שתה בצמא את דברי התורה: קורות חייו של מרן שר התורה

מרן הרב שמריהו יוסף חיים קַנְיֶבְסְקִי שהלך ערב שבת לעולמו, נולד ט"ו בטבת ה'תרפ"ח, 8 בינואר 1928 – ונפטר בט"ו באדר ב' ה'תשפ"ב

מרן הרב שמריהו יוסף חיים קַנְיֶבְסְקִי שהלך ערב שבת לעולמו, נולד ט"ו בטבת ה'תרפ"ח, 8 בינואר 1928 – ונפטר בט"ו באדר ב' ה'תשפ"ב.

הוא היה מנהיג רוחני של הזרם הליטאי של הציבור החרדי, מחבר ספרים רבים במגוון מקצועות תורניים (הבולט שבהם הוא "דרך אמונה", בתחום המצוות התלויות בארץ), ורבים הגיעו לקבל את ברכתו ועצתו.

כ'פוסק' היה מקפיד להתבסס על דברי קודמיו ולא היה מכריע בשאלות חדשות. הוא ענה על שאלות רבות, בעיקר בתחומי אורח חיים. קונטרסים ובהם תשובות שלו בהלכה, קצרות מאוד בדרך כלל, הודפסו בספרי הלכה ואף לוקטו בספרים ייעודיים.

לאחר פטירת חמיו הרב יוסף שלום אלישיב ב-2012 תמך הרב קניבסקי במעמדו של הרב אהרן יהודה ליב שטינמן כמנהיג הציבור החרדי-ליטאי. לאחר פטירת הרב שטינמן ב-2017 הוא נחשב למנהיג הציבור החרדי.

הוא נולד בפינסק, אז בפולין, בנם הבכור של הרב יעקב ישראל קניבסקי ("הסטייפלר") ופעשא מרים, אחותו של החזון איש. אביו שימש סנדק בברית המילה שלו וקרא את שמו שמריהו יוסף חיים, על שם שני סביו, הרב שמריהו יוסף קרליץ רבה של קוסובה והרב חיים פרץ קנייבסקי. בא' בניסן תרצ"ד (1934) עלה עם משפחתו לארץ ישראל והם התיישבו בבני ברק. בתחילה התגורר עם משפחתו בבית דודו החזון איש. מאוחר יותר עברו לדירה סמוכה בשכונת גבעת רוקח. כאשר עבר החזון איש לשכונת זיכרון מאיר עברה אף משפחתו להתגורר בסמיכות אליו.

למד ב"תלמוד תורה רבי עקיבא – מרכז" וכן למד עם אביו את רוב מסכתות הש"ס. בגיל עשר נכנס ללמוד בישיבת תפארת ציון בבני ברק, שם למד אצל הרב מיכל יהודה ליפקוביץ שהחל למסור אז שיעורים בישיבה. לאחר שש שנות לימוד בתפארת ציון, ביקש אביו שיבוא ללמוד אצלו בישיבת בית יוסף, שם למד אצלו זמן אחד את מסכת יבמות. לאחר מכן עבר ללמוד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה בראשות רבי ראובן כץ. בשנתו הראשונה שם, בגיל 17, סיים לראשונה את כל התלמוד בבלי. במשך שנתיים שמע שיעורים מהרב שך שכיהן כר"מ בישיבה וכן שמע שיעורים מהרב אליהו דושניצר שכיהן כר"מ ומשגיח בישיבה. בשנתו האחרונה בישיבה שמע שיעורים מהרב יחיאל מרדכי גורדון שמונה לראש הישיבה באותה שנה. מדי שבוע היה חוזר לביתו לקראת שבת אז למד תורה מדודו החזון איש. בעת לימודיו בישיבת לומז'ה פרצה מלחמת העצמאות וכל תלמידי הישיבה גויסו לשמירה בחזית המצרית, עם מקלות ואבנים בלבד. הרב שמואל גרוסברד שמונה למפקדם הורה לתלמיד הצעיר לעלות עם גמרתו לראש הגבעה, שם למד עד לסיום הקרבות.

בז' בכסלו תשי"ב (דצמבר 1951) נשא את רעייתו הצדיקה בת שבע אסתר, בתו של הרב יוסף שלום אלישיב. השדכנים היו הרב בן ציון ברוק ראש ישיבת נובהרדוק בירושלים והחזון איש, ששיבח במכתב את החתן והכתירו בתואר "מרא דכולא תלמודא". בסידור הקידושין כובד רבי ראובן כץ, בני הזוג התגוררו בפתח תקווה מספר חודשים והוא המשיך ללמוד בישיבת לומז'ה. לאחר מכן עברו לבני ברק וחלקו דירה משותפת עם משפחות הרב נסים קרליץ, הרב עמרם זקס והרב דב וינטרוב, כאשר כל משפחה התגוררה בחדר אחד והמטבח היה משותף לכולם. בהמשך עברו לדירה מורחבת יותר שחלקו עם משפחת הרב פנחס שרייבר. בבני ברק החל ללמוד בכולל "עטרת יוסף", שלימים נקרא כולל חזון איש. הוא למד שם במשך עשרות שנים.

בתום השבעה לפטירת אביו, באב תשמ"ה (1985), הספיד הרב שך את האב בהיכל ישיבת פוניבז' ואמר כי "הניח בן כמותו".

על אף היותו רב ליטאי פונים אליו רבים לקבלת ברכה (דבר המקובל בעיקר אצל אדמו"רים חסידיים). ברכותיו יוצאות דופן בקיצורן. הוא נוהג להשתמש במילים "ברכה והצלחה", ובאמצע העשור השני של המאה ה-21 אף החל להשתמש בראשי התיבות "בו"ה", כדי לקצר את משך זמן הברכה.

הרב קניבסקי התמוטט ונפטר בביתו ב-ט"ו באדר ב' ה'תשפ"ב, 18 במרץ 2022.

הרב קניבסקי נחשב בקיא בספרות התורנית, ובייחוד בספרות חז"ל, כולל מדרשים קטנים שהעיסוק בהם אינו רווח. דרך לימודו מבוססת על בקיאות רחבה, השוואת המקורות וביאורם זה על פי זה. בקיאותו הקנתה לו בציבור החרדי את התואר "מרן שר התורה".

לרב קניבסקי מחזור לימוד שעליו הוא הקפיד משנות העשרים לחייו והוא כינה אותו "החובות. הוא הקדיש ללימוד זה בעיקר את שעות הלילה מחצות ועד להנץ החמה. הלימוד כולל מדי יום תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תוספתא, רמב"ם, טור, שולחן ערוך, נ"ך וזוהר. מדי יום למד שמונה דפים בתלמוד הבבלי ואת הסוגיות המקבילות בתלמוד הירושלמי. במסכתות שעליהן אין תלמוד בבלי (בעיקר בסדר זרעים) לומד הרב קניבסקי את התלמוד הירושלמי בקצב מוגבר, כדי לסיימו במקביל לתלמוד הבבלי. את הטור והשולחן ערוך הוא למד עם נושאי כליהם בהספק של כ-5 דפים ביום (בעימוד של דפוס וילנה. בימי שישי היה מוסיף ללימוד שניים מקרא ואחד תרגום את מדרשי ההלכה הקשורים לפרשת השבוע לצד פרשני המקרא מהראשונים.

נהג לסיים מדי שנה את התלמוד כולו. במעמד הסיום משתתף קהל רב. זמן הסיום נקבע לערב פסח על מנת לקיים סעודת מצווה בשל תענית הבכורות המוטלת עליו. בשנה מעוברת, שבה פוחת העומס של הספק לימודו, מנצל הרב קניבסקי את חודש העיבור לחיבור ספר תורני חדש.

בחיי אביו היה מוסיף לשמו בפתח הספר את התואר הרב, אך לאחר פטירת אביו חדל מכך.

במהלך השנים למד הרב קניבסקי את התלמוד הבבלי והירושלמי עם מספר חברותות, בהם הרב אלעזר צדוק טורצין (עמו הוציא את ספרו "שונה הלכות"), הרב חיים ישראל שפירא, הרב אברהם גולדשמידט והרב גדליה נדל[. בשנים האחרונות למד בעיקר בעצמו. את התלמוד הבבלי למד עם בנו הרב יצחק שאול.

הרב קניבסקי לא מסר שיעורים או שיחות למעט שלוש פעמים בשנה. בימי פטירת החזון איש ואביו הוא מסר שיעור תורני על פי דרך לימודם בבית הכנסת לדרמן, וביום פטירת הרב שך הוא מסר שיעור משניות בביתו.

אלפי מכתבי שאלות נשלחו לרב קניבסקי בשנה, בכל תחומי העניין התורניים. תשובותיו בדרך כלל קצרות מאוד וכוללות מילים בודדות. מתשובותיו שבכתב ושבעל-פה התפתחה ספרות שו"ת ענפה. כמאה ספרים מכילים מדור תשובות שלו לשאלות המחברים. לא אחת התבטא שמחמת כתיבת התשובות לשאלות הרבות הוא התעכב בכתיבת ספריו.

מעורבותו הציבורית של הרב קניבסקי החלה בעת הקמת מפלגת "דגל התורה" ב-1989. הרב שך ביקש ממנו להופיע לצידו בכינוס יסוד המפלגה בבנייני האומה וצירף אותו עמו בנסיעתו לכינוס בירושלים. בכינוס בחירות שנערך לאחר מכן ביקש הרב שך שיביאו את הרב קניבסקי מביתו ורק לאחר מכן עלה לנאום כשהוא הקדיש חלק מנאומו לחלוק לו שבחים ולהדגיש את החובה לציית להוראותיו ובין היתר אמר עליו כי "הוא הכי גדול ממה שיש לנו בעולם".

בעת הקמת מועצת גדולי התורה של "דגל התורה" התבקש הרב קניבסקי להצטרף למועצה. לאחר שסירב הורה הרב שך לצרפו לצד חמיו הרב אלישיב כ"חבר בעל דעה", שיש להתחשב בדעתו אף אם לא השתתף בישיבות מועצת גדולי התורה.

בתקופתו מעורבות ישראל במלחמת המפרץ, הובטח בשמו שבבני ברק לא יפלו טילים, בהסתמכו על אמירה דומה של דודו החזון איש. הבטחה דומה פורסמה בשמו בעת מבצע עמוד ענן.

למרות ההתנגדות לציונות, פסק שאין לתת קרקע לגוי בארץ ישראל: "הננו לגלות בזה דעתנו דעת תורה שאסור למכור קרקע או בית בארץ ישראל לגוי אפילו שאינו עובד עבודה זרה או לישמעאלי אפילו במקום הפסד גדול ושעת הדחק, שדעת כל הראשונים שאסור למכור קרקע בארץ ישראל לגוי שלא קיבל עליו שבע מצוות בני נח".

ב-2013, כאשר מפלגת "בני תורה" התמודדה בבחירות לרשויות המקומיות בשלוש ערים מול "דגל התורה", השתתף בישיבת המועצה כדי להביע את תמיכתו הפומבית ב"דגל התורה". באותה תקופה התבטא בחריפות נגד התומכים והמצביעים למפלגת "בני תורה" וכינה אותם "ריקים ופוחזים בעלי מחלוקת"[20]. לאחר הבחירות הורה לשואלים רבים על היפרדות מתומכי "בני תורה" במוסדות החינוך ובקהילות.

מאז פטירת חמיו הרב אלישיב גדלה מעורבותו של הרב קניבסקי בהנהגת הציבור הליטאי, והוא גיבה את מהלכיו של הרב אהרן יהודה לייב שטינמן בהנהגת הציבור. בימי חוליו האחרון של הרב אלישיב פורסם ב"יתד נאמן" מכתב בכתב ידו של הרב קניבסקי, שבו כתב: ”הנה הנהגת הדור מסורה כיום למרן גאון ישראל הגראי"ל שטיינמן שליט"א, אשר כל מעשיו לשם שמים, והנה עתה זכינו שמרן שליט"א ע"פ הוראת מורי חמי שליט"א נטל עליו כל הנהגת העיתון יתד נאמן אשר אאמו"ר זללה"ה יסדו יחד עם מו"ר מרן הגרא"מ שך זללה"ה“

לאחר פטירת הרב אהרן יהודה לייב שטינמן בדצמבר 2017 גברה מעורבותו של הרב קניבסקי בהנהגת הציבור החרדי ליטאי הקשור ב"דגל התורה". לצידו בהנהגה עמד הרב גרשון אדלשטיין ראש ישיבת פוניבז' העומד בראש מועצת גדולי התורה של המפלגה. לאחר אדר תשע"ח הוא כונה ב"יתד נאמן" "רשכבה"ג". באוקטובר 2018 לקראת הבחירות לרשויות המקומיות השתתף שוב בישיבת מועצת גדולי התורה.

הרב קניבסקי עמד בנשיאות מוסדות חינוך וארגוני צדקה רבים, בהם עטרת שלמה, יששכר באהליך, קופת העיר, ועד הרבנים לענייני צדקה, לב לאחים ובד"ץ שארית ישראל. הוא קיבל בביתו מדי יום מאות פונים לעצה וברכה בתחומים שונים.

אל מול הוראת משרד הבריאות לסגור את כלל מוסדות החינוך, הורה הרב חיים קניבסקי להשאיר את הישיבות ותלמודי התורה פתוחים בנימוק שביטול תורה מסוכן יותר. עם זאת, כעשרה ימים מאוחר יותר, כאשר התפשטה המגפה, ענה בתשובתו למכתב שו"ת כי מי שמזלזל בהוראות הרפואה מוגדר כרודף.

יהי זכרו ברוך

( החומר כפי שנכתב בויקפדיה)

תגובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *