נגיד בנק ישראל מעריך: זה שווי הנזק של האומיקרון למשק

נגיד בנק ישראל העריך את עלויות בידודי האומיקרון בכ-1.2 מיליארד ₪ ל-10 ימים. יחד עם זאת ציין פרופ' אמיר ירון כי נוכח ההערכות לגל יחסית קצר, בן מספר שבועות: "מדובר בשלב זה לא באירוע בסדר גודל מקרו כלכלי. בתרחיש כזה מומלץ להמשיך במנגנוני פיצוי נקודתיים, שממוקדים בענפים שנפגעים", לצד הערכות לתרחיש חירום

הנגיד ציין כי האינפלציה בישראל בעלייה, אך עדיין נמוכה בהשוואה למרבית מדינות ה- oecdוכי גם הציפיות לטווחים ארוכים, כולן בטווח יעד האינפלציה: "ישראל בעשירון התחתון של האינפלציה ב-oecd, חציון המדינות עומד על 4.75 אחוז, ישראל על 2.4 אחוזי אינפלציה"

בנוסף קרא הנגיד לממשלה להשקיע במשך 10-15 שנה 3 אחוזי תוצר בתשתיות ובחינוך להגדלת הפריון "אם נשקיע נהייה באחוזי תוצר הרבה יותר גבוהים", ולפנות לכך תקציב באמצעות "החלפת נושאים פחות יעילים בתקציב המדינה, העלאה מסוימת של מיסים והעלאה מסוימת בחוב".

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל, השתתף בדיון באופן מקוון והציג סקירה של מצב המשק על רקע הקורונה: "התכווצנו ב-2.5 אחוז ב-2020, התכווצות כואבת אך קטנה בקנה מידה עולמי. אנחנו בזינוק טוב מאוד חזרה, התחזית היא לצמיחה של 6.5 אחוזים בתוצר ל-2021, 5.5 ב-2022 ו-5 אחוזים ב-2023. התחזית כבר מגלמת תחזית בסיסית של גל האומיקרון. זהו תהליך צמיחה מאוד גדול, יש לנו כיפת ברזל של תעשייה עתירת טכנולוגיה, כך לעומת ארה"ב ומדינות ה-oecd, יצוא השירותים שלנו ממשיך לזנק, כי היצוא הזה של הטכנולוגיות שאנחנו מצטיינים, היה בו זינוק מאוד גדול. לצד כך, כמובן שהיו תחומים שנפגעו. אנחנו בתקופה של גיוסים חסרי תקדים של חברות ההייטק הישראלי, ואנחנו רוצים לוודא שיותר ויותר אוכלוסיות יצטרפו לקטר הזה".

כך הציג ירון כי למרות שישראל מהווה רק 0.5% מהתמ"ג העולמי, למעלה מ- 8% מהיוניקורנים בעולם מקורם בישראל.

הנגיד התייחס לזן האומיקרון, וציין כי התכנסות התוצר לרמתו תלויה בהמשך התפתחות המגפה וצעדי ההתמודדות עמה, והציג את תחזית הבנק נוכח הזן: "ביצענו אומדן בבנק לפגיעה הכלכלית כתוצאה מיום בידוד, עברנו ענף ענף, חישבנו את שיעור העובדים שאינם יכולים לעבוד מהבית, כפול השכר היומי הנקי שלהם. הכפלנו את זכה במשקל של אותו סקטור ושיעור ההשתתפות, הוספנו את התוספת של הימנעות מצריכה, בהתאם לנתונים שיש לנו מהוצאת כרטיסי אשראי – והגענו לעלות יומית לבידוד של עובד, של משהו כמו 273 ₪. אם אנחנו הולכים לתרחיש של 15 אחוז בדיקות חיוביות מתוך 30 אלף בדיקות, מדובר ב-123 מיליון ₪, אם לוקחים את העלות היומית הזו ואתה מדבר על גל של 10 ימים, אנחנו מדברים על סדרי גודל במונחי תוצר, של טיפה מעל מיליארד ש"ח בעשרה ימים, או 2 ומשהו מיליארד על 20 יום".

"מרבית ההערכות מדברות על גל יחסית קצר – מספר שבועות, לכן בהערכות שנתתי לכם, העלות המשקית ביחס למאומת, מדובר בשלב זה לא באירוע בסדר גודל מקרו כלכלי. בתרחיש כזה מומלץ להמשיך במנגנוני פיצוי נקודתיים, שממוקדים בענפים שנפגעים"

"הסוגיה שלפתח כל מקבלי ההחלטות היא תרחישים יותר קריטיים שעלולים להפוך את הגל ליותר מקרו כלכלי – למשל פגיעה בשירות חיוני או פגיעה לא לינארית, כל התרחישים האלה ואנחנו לא שם כרגע, כבר יכולים להביא לפגיעה מקרו כלכלית גבוה".

לשם השוואה ציין הנגיד כי את הגל השלישי ואורכו מעריכים בבנק בעלות של "בערך 7-8 מיליארד ₪ וזה כבר חצי אחוזי תוצר", כך ציין הנגיד כי "חשוב מאוד להיות מאוד מאוד ממוקדים" אך סייג כי "חשוב להבין שרמת אי הוודאות שלנו היא מאוד שונה מהנקודות שהיינו בבואנו ליישם את רשת הביטחון ובוודאי את קופסת הקורונה הראשונה שהייתה מרץ – אפריל".

עוד הוסיף הנגיד כי לאור היתכנות תרחישים קשים יותר מהמצב הנוכחי, "חשוב שהממשלה תערך עם תוכנית ב', עם כמה עקרונות שנקודת המעבר, אם צריך לעבור אליה, צריכה להיקבע עפ"י קריטריון מקרו כלכלי. זה יכול להיות עפ"י אומדנים לפדיון עסקים, הגורם מסדר מעולמות המקרו, אם בכלל מגיעים לשם. יש כל מיני קריטריוני סף שיותר ספציפיים לעסקים".

ירון ציין כי הערכה היא שהגל הנוכחי מגלם פגיעה של 0.1-0.2 אחוזי תוצר, וכי כרגע לא מדובר בפגיעה מאקרו כלכלית, וסיכם כי התרחיש הבסיסי הוא שהגל יסתיים בסופו של דבר עם שיעור של הוא של 5.5 אחוזי צמיחה בתום 2022, "כאשר חלק גדול מהפעילות חוזר לאחר הגל, אבל צריך להיות עם היד על הדופק לאחר מכן".

עוד הציג הנגיד כי נתוני שוק העבודה במגמה חיובית: המצב בצפון, בירושלים, בקרב האוכלוסייה הערבית, הסטודנטים ובעלי הכנסה בינונית – השתפר במהירות, וסך תשלומי השכר מתקרב למגמתו ערב המשבר, מה שמעודד את הצריכה הפרטית. יחד עם זאת ציין כי ישנה מעט ירידה בשוק העבודה בחודש דצמבר.

עוד הציג הנגיד עלייה של 12% בשוק האשראי בהשוואה לתחילת שנת 2020.

לעניין הסיוע לעסקים, ציין הנגיד כי הגידול בגרעון ב-2020 ברובו משקף את הגידול בסיוע, שהיה מוצדק לעמדתו: "אתם רואים שישראל באמצע גרף הסיוע לעומת העולם, לא היה סיוע שחורג באופן אדיר משאר המדינות. היינו בנקודה מאוד שונה במרץ 2020, והייתי הראשון שאמר שצריך להפסיק לטפל בגרעון המבני, אז היה לנו אי וודאות מאוד גדולה, לא ידענו מה עם החיסונים, איך לטפל, מה גודל האירוע. טוב שסייענו, האם כל הסיוע היה ממוקד? לא וגם יצאתי נגד צ'ק לכל אזרח, אבל בזום אאוט היה צריך לתת סיוע".

לעניין האינפלציה ציין הנגיד כי ישראל "כרגע במקום מאוד שונה משאר המדינות" והציג כי האינפלציה בישראל בעלייה, אך עדיין נמוכה בהשוואה למרבית מדינות ה-oecd: "ישראל בעשירון התחתון, חציון המדינות עומד על 4.75 אחוז, ישראל על 2.4 אחוזי אינפלציה".

"ככל שאנחנו מתחילים עם רמת מחירים גבוה, שינויים מבניים שחלקם נכנסים יפה ברפורמה, דברים טכניים כמו רכישות ברשת משפיעים עלינו במידה רבה. הסכמי גז שהם ארוכי טווח אנחנו פחות פגיעים עם חלק מהם במחירי הגז לעומת העולם, גם ההסכם שנחתם בין ההסתדרות לאוצר מביא אותנו עם איזו יציבות ל-22, וזה מוביל אותנו לסביבה שהיא קצת שונה, אנחנו רואים שהעליות המיובאות מחו"ל זה פחות או יותר התייצב, זה התחיל שם וזלג לתחומים הבלתי סחירים, אבל גם שם זה התייצב גם שם, לכן לאור הציפיות שלנו שגם האינפלציה בחו"ל אמורה לפי הציפיות לרדת, בארה"ב ל-3 אחוזים, זה ישפיע גם עלינו, כמובן שהאיסוף שהמשק עבר גם משפיע, ולכן אנחנו רואים שגם הציפיות לטווחים ארוכים יותר כולם בטווח יעד האינפלציה".

הנגיד ציין כי יצוא הסחורות נכון לסוף נובמבר עדיין פועל בצורה תקינה, לצד ייצוא השירותים שעולה בצורה יפה.

ירון הציג את עיקרי פעילות בנק ישראל במשבר הקורונה, וציין כי להתערבות בנק ישראל בשווקים הייתה אפקט ניכר על עלויות המימון במשק, וכי ישנה יציבות בריביות הבנקאיות ויתרות האשראי הבנקאי גבוהות לעומת רמתן טרם המשבר.

לעניין תקציב המדינה, התייחס ירון לפערים בנושא הפריון בישראל: "זה גם נכון לגבי מלאי ההון, לגבי המיומנויות, וזה נכון בעיקר בעשירונים התחתונים. זה לא רק בחברה הערבית והחרדית, יש להוסיף עוד ועוד אוכלוסיות לתחומי התעסוקה עם פריון גבוה, יש חשיבות גבוה לנושא החינוך וההכשרות המקצועיות".

"נתנו לממשלה מסמך אסטרטגיה כלכלית שיש בו המון רפורמות בתחומים האלה, רוב הכסף להשקעות פיזיות ופיתוח ההון האנושי. הרבה מאוד דברים האוצר הביא ברפורמות בתקציב השנה, אבל לא הכל בוצע. אחד התחומים שלא נכנסו אליו וזה בסדר כי היו לוחות זמנים מאוד מצומצמים, אבל בראייה קדימה, אנחנו חייבים לעשות השלמות יותר מהותיות בתחום החינוך, תמריצי ארנונה נכונים בתחום המגורים, והמשך עידוד השקעות וטכנולוגיה בכלל למגזר העסקי".

"ההצעה שלנו מדברת על השקעה במשך 10-15 שנה עוד 3 אחוזי תוצר בתחומים האלה – 2 אחוזי תוצר – בערך 30 מיליארד בתשתיות פיזיות – דיגיטציה, תחבורה ומטרו, ואחוז נוסף בתחומי החינוך. אם נשקיע בדברים האלה ב-10 וב-20 שנה הקרובות נהייה באחוזי תוצר הרבה יותר גבוהים".

"אם נעשה את הכל ע"י גידול החוב, הגרעון יגדל לממדים בלתי סבירים, השווקים לא יאפשרו לנו לעשות את זה. יש למצוא נקודה של התייעלות, החלפת נושאים פחות יעלים בתקציב, העלאה מסוימת של מיסים והעלאה מסוימת בחוב. זה יהיה משהו בר קיימא".

"יש צורך מהותי לקדם את הדיון על המדיניות הפיסקלית, הגרעון בתקציב המדינה התקרב ב-21 לרמתו לפני המשבר, עכשיו אנחנו חוזרים לסביבת הגרעון המבני. בראייה ארוכת טווח אנחנו סובלים מפיגור ניכר בתשתיות ובמיומנויות, אפשר לגשר על הפער בהשקעות, חלקן נמצאות בתקציב, חלקם הם עוד לא הוצאות גדולות כי הם בשלב התכנון, וההוצאות הגדולות יבואו לפתחכם בתקציבי 23-24, זה בערך 3 אחוזי תוצר ואנחנו בהחלט בעד ההשקעות הללו".