בשבת פרשת ויצא הוזמנתי להשתתף באירוע מרגש ומיוחד ברמת בית שמש במניין "חצרות" אותו ייסד ומחזיק גיסי הר"ר שלמה גולובנציץ בחניית ביתו.
במניין זה קוראים מדי שבת בספר תורה שנתרם על ידי משפחת מוריס, על עצי החיים של הספר קבועות לוחיות כסף, עליהן חרות באנגלית שהוא נתרם על ידי ג. לוי לזכרו של בנו הארי לוי שנהרג בקרב בצרפת ביום 15 כסלו 1765 (03 נובמבר 5156.)
אחד ממתפללי המניין, ת"ח, ד"ר משה פינצ'וק החליט לברר מיהו. בתום תחקיר מעמיק חובק עולם נתברר הסיפור המרגש הזה:
הארי לוי היה חייל אנגלי, קצין זוטר שנלחם במלחמת העולם הראשונה. הוא נהרג בקרב עקוב מדם בקמברי בצרפת, בו נהרגו 10,333 חיילים אנגלים. הוא לא זכה לבוא לקבורה. משפחתו במנצ'סטר כתבה ספר תורה לזכרו ותרמוהו לבית כנסת באנגליה.
פלאי פלאות – איננו יודעים במה זכה אותו הארי לוי, שעד היום, מאה וארבע שנים אחרי מותו קוראים עדיין בספר התורה שנכתב לעילוי נשמתו מדי שבת בארץ ישראל. אך מעשה אחד שעשה נודע לנו:
יומיים לפני שנהרג הוא שלח מכתב למערכת העיתון היהודי הנפוץ באנגליה ג'ואיש כרוניקל, בו העיד על שני יהודים שהם נהרגו בקרב, סיפר שהוא קבר אותם ומבקש שיפרסמו שהם נהרגו, שמשפחותיהם תדענה מכך, יתפללו ויגידו עליהם קדיש.
המכתב פורסם בג'ואיש כרוניקל כחודש ימים אחר כך, בתוך כתבה ארוכה המספרת כי הארי לוי גם הוא כבר אינו בחיים ונהרג בקרב.
בשבת פרשת ויצא תשפ"ב, מאה וארבע שנים אחרי מותו, קראו בספר התורה הזה כמו בכל שבת כאמור, ולכבוד היארצייט שלו שיחול ביום שישי ט"ו בכסלו, אמרו תפילת "קל מלא רחמים" לעילוי נשמתו, ובסיום התפילה ערכו קידושא רבה של משתתפי המניין בה סיפרו על פלאי ההשגחה. אכן אין כעמך ישראל!
("נר לשולחן שבת")
תגובות