נתיבי איילון
באוצר העריכו על בסיס ניסוי שביצעו כי האגרה תפחית את הגודש בגוש דן בכ-30%, כאשר כל ההכנסות מהאגרה, המוערכות ב-1.3 מיליארד ₪ בשנה מלאה, יושקעו בתחבורה הציבורית בישראל, וחלקם יהווה מקור למימון תכנית המטרו.
במהלך הדיון, העלו חברי האופוזיציה סדרה של שאלות ותהיות לעניין החוק וסעיפיו, וחלקם אף קראו להחריג אותו מחוק ההסדרים – כך עלו שאלות לעניין החלת האגרה גם על רכבים דו גלגליים, על פגיעה בתושבי פריפריה המגיעים למרכז לשם קבלת שירותים, זקיפת הטבת מס בשכר עובד שמעסיקו יממן את תשלום האגרה, על כך שתושב המתגורר בתוך גבולות המיסוי ששורטטו בחוק וייסע בתוכם לא ישלם אגרה, ועל כך שהאגרה שאמורה להיכנס לתוקף בשנת 2024, נקבעת עוד בטרם הושלמה התוכנית לשיפור התחבורה הציבורית שנלווית לה, ועל כך שמשרד האוצר הוא שקובע את גבולות מפת הגודש ולא משרד התחבורה. מנגד השיבו חברי קואליציה כי יש מה לתקן בחוק, אך הוא מחויב המציאות נוכח המציאות התחבורתית בישראל, והוא יביא להקלה בדרכים שכבר היום שווה כסף רב לתושבי הפריפריה.
על רקע חששם של חברי הכנסת כי האגרה תביא לפגיעה דווקא בתושבי הפריפריה, הציגו נציגי הממשלה כי רובם המכריע של הנכנסים לאזור גוש דן בשעות העומס הינם בעשירונים העליונים באוכלוסייה. במקביל הציג משרד התחבורה תוכנית חומש בתחום התחבורה הציבורית, שתיתן מענה בין השאר גם לצרכים שתוליד אגרת הגודש בגוש דן.
לדרישת יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר, ציינו במשרד האוצר כי תיבחן שוב הטלת האגרה על נוסעי הרכבים הדו גלגליים: "שמענו על 750 מיליון נסיעות בשנה, רבים בציבור הנוסעים דרך קבע בתחבורה הציבורית נפגעים היום מהעדר גביית אגרת הגודש" הדגיש יו"ר הוועדה, שקרא לאוצר לבחון עוד שורה של נושאים על מנת לקדם את הרפורמה בצורה מיטבית.
יש לציין כי מי שישלם את האגרה הם תושבים המתגוררים בפריפריה, שיצטרכו להקיז מכיסם הון כסף כדי להיכנס לגוש דן.
תגובות