מונולוג מצמרר של אב: עד כמה קפידא של אב יכולה להזיק לבתו

"אני כותב ומפרסם את הסיפור הזה בציבור, כדי שישימו לב לכך שלפעמים הילדים סובלים וזה בגלל ההקפדה שלנו עליהם"

כמה דמעות אנשים שופכים להיוושע בכל מיני ישועות המתמהמהות מלבוא, ולא חולמים כי הישועה שלהם הכי קרובה אליהם.

הזדעזעתי לראות עד כמה קפידא של אב יכולה להזיק לבתו.

בתי הנשואה התארחה אצלי באחת השבתות. בליל שבת עת בירכתי את הילדים באה אלי ועם דמעות בעיניה ביקשה: "אבא!!! בבקשה תברך אותי מעומק הלב שאזכה להיפקד בבנים!!!"

פתחתי את פי לברך אך… הברכה מיאנה לצאת! זו תקופה ארוכה שבתי לא זוכה להיפקד בזרע של קיימא, והנה אני לא מצליח לברך אותה! דמעות הציפו את עיניי כאשר ראיתי שאני לא מסוגל לברך אותה. בעומק לבי ידעתי את הסיבה לכך, אולם לא האמנתי שעד כדי כך יגיעו הדברים.

בזמן השידוך התעקשו הצד של החתן לסכום כסף שהיה מעל ומעבר ליכולת שלי, עד שבקושי רב עמדתי בדיבורי והבאתי את מה שהתחייבתי לתת. אמנם לא בתי היא שדרשה את הכסף, אבל סוף כל סוף 'בזכותם' שקעתי בחובות גדולים, אחרי שכל ימי חיי לא העזתי לבזבז או ללוות עבור משפחתנו, והנה עתה חיי קשים בגלל בור החובות.

כנראה שהכאב על כך יצר בעומק לבי תרעומת וקפידא, ואלו התוצאות…

נשארתי עומד כשדמעות זולגות מעיניי. לא האמנתי זאת על עצמי. אני נחשב אוהב את הבריות – והנה אני לא מסוגל לברך את בתי! זאת אומרת שאני כאוב ופגוע ואפילו לא מודע לכך…

בסוף התגברתי על עצמי וניקיתי את הלב ובירכתי את בתי. אחרי שברכתי אותה אמרתי לה שהיא עוד תראה שבקרוב ממש היא תזכה לזרע של קיימא.

אכן קיבל ה' תפילתי וזכתה בתי לחבוק בן שהפך אותי לסבא!!!

אני כותב את זה ומפרסם לציבור שישימו לב לכך שלפעמים הילדים סובלים וזה בגלל ההקפדה שלנו עליהם. על ההורים החפצים בטובת ילדיהם לחשוב ולהיזכר בכל מיני פגיעות שנפגענו או הקפדנו ולומר מחול מכל הלב!!! ואם הסיפור יועיל ולו לאדם אחד – דייני.

סיפרתי לחבר את הסיפור, והוא אמר לי: "אין לך מושג כמה שזה נכון!!! אמא שלי אמרה לי יום אחד שאני בטלן מכיוון שהמשפחה גדלה ויש לי שני מחסנים שבשבירת קיר אחד יכולים להצטרף לדירה. אמרתי לאמא שאם היא תמחל לי על הצער שהיה לה ברכישת המחסנים עבורי אז הקיר ייפול לבד.

"אמא מחלה לי מכל הלב ו…למחרת הקיר נפל מעצמו!!! זה לא צחוק! באמת כך היה. אשתי הזמינה בעל מלאכה ללא ידיעתי, וללא ידיעה מהשיחה והקפידא של אמי, והבית הורחב"… (בעל המעשה: ר.י).

(גיליון טיב הקהילה)

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *