מרתק: המרשמים של שר התורה לרפואת אברי הגוף השונים ע"י לימוד תורה

יש לו חולי בעיניים, מה יעשה מידה כנגד מידה לרפואתו? – "אם תלמיד חכם הוא, ילמד מסכת נגעים, שנגעים שייך לעיניים, שהרי אם כהו עיני כהן אינו רואה את הנגע"

סיפר הגר"א מן שליט"א ('כל משאלותיך'): ילד תושב מונסי שסבל מבעיה ברגלו הגיע עם הוריו למרן הגר"ח קניבסקי (שליט"א) [זצ"ל]. מרן בירכו ברפואה שלמה. שאלתי: מה יעשה משהו מיוחד ברגל, שיהיה זכות לרגל? רבנו השיב: "ילמד הלכות חול המועד".

ההורים חשבו שרבנו לא שמע היטב, וחזרתי ושאלתי – אבל משהו ששייך ישירות לרגל, מה יעשה? שוב אמר רבינו: "שילמד הלכות חול המועד". ואז פתח וסיפר: "היו נשים חרדיות שעובדות בבנק שקיבלו כאב ברגל. שאלתי האם הן עובדות בחול המועד והשיבו שכן, אמרתי להן שיפסיקו לעבוד בחול המועד, והם שמעו והפסיקו לעבוד, והכאבים הלכו להם ונעלמו.

"ומה ענין כאבי רגלים לחול המועד? – זה ירושלמי מפורש ספ"ד דמעשר שני: 'חד בר נש אתא לגבי רבי עקיבה, אמר ליה חמית בחילמאי רגלי קטינא [ראה בחלומו שקטעו רגלו]. אמר ליה, דמועדא מייתי ולית מיכל קופד [הפיתרון הוא, שיגיע המועד ולא תמצא בשר לאכול]. אתא חד חורן לגביה, אמר חמית בחלמאי רגלי מסובלא [ראה שרגלו שמנה]. אמר ליה, מועדא מייתי ואית לך קופד סגי' [יהיה לך הרבה בשר לרגל]. ובמדרש איכה פרשה א' הוסיף: מנה ידע? והשיב המדרש – כיון שמועד הוא רגל – וזהו 'רגל ברגל' (כלשון הפסוק בדברים יט כא). דאה"נ בחז"ל גם יום טוב נקרא רגל, אלא שנקרא גם חג, אבל חול המועד נקרא רק רגל, אם כן יותר מתבטא הדבר בחול המועד. ולכן אני אומר הלכות חוה"מ ולא הלכות יום טוב".

שאלתי: הנה פלוני חולה ברגלו ה' ירפאו, והוא גם מתחנן לרפואה, אלא שאינו עובד בחול המועד? השיב רבנו – "שילמד הלכות חול המועד".

לאחר כמה ימים, רבנו נכנס לחדרו, ראה אותי, פתח ואמר: "אפשר שלדברי חז"ל הנ"ל יש רמז בפסוק 'יד ביד רגל ברגל' (דברים יט כא), פירוש: אם קיבל עונש ברגל, זה מחמת שעשה עבירה ברגל. ואם נאמר כן, מה הוא 'יד ביד'? יש לומר, שאם לא נתן צדקה ביד נענש ביד, וכל כהאי גוונא".

במוצאי שבת פר' ויגש ז' בטבת נכנסתי להגאון הצדיק המקובל רי"א וינטרויב זצ"ל וסיפרתי לו כל הנ"ל, וחייך חיוך רחב, ואז הוסיף ואמר: "בסתרי תורה יש לזה שייכות, ובלי להיכנס לפרטים". עכ"ל.

*

י' כסלו תשס"ד. אמרתי קמיה רבנו: הנה אנו שומעים כאן תמיד לצרכי רפואה – ללמוד את הדבר שכנגדו; לדוגמא, לכאבי רגלים ללמוד הל' חול המועד, ורבנו מכנה רפואות אלו 'רגל ברגל'; לבעיה באברים הפנימיים – ללמוד הלכות טריפות; כאב שיניים – ללמוד הל' בכורות במס' בכורות. ולכאורה תמוה – הרי אין מתרפאין בדברי תורה?

והשיב: "זה לא לרפואה בדברי תורה. זו זכות התורה" [א.ה. והרי אמרו בגמרא עירובין נד. החש בראשו יעסוק בתורה וכו', הרי שמותר, נצרך ומועיל].

אמרתי: אחד שהיו לו כאבי רגלים, ורבנו אמר לו שילמד הל' חוה"מ, וכתב לי שלומד כמעט כל יום מעט קיצור הלכות חול המועד ולא נהיה יותר טוב. אפשר שזה מחמת שלומד רק 'כמעט' כל יום? והשיב: "שילמד הל' חול המועד ויבוא להיבחן אצלי".

במקרה אחר של בעיה ברגל שחזרה על עצמה, אמר רבינו: "ילמד כיצד הרגל בבא קמא – גמרא רש"י תוס'".

בני משפחה אחת יש להם בעיה עם גב, מה יעשו? – "כתוב בשם האר"י על אחד שכאב לו הכתף והגב שם, אמר לו האר"י משום שלא נזהר מלדבר דברי תורה בין מים אחרונים לברכת המזון, כי תכף לנט"י ברכה – ו'תכף' זה תיבת 'כתף'. תאמר להם שדבר ראשון יזהרו בנטילת ידים ושלא לדבר בין נט"י במים אחרונים לברכת המזון".

יש לו חולי בעיניים, מה יעשה מידה כנגד מידה לרפואתו 'עין בעין'? – "אם ת"ח הוא ילמד מס' נגעים, שנגעים שייך לעיניים, שהרי אם כהו עיני כהן אינו רואה את הנגע".

ט"ז כסלו תשנ"ט, בחור עם סכנת עיוורון בעין שואל מה לעשות לחיזוק – "שילמד דף היומי".

*

יום א' שמות ט"ו טבת תשס"ט. בחור יש לו דלקת ביד והרופאים אינם יודעים את הטיפול בזה, מהו 'יד ביד'? כאן הרי הוא לא שייך לצדקה, כי הוא סמוך על שולחן אביו? – "צדקה שאביו לא נותן פגעה ביד בנו".

אמרנו, שאותה דלקת יש גם לאביו כשנה, והוא נותן מעשר ויותר ממעשר, ויד האב עדיין לא נרפאה. "הרי שיש להם דברים אחרים המעכבים לו את הרפואה, ואם רוצה להרבות בזכויות כדי לקוות לרפואה, כיון ש'יד' בדרך כלל קאי על צדקה, שילמד היטב הלכות צדקה". ואמרתי שקשה לו ללמוד בשולחן ערוך בעיון עם הנושאי כלים, והסכים רבנו שיוכל ללמוד הלכות הצדקה בספר חכמת אדם.

קיץ תשס"ט. בישרתי לרבנו שפלוני הבחור שכאב לו היד ורבנו אמר שילמד הלכות צדקה – 'יד ביד', ולמד, באמצע עסק לימודו בהלכות הללו נעלם הכאב כלא היה. אמר רבנו בשמחה רבה: "ברוך השם!"

בחור שואל, יש לו כאבים בשן ולא יודעים מה זה. הרי כתיב 'שן בשן', מה חטא בשן שיעשה כנגד זה לרפואתו? – "הענין אצלו שייך למאכלות אסורות". שאלתי: מדובר בבחור יר"ש? "אז תשאל אותו האם מקפיד על מים אחרונים, ששייך לאכילה". ואכן שאלו את אותו בחור, ואמר שהוא מדרום אפריקה, ורבו שם אכן אמר לו שיכול לנהוג כהיש אומרים שבשולחן ערוך שאין כיום חיוב מים אחרונים. סיפרתי זאת לרבינו והגיב: "אם כן שיקפיד על מים אחרונים".

בחור שאלני שיש לו פצעים בפנים, וזה דבר ששכיח, מהו 'פצע תחת פצע'? – "יש גמ' בשבת לג, 'כל הממרק עצמו לעבירה חבורות ופצעים יוצאים בו', אבל איני יודע אם זה שייך לבחור ישיבה, וצריך לחשוב ולהתיישב בדבר האם לומר לו את הנ"ל".

אח"כ החל רבנו לדבר מעניין הפסוקים, שלפעמים כתוב 'תחת' – 'פצע תחת פצע', ולפעמים לא, והאריך לבאר. אח"כ אמר: "'עין בעין' לפעמים אפשר שזה מידה כנגד מידה, מה שלא עסק בעיון התורה לקה בעין. ואע"פ שהעיון בתורה הוא במח ובלב, הנה בגמ' בב"ב נאמר 'בן אין לו – עיין עליו', ושם הוא 'אין' לו – עם אל"ף, כל שכן הכא עם אות עי"ן, שנכלל בזה גם 'עיין' עליו.

שאלה שנשאלה בסתמא: האם אפשר לי ללמוד הל' חוה"מ בשביל חברי? – "הוא בעצמו צריך ללמוד, ולא שייך שאחר ילמד בעבורו".

*

שאלתי: נכדו של רבנו מתאונן שכואב לו הרגל, האם ללכת לרופא? – "שילכו לרופא, אבל בינתיים וקודם לכן, שהוא ילמד הלכות חול המועד". המדובר בנכד שהוא כבן 6, האם ללמוד עמו מ"ב? – "שאביו ילמד אתו חיי אדם, זה קל גם לילדים".

ילדה בת ג' יש חשש שיורידו לה רגל, מה יעשו 'רגל ברגל'? – "שאביה ילמד כיצד הרגל גמרא רש"י ותוס'". שאלתי: הוא מאד עסוק עמה, האם סגי שהסבא ילמד למענה? – "אם זו בת הבן, בני בנים כבנים – ויכול הסבא ללמוד בעדה, ואם בת הבת, לא מהני" (עי' ירו' יבמות פ"ו ה"ו ובבבלי יבמות ס"ב ס"ל דגם בת הבת, וצ"ע).

שתי מחותנות, ויש לשניהן מחלה בכבד וניתוח באותן ימים. מה יעשו? – "שבעליהן ילמדו הלכות טריפות". שאלתי: אינני בטוח שהם יודעים באיזה חלק שו"ע נמצא הלכות טרפות… האם סגי שבניהם ילמדו? – "כן".

אשתו עברה ניתוח לב ועתה מעוברת, מה יעשה הבעל זכות לעיבור שילך כשורה? – "שילמד הלכות טריפות".

ילד קיבל אירוע מוחי והרופאים אומרים שבגיל כזה אירוע מוחי הוא פלא, מה יעשה מדה כנגד מדה? – "שאביו ילמד הלכות טרפות".

אשת ראש ישיבה ת"ח גדול בגייטסהד באנגליה, חולה במחלה הידועה בדם, ועדיין יש להם ספק האם זה במח עצם, והם שואלים מה יעשו הבחורים לרפואתה? – "שילמדו בשולחן ערוך הלכות דם". האם כל הישיבה 110 בחורים ילמדו, או רק בני השיעור שלו, 60 בחורים? – "איך שיעשו יהיה טוב. וגם אם זה במח עצם רח"ל, כל זה שייך לדם, 'בין דם לדם' ושילמדו הלכות דם".

נערה בת 16 ששערה נושר, מה יעשו משהו 'שיער בשיער'? – "שאביה ילמד מסכת נגעים בסדר טהרות".

פלוני שעמדו לקטוע לו רגל ורבנו אמר לו שילמד הל' חוה"מ, וכך עשה וב"ה ניצלה הרגל, ועתה התגלה בריאות המחלה, מה יעשה כעת? – "ביור"ד הל' טריפות מסי' ל"ה ואילך יש סימנים בהל' ריאה, ילמד הה' סימנים האלו".

לבעיה בכליות, מה יעשה? – "באימורין נכלל הכליות, שילמד ברמב"ם הל' הקרבת קרבן".

קיבל מחלת 'קרון' במעיים, מה יעשה מדה כנגד מדה? – "ילמד מסכת בכורות". [א.ה. בתקופה מסוימת אמר רבנו על כמה מחלות בגוף האדם, 'שילמד מסכת בכורות', ובתקופה שאחר כך אמר מסכת ערכין].

לבחור יש בעיה במעיים ושאל במה להתחזק, ורבנו אמר לו שילמד הל' טריפות אבל הוא טוען שאין לו טעם בלימוד הזה? – "אדרבא, זה יותר זכות. שילמד הגמרא ואח"כ השולחן ערוך".

סובל מעצירות, מה יעשה? – "אחד שאלני כי סובל מעצירת מעיים, מה יעשה, אמרתי לו שילמד החובל, כי שם בדף צ"ב יש גמ' 'כי עצר עצר ה" וכו'. והוא אמר לי שעשה כן ומיד זה הסתדר; גם הוא – שילמד החובל".

נכנס יהודי ואמר שהוא מחפש לקנות דירה במקום קהילתו בדרום אמריקה, ואין לו כסף, ושאל האם יכול לעשות הגרלה ואולי על ידי כן יוכל לקנות דירה, והרב אמר לו ללמוד 'הבית והעליה' בתלמוד ירושלמי ולמד. האם עתה עליו לעשות משהו נוסף או להמשיך בזה? – "שילמד רמב"ם ושולחן ערוך ונו"כ בזה. ולגבי הגרלה זה בבחינת מניח מעותיו על קרן הצבי".

ג' ילדים מבוגרים, ואין שידוכים. מה יעשה? – "שהאב ילמד כתובות".

סיון תשס"ט. דרשתי באירוסי חתן פלוני על 'רגל ברגל'. אחד מהשומעין שהיו לו ב' ניתוחים ברגל והיה צריך לעבור ניתוח שלישי, כששמע את הסיפור התיישב ללמוד הל' חוה"מ, והנה עברה המחלה ולא הזדקק לניתוח. בחתונה של אותו בחור חתן השתתף רבנו, ואז הראיתי לו את היהודי הנ"ל. רבנו התרגש מהמעשה.

('דברי שיח' בשלח תשע"ט מתוך 'כל משאלותיך')

*

בהמשך לפרסום יריעה זו, נשלח למערכת גיליון 'דברי שיח' המעשה דלהלן, מאת הרב ט' ערליך מירושלים: "כתוספת על הדברים הנפלאים שהבאתם מעניני הרפואה של מרן שליט״א, הנני בזה לשתף אתכם בסיפור אישי, שהייתי עד לו:

"קרוב משפחה שגר בחו״ל קם בוקר אחד, ופשוט איבד את השמיעה לגמרי באוזן אחת! אחרי כמה וכמה בדיקות וכו' אצל רופאים מומחים, אמרו לו פה אחד: אדוני, תשלים עם המצב, מהיום תתחיל לשמוע רק באוזן אחת ר״ל. הקרוב, שהוא ת״ח ומרביץ תורה באחת מהישיבות המפורסמות בחו״ל, קיבל את זה בתדהמה, ושלח את נכדו שגר בבני ברק שיזכיר אותו אצל מרן שליט״א, וישאל עצה לרפואה.

"רבינו השיב מיד: שילמד הלכות תקיעת שופר! כמובן שהתחיל ללמוד מיד רמב״ם ה׳ תקיעת שופר, ופלאי פלאים, לאט לאט השמיעה חזרה! מאז עברו כמה שנים, הוא ממשיך ללמוד ה׳ תקיעת שופר, ובעז״ה השמיעה מתפקדת במאה אחוז ב״ה בב׳ האזניים, כה יעזור ה׳ הלאה!".

*

ומעשה נוסף בעניין זה שפורסם לאחרונה בגיליון 'דברי שיח' (כי תשא תשע"ט, מתוך 'ידידי יושר'):

אל חדרו של רבינו שליט״א נכנס אברך וביקש ברכה לרפואה שלמה . סובל הוא מכאב חזק באחת מעיניו, עד כדי חשש עיוורון באותה העין. הרהר רבינו שליט״א בדעתו למשך זמן מה, ואח״כ שאל את האברך: ״חצי ש״ס, כבר למדת?״. האברך, נבוך משהו, השיב שטרם הספיק ללמוד חצי ש״ס, ורבינו המשיך ואמר: הרי העיניים נועדו כדי ללמוד תורה, ללמוד את כל הש״ס, אם תחזור לראות בשתי עיניך, תלמד את כל הש״ס?".

״כן!" השיב האברך, ״אני מוכן לקבל זאת על עצמי״. לאחר ששמע רבינו שליט״א את הבטחתו, בירכו ברפואה שלמה, שיעלמו הכאבים ויראה בעיניו את דפי הגמרא, ויוכל ללמוד במנוחת הדעת.

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *