ניצחון האור של "קול ברמה" • עו"ד אריאל דרעי

"הרבה סייעתא דשמיא הייתה שם בדיון המשפטי, אך לא רק לתחנת הרדיו החרדית 'קול ברמה', אלא לכל כלי התקשורת החרדים באשר הם ובעצם לכלל הציבור החרדי". טור

האירוע שהתרחש ביום חמישי בשבוע שעבר, איננו דבר שבשגרה ואולי הוא אפילו סוג של נס קטן. ארגון רדיקאלי סמי-דתי חובר לעוד שני ארגונים המתנגדים בחריפות לאורח החיים החרדי, ושלשתם יחד מתייצבים בבית המשפט העליון נגד ארגון חרדי. על פי הטבע שום דבר טוב לא יכול לצאת מסיטואציה משפטית שכזאת.

באווירה השוררת כיום במסדרונות הכנסת, הממשלה, הרשויות המקומיות ומעל כולם במשרד משפטים ובבית המשפט בכל הנוגע לאורח החיים החרדי, אין זה דבר פשוט שבית המשפט העליון פשוט כותש את ארגון 'קולך' יחד עם 'המרכז הרפורמי' וארגון 'נשות הכותל', ובעצם מציב להם מראה כעורה מול שאיפותיהם להכריח ציבור שלם לנהוג לפי השקפת עולמם והכל באיצטלאמזויפת של  ליברליות, כבוד האדם וזכויות הפרט.

הדיון הזה, שהחל כבר באמצעיתה של שנת 2012 ונמשך למעלה משבע שנים, החל בתובענה ייצוגית ייחודית של 'פורום קולך – הפורום לנשים דתיות', כפי שהוא נקרא, כנגד תחנת הרדיו 'קול ברמה', בטענה שבשנת 2009, כלומר שנתיים קודם לתביעה, התחנה נמנעה מלהעלות נשים לשידור, וזאת כחלק ממדיניות הלכתית שנקבעה באותה עת.

לא היה די לאותו ארגון ש'הרשות השנייה' – הגוף הרגולטורי המפקח על תחנות הרדיו – כבר הסדירה את הנושא בהידברות מכובדת מול התחנה, ובעת הגשת התובענה כבר לא הייתה שום עילה להגשתה – שכן נשים עלו לתחנה ככל שחפצו בכך. עובדה זאת היא הראשונה מתוך עובדות רבות המשקפות את תאוות הנקם והרצון להניף דגל, שלא לומר השנאה התהומית של אותו ארגון מכל מה שרוח חרדיות נובע ממנו.

מטרתה של התובענה, שסכומה המקורי עמד על לא פחות מ-104 מיליון ש"ח, הייתה בראש ובראשונה להביא להשפלתה של התחנה, ואולי אף לסגירתה, ובעיקר להעביר מסר לכלל הציבור החרדי מי באמת שולט במדינה, ואולי על הדרך גם לשגר לקהילות הרפורמיות באמריקה שיש עוד סיכוי להכפיף גם את המרחב הציבורי בישראל אל תחת השרביט הרפורמי בדיוק כמו שנעשה במתווה הכותל.

ואכן, בית המשפט המחוזי לא אכזב את אותם ארגונים המפעילים לחץ אגרסיבי בוטה ולעיתים אלים מול כל שופט או נושא משרה המעז לחרוג במעט מהקו הקיצוני אותו הם מנסים להכתיב,ובפסיקתו לפני כשנה פסק לתחנת 'קול ברמה' קנס בן מיליון ש"ח בתוספת 300 אלף ₪, שכר טרחה והוצאות משפט.

לא עזרה לתחנה הטענה כי כפי שאין רצח ללא גופה כך אין תביעה ללא תובע. ארגון 'קולך' שטען כי לא פחות מ-60 אלף נשים חרדיות נפגעו ממדיניות 'קול ברמה', לא הצליח במשך שבע שנות התובענה להציג ולו אישה חרדית אחת שטענה: "נפגעתי" מאותה מדיניות. רק בדיון האחרון הציג הארגון שתי נשים, המשתייכות לאחד מהארגונים הכאילו חרדים קיצוניים, המנסים בכל דרך לערער את מוסכמות היסוד עליהן מושתת החברה החרדית,כשאחת מהן חזרה בה מעדותה ואף כתבה מכתב התנצלות על חלקה בתובענה הקנטרנית הזו.

וכשנשאלו אנשי הארגון בבית המשפט על העדר תובעות בתובענת ענק שכזאת, הם טענו את הטענה הבוטה – שלא לומר הגזענית ביותר – היכולה להישמע מפי ארגון המתיימר לכבד נשים, ש"הנשים החרדיות מפחדות מהרע שיאונה להן אם יעידו נגד תחנת הרדיו". כלומר, הנשים החרדיות חלשות, חסרות עמוד שדרה, ונזקקות לגוף הרחוק כרחוק מזרח ממערב מאורח חייהן כדי להביע את עמדתן.

אם לא די בכך, במהלך המשא ומתן לגישור, שהתקיים בהמלצת בית המשפט, הציעה התחנה תכנית מפורטת ומושקעת לקידום פרויקטים מיוחדים לנשים חרדיות ברוח ישראל סבא, בעלות כוללת של כ-1.5 מיליון ₪, ושוב היה זה הארגון שהתנגד לכך בחריפות כדי להגיע למצב של פסיקה שתקבע מסמרות לעמדתו מול התחנה, ותניף את דגלם גבוה ככל האפשר. וטובת הנשים החרדיות? זאת כנראה לא ממש נמצאת על סדר יומו.

ובכל זה לא היה לארגון די כשערער לביהמ"ש העליון על החלטת בית המשפט המחוזי, ותבע מהתחנה פיצוי של 17 מיליון ש"ח נוספים, בתוספת זעירה וצנועה של כ-2.3 מיליון ש"ח שכר טרחה, הכל על חשבון הבנק החרדי התפוח.

ואולם, כאמור, בית המשפט העליון במותב תלתא ובהרכב שעל פניו נראה בעייתי,הכולל שופטת שאיננה דתיה, שופט ערבי, ובראש ההרכב שופט החובש כיפה סרוגה לראשו, הצליח להתעלות על האקלים העכור בכל הנוגע ליחסי דת ומדינה, כשהוא שב וקוטע את טענות באי כוח הארגון במילים חריפות שספק אם נשמעו כלפי ארגון שכזה בהיכל הצדק שבירושלים.

כך למשל, אמרה השופטת ברון במילותיה המנוסחות בקפידה כי "קריאת כתבי הטענות של קולך מובילים כולם לנתיב אחד, והוא הגדלת שכר טרחה של הארגוןו באי כוחם", וכך החרה-החזיק אחריה ראש ההרכב השופט ואמר: "אתם חוזרים פעם אחר פעם אחרי אמירה  בעייתית, שממנה עולה כי לא אכפת לכם שהרדיו יפגע ואולי ייסגר. ומה יהיה על טובתן של הנשים המאזינות לרדיו הזה?". ואפילו הצעת הפשרה שהציעו השופטים, להעניק לארגון תוספת זעומה של שכר טרחה, הייתה סוג של עקיצה מכוונת לתאבת הבצע שגילה הארגון.

ואכן, הרבה סייעתא דשמיא הייתה שם בדיון המשפטי, אך לא רק לתחנת הרדיו החרדית 'קול ברמה', אלא לכל כלי התקשורת החרדים באשר הם ובעצם לכלל הציבור החרדי, שהתרגל לעובדה שהמרחב הציבורי שלו כבר לא שלו – אם זה בלימודים גבוהים, אם זה בתקצוב אירועי שירה ופנאי המיועדים לציבור שלנו, ואפילו בשיעורי תורה שנאסר לתקצב אותם בטענה שהם מתקיים בהפרדה מגדרית המפלה נשים.

זהו אומנם נצנוץ קטן של אור בתוך ים החושך המתרגש עלינו. אבל תודו שבימים שכאלו, כשגם הבחירות המוזרות שנכפו עלינו הן על אותו עניין בדיוק, גם זה סוג של נחמה.

הכותב הוא מנכ"ל תחנת הרדיו קול ברמה

 

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *