזה, אלא סבר שבמקרה הטוב ביותר יקבע השופט דיון נוסף ושם יגיעו ל'פשרה'.

לאחר מעשה התקשר העו"ד, כולו נבוך ונכלם, והתנצל שזה לו ארבעים שנה בעבודתו ומעולם לא אירע לו שיאחר לקום ממיטתו, ושאלו מה היו תוצאות הדין. סיפר לו היהודי מה שאמר השופט ושהוציאו זכאי. בתחילה לא האמין לו העו"ד, כי מעולם לא נשמע בבתי המשפט בארה"ב 'סברא' נפלאה כזו, אדרבה, תמיד הם מחמירים בעונשו של מי שלא הביא עו"ד. נענה לו הלה: תיכף הנני שולח לך את ה'פרוטוקול' ותראה בעיניך.

סיים היהודי את סיפורו ואמר לר' הערשל: עד לפני כשעה לא הייתי יכול לדבר מרוב התרגשות וסערת הלב על הנס שאירע לי, עתה קח לך 'בשכרך' את סכום המעות שהייתי אמור לתת לעו"ד, סך חמשת אלפי דולר…

לאחמ"כ שאלו מהי מטרת ביאתו לארה"ב, וגילה ר' הערשל שהוא עומד להשיא את בתו והמצב לא פשוט. היהודי בירר את שמו ומקום מגוריו, ואימתי נקבע זמן החתונה, והודיעו כי יעמוד עמו 'בקשר' ביום החתונה (כי רצה לברר שאכן יש 'כלה'…). וביום החתונה הגיע אליו שליח של אותו אחד עם צרור (מעטפה) מזומנים מכובד…

אחר הדברים האלה התקשר הדרייווער לר' הערשל להתנצל על אי ביאתו, ואמר לו שמעולם לא היתה אצל תקלה כזו (ממש באותו לשון שאמר העו"ד), ולאות פיוס יקח אותו ביום המחרת בחינם…

ועתה עמדו והתבוננו נפלאות ההשגחה העליונה, כיצד הרעה עצמה אינה אלא טובה, והיאך הקב"ה מסבב כל הסיבות, שאילו היה הדרייווער מגיע בזמן אזי היה נוסע עמו ר' הערשל למחוז חפצו ומכתת רגליו ומשתכר ב… ודייקא מחמת שלא הגיע זכה ר' הערשל בחמש מאות דולר ובעוד חמשת אלפים ובעוד 'מעטפה' (וגם חסך שליש מהרווחים של היום שלמחרתו)… כמו כן, רק משום שאותו עו"ד המשיך 'להתהפך' במיטתו בשינה עמוקה יצא היהודי זכאי בדינו, וזכו לראות בחסדי השי"ת המפיל תרדמה על עו"ד ועל דריווער כדי להושיע שני יהודים מצרתם… זאת ועוד, מפלאי ההשגחה שסיבב א-ל נורא עלילה שאותו יהודי העומד למשפט יראה את ר' הערשל באמירת תהילים ויתן לו צדקה הגונה ויבקש ממנו שיתפלל להצלחתו – כדי להביא עליו את הטובה ואת הברכה.

(באר הפרשה)

1 תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

  1. נא להשלים את הכתבה תודה

    נא להשלים את הכתבה תודה

    משתמש אנונימי (לא מזוהה) |
    הגב