למה הדגשנו את הנכים בטקס המשואות? חילי טרופר משיב על טענות ריקלין

שר התרבות והספורט חילי טרופר (כחול לבן) שוחח עם בן כספית וינון מגל ב־103fm והגיב לטענת מצד הימין על טקס המשואות שעסק בהנגשת נכים.

השר טרופר התייחס לדבריה של עו"ד עירית הלוי, אשת חינוך מירושלים, שביקרה בחריפות את טקס הדלקת המשואות הממלכתי: "כל טענה בעיניי היא לגיטימית, אלא שגם טענה, כדי שיתייחסו אליה ברצינות, כדאי שהיא תהיה מגובה בעובדות. יש פה כל כך הרבה דברים מופרכים שאני לא כל כך יודע אפילו מאיפה להתחיל, אבל בוא ננסה. 'היו רק צורות מופשטות, מעגלים וכו", היא ראתה את אותו טקס? היא ראתה את צורת מגן דוד? את סמל המנורה? את סמל צה"ל או שהיא לא הייתה? 'לא הביאו אנשים שהשתתפו בהגנה ובהתיישבות ובעלייה' – ח' מהימ"מ, מפקד הימ"מ, הוא לא כזה שכל לילה, גם בלילה האחרון מתעסק בהגנה? יה יה שלחם ב־3 מלחמות, מה הוא? מוניר מאדי, סגן אלוף במיל', דרוזי, מה הוא? עידן קליימן שנפצע אנושות בחאן יונס, בן לאב שנפצע קשה במלחמת יום כיפור, נכד לסבא שנהרג במלחמת השחרור, דור שלישי למגיני הארץ, מה הוא? לכן, זה כל כך מופרך".

"רביב כנר ועידן עמדי, שניהם לוחמים לשעבר, אפשר להגיד גם על זה משהו. 'לא התעסקנו בעלייה', התעקשתי שיפתחו את הטקס בזה שמדינת ישראל, גם בשנתה ה־74 היא מקום לקיבוץ גלויות, ואמרו את זה המנחות, אלפי העולים שהגיעו מרוסיה ואוקראינה, מדינת ישראל היא בית גם היום, וציינו את המקומות שמהם עלו – את שמחה שעלתה מאתיופיה, את ריטה שעלתה מאיראן, את קלמן שעלה מארה"ב", הדגיש.

עוד הוסיף, וטען כי "בערבות הדדית, בטוב המשותף, זה ערכים יהודיים, ערכים ישראליים. יכול להיות שהם גם אוניברסלים. כשאני מביא פסוק מקהלת, כשאני מביא קטע של הרב קוק, גם זה אוניברסלי? כשהריקוד הוא ב'הנה מה טוב ומה נעים', זה אוניברסלי? מה קרה לכם? עכשיו, אין בעיה לטעון טענות, אבל בחייאת דינק אל תכתבו אותן מראש. אפשר להתנגד לחילי שר התרבות, אפשר להתנגד לבנט ראש הממשלה, אבל אי אפשר כל הזמן לבוא מפוזיציה. הטקס הזה היה יהודי, ישראלי, מאוד מאוד מקומי. האם יש גם במקומות אחרים ערבות הדדית? יכול להיות, שם קוראים לזה לדעתי סולידריות, לא מתבייש בזה, אין בעיה".

"הנקודה הייתה שהאתוס הלאומי שלנו בטקס היה יותר חזק", ציין מגל, וטרופר הכריז: "הכול נשמר. אמרו איפה 12 השבטים? 'מה היה עם הסמלים שלהם?' הכול היה עם דגלי ישראל, הכול היה טקסטים מהמקורות, גם רחל המשוררת, ישראלית, ו'היד פוגשת יד אחות' זו פרפרזה על שיר שלה. כל כך מקומי, כל כך ישראלי, כל כך ציוני, כל כך פטריוטי, לא מתנצל. גם הדמויות, נתתי לך את חלקן, היש ישראלים גיבורים מאלה?"

טרופר המשיך לתקוף את המבקרים, וטען: "מה זו המסכנות שאותו שמעון ריקלין מדבר עליה? האנשים האלה מסכנים? האנשים האלה הם גיבורים. חיילי צה"ל שהם עם מוגבלות, איזה יופי זה שצה"ל הוא עדיין צבא העם והוא לוקח כל אחד, לא רק אותו איש חסון, ומישהו על כיסא גלגלים הוא בהכרח מסכן? עשהאל שבו הוא מסכן? אני עומד לידו, אולי הוא יותר נמוך ממני, אני מרגיש קטן לידו. האיש הזה עשה פני מת, כשמסביבו שלוש הגופות של האחים שלו ושל אימא שלו, קיבל 200 רסיסים בגוף, 3 כדורים, השתקם, ואומר שם על הבמה, 'איזו גאווה זה לעלות למשחק כשדגל ישראל על החולצה שלי', אז חבר'ה, יש לכם טענה? תגבו אותה".

השר גם נשאל על הוראות שנתן לבמאי הטקס, לגבי צילומים, ביניהם גם פוליטיקאים, והדגיש: "הייתה לי הנחיה אחת לבמאי, תעשה את זה כמו שאתה רוצה וכמו שנראה לך נכון כבמאי של הטקס הכי גדול בישראל".

עו"ד הלוי הסבירה את דבריה: "יש לנו סיפור אדיר שאף עם על הגלובוס לא מחזיק בו. עם שקם לתחייה, המהפכה הציונית, הצליח להתגבש לאומה מלוכדת, עליו אנו חוגגים את יום העצמאות. לא היה שום שיר שהייצוג שלו הוא אתוס לאומי או ספרות ציונית, לא היה שום דבר מזה".

בהמשך, טענה: "התחושה שהרגשתי והרבה הרגישו הזדהות איתה, שכל מה שהיה יכול להיות על האנשים הנפלאים והראויים, הם כולם יהלומים בכתר, והכתר הזה לא היה קיים. כל הטקסט שהכניסו להם היה כולו אוניברסלי וכללי, למרות שהיה אפשר לכתוב את זה אחרת".