בראש הדף מכתב בכתב ידו וחתימתו של רבי יהושע אליהו אב"ד הורקי. שורות הפתיחה של מכתב השואל קרועות וחסרות [יתכן שהקרע בראש הדף הוא מעשי ידיו של ה"צמח צדק" בעצמו, שברוב ענוותנותו, העדיף לקרוע את שורות הפתיחה מהמכתב עם כל תארי הכבוד, שהיו לו לזרא]. רבי יהושע אליהו מהורקי מבקש עצה מרבו האדמו"ר בשאלה רפואית מסובכת. הוא מספר על מחלה כרונית קשה ממנה סבל מספר שנים וטופל ע"י גדולי הרופאים. לאחר התפרצות נוספת של המחלה, הזעיקו ידידיו מאנ"ש [חסידי חב"ד שבהורקי] את הרופא המקומי שבעיירה, והטיפול החדש הקל עליו, אך מאידך גרם לתופעות לוואי חדשות. רבי יהושע אליהו שואל את האדמו"ר האם לסמוך על הרופא המקומי, או שמא לפנות לרופאים גדולים שסייעו לו בעבר ואשר בקיאים יותר בתיק הרפואי שלו: "…ובקשתי מאוד לחוס על נפשי ולמחול על כ"ק להשיבני ע"י מוכ"ז הנצב לפני כ"ק, אם לקבל עוד רפואות מהדאקטער… כי יראתי אולי אינו עומד הדאקטער בחלאת שלי על בורי'[ה]". החסיד מבקש מרבו שיתפלל ויעורר עליו רחמים: "…לזאת בקשתי מכ"ק לעורר ר"ר [=רחמים רבים] עלי, שישלח ה' ית' עזרו מקודש העליון ויחייני ויקימיני מערש דוי וישלח רפואה שלמה בכל אברי הגוף… אלה דברי בקשת… עבדו המסתופף בצילו וסר למשמעתו. יהושע אלי' במו' יוסף נ"י מהארקי".
רבו האדמו"ר ה"צמח צדק" השיב בכתיבת-יד-קדשו על גבי דף השאלה, וכתב כי למרות כל ספקותיו עדיף לקבל את הטיפול של הרופא המקומי: "אדרבה, לכאורה הדאקטר שבעיר דירתו עדיף טפי מאסיא דרחיקא [=הרופא שבעירו עדיף יותר מרופא שגר במקום רחוק], כדאיתא בגמרא פ"ח דב"ק דפ"ה סע"א [=פרק ח' דבבא קמא דף פ"ה סוף עמוד א']. ואף שיש לחלק דדאקטער שמפורסם שאני, וכבר ניסה מעל'[תו] והי' לו רפואה מהשי"ת על ידו, מ"מ כעת שא"א [=שאי אפשר] לו בע"א [=בעניין אחר], ראוי לקבל ממנו, בפרט כשהרבים מאנ"ש מסכימים על זה, ואולי יש בידו הרעצפטין [=המרשמים] של האינספקטר [=מפקח, רופא מחוזי], יוכל להראות לדאקטער דמחניכם, והשי"ת ישלח לו רפואה שלימה…".
הגאון הקדוש רבי מנחם מנדל שניאורסון, בעל ה"צמח צדק" מליובאוויטש (תקמ"ט-תרכ"ו) – האדמו"ר השלישי לשושלת חב"ד. בן-בתו ותלמידו המובהק של האדמו"ר הזקן רבי שניאור זלמן מלאדי "בעל התניא", וחתן דודו "האדמו"ר האמצעי" רבי דוב בער שניאוריו. התייתם בגיל שלש מאמו, ומאז גדל והתחנך כבן-אהוב בבית זקנו בעל התניא, וידו לא משה מתוך ידו שנים רבות. לאחר פטירת חותנו "האדמו"ר האמצעי" בשנת תקפ"ח, החל להנהיג את חסידות חב"ד, אותה הנהיג יותר מ-36 שנים.
בתקופת ה"צמח צדק" גדלה חסידות חב"ד עד שנהפכה לעדה הגדולה ביותר בין יהודי רוסיה. מאות-אלפי יהודים ברחבי בלרוס, ליטא ואוקראינה הלכו לאורו של הצמח צדק ודבקו בו בלב ונפש. מלבד כהונתו כאדמו"ר ומורה דרך לחסידים, היה ה"צמח צדק" מגדולי הפוסקים בדורו. השיב תשובות בהלכה לאלפים (כמחצית מהם אבדו בשריפה הגדולה בשנת תרי"ט. התשובות שנותרו נדפסו בסדרת ספרי השו"ת "צמח צדק", הכוללת למעלה מאלף תשובות שנכתבו לרבנים ודיינים מרחבי ארצות מזרח-אירופה). ה"צמח צדק" גם פרסם את תורת זקנו הגדול בעל התניא, הן באלפי מאמריו שבעל-פה והן בכתיבתו הענפה – בהלכה, בחסידות ובקבלה.
בעל ה"צמח צדק" היה הדמות הסמכותית לכל עניני הכלל והפרט של הציבור היהודי במדינות רייסין (רוסיה הלבנה, בלרוס) – "כל שדוך, כל גט, כל מסחר, אך על ידו נגמר. כל ריב עדיו הביאו למשפט. בלי הסכמתו לא לקחה כל עדה רב או שו"ב… כל צרכי בני ישראל היו גלוים וידועים לפניו, משאם ומתנם, חיי משפחתם וחיי חברתם, והוא היה כרוח החיה בכל אפני מעשיהם. הוא היה הקשר אשר על ידו נתקשרו לב רבבות הסרים למשמעתו, והוא נטע בקרבם אהבה אחוה ושלום" (אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ – אז"ר, "תולדות משפחת שניאורזאהן", ספר האסיף, תרמ"ט, עמ' 166). בשנת תר"ג שהה חצי שנה בפטרבורג עיר הבירה, יחד עם הגאון רבי איצלה מוואלוז'ין, לצורך אספות ועידה שנערכו מטעם הממשלה הצארית, בהן הוכרעו עניינים ציבוריים גורליים רבים שנגעו ליהודי רוסיה. במהלך האספות עמד בתוקף ובמסירות נפש נגד תכניות המשכילים שחפצו לשנות את סדרי הלימוד והחינוך היהודי.
האדמו"ר ה"צמח צדק" התפרסם בזמנו כאיש אלוקים קדוש, בעל רוח-הקודש ו"פועל ישועות" אשר תפילותיו וברכותיו לא שבו ריקם. נודעו עליו סיפורי-פלא של גילויי רוח הקודש, כאשר בעיניו הצופיות ידע לכוון נשים עגונות כיצד למצוא את בעליהן, חיים או מתים, וע"י כך להתירן מכבלי עגינותן. כמה מסיפורי-פלא אלו נכתבו סמוך לאחר פטירתו ע"י תלמידו רבי יעקב קאדניר בסוף ספרו "ספורים נוראים" (למברג, תרל"ה). שמעו התפרסם כאיש פלא אף בין הגויים. עיתונאי רוסי אנטישמי בשם סטאניסלאב סטאניסלבוביץ' אוקרייץ (1836-1922), מספר על דמות ה"צמח צדק", אותו הוא פגש בעצמו: "הצדיק מליובאוויטש היה אישיות אגדתית היסטורית, ידועה בכל אזור צפון-מערב של רוסיה. הרבה סיפורים נפלאים התהלכו אודותיו, אודות קדושתו, על כוחו לרפא חולים חשוכי מרפא, ובמיוחד על יכולתו לראות את הנולד. לגוברנאטור גאמאל הוא צפה שהוא יודח, ולמרות שזה נראה מופרך בעליל… בכל זאת נבואת הזעם של הצדיק התקיימה במלואה". בהמשך מספר סטאניסלאב באריכות על ביקורו אצל ה"צמח צדק" בערוב ימיו, ועל כך שהאדמו"ר קרא בכף ידו וניבא את עתידו וגורלו: "הצדיק… הפך את כף ידי כלפי מעלה, נעץ מבט בעיני ומלמל משהו… הצדיק הביט עלי ובכף ידי חליפות ודיבר משפטים קצרים באידיש ישנה… הגבאים תרגמו לי את דבריו… הנבואות המוזרות החלו להתקיים בזה אחר זה… אמת, כל נבואות הצדיק התקיימו במלואם" ("איסטוריצ'סקי וועסטניק", גל' דצמבר 1905. תורגם מרוסית בפרסומים שונים של חסידי חב"ד. ראה: קובץ "היכל הבעש"ט", יח, עמ' קל-קלו).
כותב השאלה ומקבל התשובה: רבי יהושע אליהו ב"ר יוסף (נפטר בשנת תרט"ו בקירוב), דיין ומו"צ בהורקי שבפלך מוהילוב. מרבני חב"ד, ותלמיד מובהק להאדמו"ר ה"צמח צדק" מליובאוויטש. כיהן ברבנות הורקי משנת תר"ב בקירוב. בשו"ת צמח צדק, אורח חיים, סימן קט, נדפסה תשובה אליו, הפותחת בתוארים "הרב המפורסם חו"ב [=חריף ובקי]". בספר אגרותיו של ה"צמח צדק" נדפסו כמה אגרות אליו, בהן כותב לו רבו בתחילתן "ידידי הרב המופלג הוותיק". אחת מאותן אגרות עוסקת אף היא במצבו הרפואי המורכב. כמו כן, בשני מכתבים שכתב ה"צמח צדק" לקהילת הורקי, הוא מבקש מהם לדאוג לרבם לדירה נאה ומשכורת מכובדת כרום ערכו (ראה באגרותיו עמ' צה, קא-קו, רג, ראה גם: מבית הגנזים, ברוקלין תש"ע, עמ' קמד; אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר האמצעי, ברוקלין, מהדורת תשע"ג, עמ' רעג בהערות).
[1] דף כפול. 22-23.5 ס"מ. מצב טוב-בינוני. קרע בשוליים העליונים של הדף, לכל רוחבו, עם חסרון טקסט במכתבו של שואל השאלה. בלאי. כתמים וסימני קיפול.
התשובה שלפנינו, וכן חלק מהשאלה, נדפסו בספר "אגרות קודש מאת כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק", ברוקלין, מהדורת תשע"ג, עמ' קה-קז, ע"פ צילום המכתב שלפנינו (ראה בהערות שם). הצילום נדפס שם בעמ' קד.
תגובות