אי-השוויון הדיגיטלי הוא תופעה כלל עולמית הנחקרת באינטנסיביות בעשורים האחרונים. בהמשך לכך, גופים ציבוריים נוקטים צעדים רבים כדי לאפשר גישה לכלים דיגיטליים ולהעמיק את יכולות השימוש בהם, בעיקר לאוכלוסיות מוחלשות, ובכך לצמצם את אי-השוויון הדיגיטלי.
תכנית להב"ה (לצמצום הפער הדיגיטלי בחברה הישראלית) מופעלת משנת 2014 על ידי משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, ומיועדת להפיץ את השימוש במערכות מידע דיגיטליות בציבור. מרבית מרכזי התכנית נמצאים בעיקר באזורי הפריפריה החברתית ומיועדים לאוכלוסייה היהודית הכללית, הערבית והחרדית.
מחקר חדש שטרם פורסם בחן את פעילות התכנית בשנת 2016, בה השתתפו כ-63,000 איש ב30 מרכזים שונים. את המחקר והדו"ח שהוגש למשרד ערך פרופסור אזי לב-און- ראש המכון לחקר מדיה חדשים בבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל. ביד עם לב און עבדו על המחקר ד"ר אסתר בריינין, ד"ר האמה אבו-קשק, גב' טניה זילברשטיין, ד"ר נילי שטיינפלד וד"ר סיגל נעים.
המחקר מאפיין את המשתתפים בתכנית, ובודק את השפעות ההשתתפות בהכשרות מעין אלה לטווח הקצר ולטווח הארוך, תוך שימוש בתכנית להב"ה כמקרה בוחן. במחקר נעשה שימוש בשלוש אסטרטגיות מחקר עיקריות:
1. סקר שהועבר בתחילת הקורס, שמטרתו אפיון האוכלוסייה המשתתפת בקורסים ואיתור ההבדלים בין האוכלוסיות שמגיעות למרכזים שונים. כמו כן נבדקו המניעים והמסוגלות העצמית של המשתתפים בשימוש מחשב ואינטרנט.
2. בדיקת השפעת התכנית על המשתתפים בטווח הקצר- באמצעות סקר.
3. בדיקת תפיסת המשתתפים את האפקטיביות של הקורס בטווח הארוך באמצעות ראיונות טלפוניים שנערכו עם המשתתפים כשנה לאחר שסיימו את הקורס.
המסקנה הראשונה העולה מן המחקר היא, כי הקורסים להכרת המחשב והאינטרנט נתפסים כבעלי השפעה ניכרת על המשתתפים בהם בהקשר של היכרות עם מושגים, יכולת לבצע משימות ותחושת מסוגלות עצמית בשימוש במחשב ובאינטרנט . השפעות אלה ניכרות הן בהקשר של המשימות הקונקרטיות שנלמדו בקורס והן בהקשר של תחושה של מסוגלות עצמית והעצמה בהקשרים כלליים של התנהלות בסביבות ממחושבות ומכוונות.
שנית, ניכר כי המוטיבציות להשתתפות בקורס, הן התועלות הנתפסות המופקות ממנו בטווח הקצר והן השיפור בטווח הארוך מתמקדים בהקשר הקוגניטיבי: רכישת ידע חדש, ביסוס ידע קיים ורכישת ניסיון בשימוש במחשב ובאינטרנט.
שלישית, קיימות ציפיות גבוהות יותר מהקורס וכוונות משמעותיות להשתתפות בקרב האוכלוסיות הערבית והחרדית. יש לציין שלא נעשה מאמץ מיוחד לגייס אוכלוסיות של ערבים וחרדים, אך הדבר התרחש באופן ספונטני.
רביעית, מן השיחות והסקרים עולה כי הרצון המרכזי בהשתתפות ובהתמדה בקורסים של תכנית להב"ה, היא המודעות למרכזיות האינטרנט בחיי היומיום. חשוב לציין שהמודעות לכך לא עולה בקורסים עצמה, אלא מתפתחת אצל המשתתפים עוד לפני כניסתם לתכנית.
79% ממשתתפי התכנית מתגוררים באזורי פריפריה, כאשר 53% מהנשאלים מתגוררים באזור חיפה והצפון ו-26% גרים באזור הדרום. כמו כן, 79% הגדירו עצמם כבעלי שכר נמוך מהממוצע במשק, כאשר 45% מהמשתתפים ענו בסקר שהם אינם עובדים. הגיל הממוצע של משתתפי התכנית בקרב האוכלוסייה הערבית עומד על 39, כאשר בקרב האוכלוסייה החרדית חלב עלייה בגיל הממוצע של המשתתפים והממוצע עומד על כ-50.5. כחמישית (19%) ממשתפי התכנית הם פנסיונרים ורק 3% בלבד הם סטודנטים או תלמידי תיכון.
תגובות