הכנת הנרות ע"י הבעלים – משום תיקון גדול לכפרה.
שהחיינו בנרות – האשה לא תברך אלא רק בסוף ההדלקה כולה לאחר חליצת מנעלי העור כיון שמקבלת עליה את התענית.
פריסת מפה על השלחן – משום כבוד היום וטוב להניח ספרים ולכסותם במפה
חולה שאוכל – לא מקדש ואם מקדש ברכתו לבטלה. ולגבי ברהמ"ז – אומר יעלה ויבא.
קטן אוכל – אינו מקדש.
רחיצת הראש כשכואב הראש להקל
לך אלי – לפחות לפני השקיעה את עיקר הוידוי חטאתי עויתי פשעתי שידועה שיטת הרמב"ן שעיקר הוידוי הוא עם חשיכה כדי שיכנס לכיפור לאחר שעשה תשובה .
וידוי דרבינו ניסים – לאומרו בליל כיפור. טעם א' כדי שלא להפסיק בחזרת הש"צ של שחרית.
טעם ב' –כדי שלא להאריך בשחרית כדי להספיק מוסף בזמן לפני שיעברו שבע שעות.
טעם ג' – לזכות את הרבים.
ריח טוב ביום כיפור – טוב להריח כדי להשלים למאה ברכות. ואדרבה מצוה לכבדו בכל מיני תענוג".
להריח פרי לאשכנזים ראוי שלא להריחו מחשש לאכילה. ולספרדים גם פרי מותר להריח ואין חשש שיאכל ממנו כיון שהכל שרויים בתענית מסיחים דעתם מאכילה ושתיה.
בת י"ב ויום אחד, ובן י"ג ויום אחד – חייבים בתענית.
בן י"ב ובת יא' – לספרדים – לספרדים די עד חצות ולאשכנזים –– רק לשעות.
בן ט' ומעלה – לשעות להוסיף שעה. ורק בלילה ולא ביום כלל.
פחות מבן ט' – אין לחנכו אף לשעות גם אם רוצה להתענות .
בדרך אגב יש הקפדה בזהירות בתענית לקטנים – כמבואר בכה"ח שהנזק הנעשה להם הוא בתת תזונה.
חולים שחייבים לאכול – חובה לאכול.
זמן תקיעת שופר במוצאי כיפור – רק לאחר צאת הכוכבים כעשרים דקות לאחר השקיעה.
והטעם לתקיעה זו, א' זכר לתקיעה ביובל שהיתה ביום כיפור.
ב' לכבוד בת קול יוצאת במוצאי כיפור ואומרת "לך אכול בשמחה לחמך" .
ג' להודיע שהוא לילה ושיאכילו את בניהם שהתענו .
ד' לומר נצחנו את השטן.
ה' לערבב השטן שחוזר לשלוט במוצאי יום כיפור.
ו' סימן לסילוק השכינה שעולה בחזרה למעלה כמו שכתוב "עלה אלהים בתרועה" .
ז' כיון שמוצאי כיפור אינו מפורסם שהוא יום טוב, לכן תוקעים לפרסמו.
בשמים בהבדלה – אין מברכים כיון שאין נשמה יתירה בכיפור מפני התענית. וכיון שיש מחלוקת בזה אף כשחל כיפור ביום חול דעת יפ"ל וחזו"ע לברך לאחר סיום כל ההבדלה
ומי שבירך באמצע ההבדלה – אינו הפסק.
תגובות